תנאים להמצאת כתב תביעה לנתבעת זרה

בימים אלה (21.3.11) דחה בית משפט השלום את בקשתה של נתבעת זרה לבטל היתר שניתן לתובעת להמציא לה כתב תביעה לחו"ל (ת"א 44615/08 קונספט פרקטים ושטיחים בע"מ נ' Lamwood Products (1990) Ltd.). בית המשפט קבע כי כל האינדיקציות מצביעות על כך שהיתר ההמצאה שניתן לתובעת ניתן כדין, ועל כן על התביעה להמשיך להתנהל בישראל.
העובדות:
התובעת, חברת קונספט פרקטים ושטיחים בע"מ, הינה חברה ישראלית העוסקת בייבוא, שיווק והפצה בישראל של מוצרים שונים, ביניהם פרקטים ושטיחים. הנתבעת, Lamwood Products (1990) Ltd, הינה חברה קנדית המשווקת מוצרים לחיפוי רצפות, ביניהם פרקטים.
התובעת הזמינה מהנתבעת מוצרי פרקט ושילמה לה את מלוא התמורה, את עלות ההובלה לישראל ועבור ביטוח המטען. אולם, זמן קצר לאחר הגעת המטען הבחינה התובעת כי המוצרים פגומים ולא ניתן לשווקם בישראל. הנתבעת הציעה לפצות את התובעת, אך מסיבות שונות לא הגיעו הצדדים להסדר. על כן הגישה התובעת תביעה לבית משפט השלום בתל אביב. כדי שבית המשפט הישראלי יקבל סמכות לדון בתביעה נגד הנתבעת, הממוקמת בקנדה, התובעת הייתה זקוקה לקבלת היתר המצאה לחו"ל. בית המשפט העניק לתובעת היתר כנדרש, אולם הנתבעת הגישה בקשה לביטול אותו היתר, ובבקשה זו עסקינן.

פסק דינו של בית המשפט
בית המשפט מנה את השיקולים למתן היתר המצאת כתב תביעה לחו"ל תוך יישום על המקרה הנדון:

עילת התביעה – תובע ישראלי המבקש היתר להמצאת כתב תביעה לחו"ל חייב להראות שכתב התביעה מעורר שאלה מהותית שיש לדון בה. כלומר, בית המשפט מבקש לראות שהתביעה אינה טרדנית, או תביעת סרק. בענייננו, בית המשפט קבע שמדובר בעניין מהותי ולא בתביעת סרק, וזאת לאור שני טעמים: האחד, לכאורה התובעת שילמה כספים רבים אך נותרה הן ללא כספה והן ללא סחורה תקינה. השני, הצעת הנתבעת לפצות את התובעת טרם ההליך המשפטי מצביעה על כך שאף הנתבעת לא רואה בתביעה כמשוללת יסוד.

עילת ההמצאה – על מנת לקבל היתר המצאה לחו"ל חייב התובע הישראלי להראות כי עילת תביעתו מתאימה לאחת העילות המאפשרות המצאה לחו"ל המנויות בתקנות סדר הדין האזרחי. במקרה דנן טענה התובעת ל 2 עילות מנויות: תקנה 500(5) – הפרת חוזה בישראל ; ותקנה 500(7) – עילת תביעה בנזיקין. בעוד שבית המשפט דחה את קיומה של עילת תביעה בנזיקין בכתב התביעה, הוא קיבל את טענת התובעת כי התביעה עוסקת בהפרת חוזה בישראל. בית המשפט פירש את התחייבות הנתבעת לפי החוזה כהתחייבות לספק את הטובין לישראל ללא פגמים, וזאת למרות שהתשלומים על ההובלה והביטוח התבצעו על ידי התובעת. על כן, משנטען בכתב התביעה שלא הגיעו הטובין ללא פגע לישראל, התובענה עוסקת בהפרת חוזה בישראל.

פורום נאות – התנאי האחרון בו נדרש תובע ישראלי לעמוד על מנת לקבל היתר המצאה לחו"ל הינו שכנוע בית המשפט כי בית המשפט הישראלי הינו "הפורום הנאות" לדיון בתביעה. החלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר המבחן המקובל לבחינת שאלה זו הינו "מבחן מירב הזיקות", הבוחן מיהי המדינה אשר הסכסוך נשוא התובענה קשור אליה באופן ההדוק ביותר. במקרה דנן בית המשפט קבע כי מירב הזיקות הינן לבית המשפט הישראלי, וזאת לאור הימצאות עיקר הראיות והעדים הדרושים לבירור העניין בישראל. כמו כן, מנכ"ל הנתבעת ועובד הנתבעת לשעבר (אשר היה בקשר עם התובעת בזמן הרלוונטי לתביעה) – הינם ישראלים לשעבר דוברי עברית, כך שאין מדובר בהמצאת תביעה לנתבע אשר הפורום הישראלי זר לו. כמו כן התחשב בית המשפט בציפייה הסבירה של מי שמספק מוצרים לישראל, וקבע כי מי שעומד בקשרים מסחריים חובקי עולם צריך לצפות שהוא עלול להיתבע באחת מהמדינות עימן הוא סוחר.
בשולי הדברים, העיר בית המשפט כי אין השפעה להיותה של הנתבעת משווקת המוצרים ולא היצרנית, שהרי התובעת רכשה את המוצרים מהנתבעת, ולא מהיצרן.
בנוסף לאמור לעיל, הזכיר בית המשפט שההלכה הפסוקה נוטה לצמצם בטענת "פורום שאינו נאות", וזאת לאור אמצעי התחבורה ודרכי התקשורת המודרניים, המצמצמים את המרחק הפיסי ואת פערי המידע בין מדינות, כך שקיומם של הליכים במדינה אחרת אינם מהווים נטל כה כבד לנתבע זר.

משקבע בית המשפט כי כל התנאים הדורשים למתן היתר המצאה לחו"ל מתקיימים, הבקשה לביטול היתר ההמצאה לחו"ל נדחתה, ונקבע כי הדיון בהליך ימשיך כסדרו.

התובעת מיוצגת ע"י עו"ד מיכאל פרידמן, והנתבעת מיוצגת ע"י עו"ד זאב מאי.