תפוח אדמה לוהט

עו"ד דייב זיתון, עו"ד אליס אברמוביץ
חברת א.ש.ל.י. גידול מיון ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ עוסקת בגידול, מיון ושיווק של תפוחי אדמה. בשִלהי שנת 2000, ביקשה החברה את אישורו של אגף פיתוח הכפר והגנת הצומח במשרד החקלאות לייבא ארצה פקעות תפוחי אדמה מזן דזירה מחברת HZPC  HOLLAND  B.V. ההולנדית, לשם זריעתם בישראל.

הפקעות נבדקו על ידי מפקחי הגנת הצומח ההולנדיים, וביום 25/10/2000, ערך גם מפקח בשירות האגף להגנת הצומח בדיקה של הפקעות במחסני היצרן בהולנד, במסגרתה נערכו בדיקה ויזואלית, וחיתוך של פקעות לשם איתור תסמיני מחלות. המפקח לא מצא תסמינים חריגים ונמצאה התאמת הפקעות שנבדקו לתנאי רישיון היבוא, בהתאם למפורט בתעודת הבריאות ההולנדית. בעקבות הבדיקות שנערכו בהולנד וממצאיהן, מויינו הפקעותו, נארזו ונשלחו, בדרך הים, ארצה.

עם הגעת המשלוח ארצה, נלקחו מהפקעות דגימות, אשר נבחנו במעבדות בישראל, ונמצא כי הן אינן נושאות את חיידק הרלסטוניה, הגורם לתסמיני מחלת ריקבון החום. בתחילת חודש פברואר 2001 זרעה, אפוא, החברה את הפקעות בשתי חלקות.

בחלוף כחודש ממועד הזריעה, גילתה החברה, לתדהמתה, שהגבעולים מתייבשים. למקום הובאו מומחים לגידולי תפוחי אדמה, והזרעים נשלחו לשתי מעבדות אבחון. ממצאי הבדיקה העלו כי הזרעים נגועים בחיידק מסוג "אירוויניה קריזנטמי", אשר גרם למחלה, המתבטאת בתמותה ובהתייבשות הגידולים.

בינואר 2004, הגישה החברה תביעה נזיקית נגד משרד החקלאות, במסגרתה עתרה לחייב את המדינה בתשלום פיצויים בסך 3,509,739 ₪, בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה ממחדליה בפיקוח על ייבוא הפקעות, כמו גם בשל יצירת מצג שווא כלפי החברה, לפיו הפקעות "בריאות" וניתן לייבאן ארצה.

משרד החקלאות, מנגד, הכחיש את אחריותו לנזק. לטענת המדינה, נציגי משרד החקלאות ביצעו את תפקידם ללא דופי, תוך עריכת כל הבדיקות המתאימות, ופעולה כפי שרשות שלטונית סבירה הייתה פועלת בהתאם למקובל ולמתחייב מהחוק, מהתקנות ומהאמנות הבינלאומיות. לטענתה, חרף הבדיקות שנעשו, לא ניתן היה לגלות את החיידק בפקעות, שכן חיידק זה מתגלה רק בשלב בו נובטים גבעולי הצמחים בשדה. בהעדר יכולת לזהות את החיידק בזרעים בשלבים מוקדמים טרם זריעתם, אין לייחס למדינה, לטענתה, כל רשלנות.

בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט לדחות את התביעה, בנימוק כי "אין מחלוקת, כי בענייננו מולאו כל דרישות החוק והתקנות… לא זו אף זו. הגם שעל פי התקנות אין כל דרישה כי המשלוח ייבדק בארץ המוצא (בענייננו הולנד) אלא אך בתחנת המכס, במקרה דנן הפקעות נבדקו פעמיים על ידי המפקחים – הן בהולנד והן בתחנת המכס… בנוסף לבדיקה בהולנד, בוצעה בדיקה נוספת, גם בהגיע המשלוח ארצה, וזה נבדק גם מעבדתית, במעבדת מיקרולאב מעבדות (99) בע"מ, לבדיקת מחלה הקרויה "רקבון חום"… דא עקא, כי חרף הבדיקות שנעשו לפקעות (הויזואלית כמו גם המעבדתית), לא נתגלה  החיידק בפקעות – חרף העובדה שהנתבעת מילאה במלואן את הוראות התקנות. אי גילוייה של המחלה הנגרמת מהחיידק, נשוא דיוננו, לא הייתה תוצאה ממחדל הנתבעת בביצוע בדיקת הפקעות, כנטען על ידי התובעת – או תוצאה מאי פיקוח נאות על יבוא הזרעים. אי הגילוי של החיידק, מבעוד מועד, נבע מכך שהוא לא ניתן לגילוי (לא ויזואלית ולא מעבדתית), טרם זריעת הפקעות ונביטתן… המחלה הנגרמת מהחיידק נגלית רק לאחר נביטת הפקעות ונבילה של העלים העליונים – כסממן ראשוני לקיומה של המחלה… אני קובע, אפוא, על בסיס האמור כי הנתבעת לא התרשלה בתהליך יבוא הפקעות ארצה, שכן נציגה – או מאן דהו אחר – לא יכול היה לזהות מראש על היות הפקעות נגועות בחיידק".

אשר לטענת החברה, לפיה המדינה התרשלה בכך שהציגה מצג שווא שהפקעות נקיות ממחלות וראויות לגידול, בה בשעה שלא הייתה בידי נציגיה היכולת לזהות נגיעות של החיידק בפקעות, נקבע כי מחומר הראיות עולה כי המחלה אומנם אובחנה לראשונה בשנות השמונים, אולם בפועל לא הייתה כל ידיעה לאופן ולסיבת התפרצותה, ועל כי לא ניתן לאתרה בבדיקות חזותיות ומעבדתיות טרם גידולה. זאת, שכן מהעדויות שהובאו בפני בית המשפט עולה, כי המוּדעות ל"דפוס ההתנהגות" של החיידק – הגורם להתפרצות המחלה רק לאחר שתילת הזרעים והיחשפותם לטמפרטורות גבוהות – הייתה רק בשנת 2001 בעקבות האירוע נשוא התביעה.

לאור כל האמור נדחתה התביעה, והחברה חויבה בתשלום הוצאות בסך 35,000 ₪ למדינה.

[(ת"א) 1026/04 תא (ת"א) 1026-04 א.ש.ל.י. גידול מיון ושיווק תוצרת חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסק דינו של כב' השופט חיים טובי מיום 20.1.16. את החברה היבואנית ייצג עוה"ד י. משיח, ואת משרד החקלאות – עו"ד א. אררט מפרקליטות המדינה].