תחולת חוק איסור קבלת בטוחות מעובד, בעסקאות השקעה בחברות הזנק

לחברות הזנק שני נכסים עיקריים – עובדים וטכנולוגיה. מטעם זה הבטחת עבודתם של מייסדי החברה בחברה הינה קריטית להצלחתה ובעיקר עבור המשקיעים בה, בתקופה שלאחר ביצוע ההשקעה. פרקטיקה נהוגה בעסקאות השקעה כי על מנת להבטיח עבודתם של הנ"ל בתקופה שלאחר ביצוע ההשקעה, ניתנת לחברה זכות לרכוש מניות המוחזקות על ידי המייסדים במידה ואלו מסיימים עבודתם בחברה לפני תום תקופה מוגדרת. קרי, עזיבת המייסד את החברה לפני תום התקופה שנקבעה בהסכם ההשקעה תעניק לחברה את הזכות לקבל מן המייסד בחזרה את המניות (כולן או חלקן) המצויות בבעלותו ותנשל אותו מבעלותו (כולה או חלקה) בחברה.

 

מנגנונים הסכמיים אלו, הנכללים בהסכמי השקעה, נקראים בשפה המקצועית מנגנוני Repurchase ו-Reverse Vesting וכוללים לרוב, מלבד התחייבות המייסד, גם הפקדת בטוחות כגון שטרי העברת מניות חתומים בנאמנות.
בפברואר 2012 אושר בכנסת חוק איסור קבלת בטחונות מעובד, התשס"ב ("חוק איסור קבלת בטחונות") אשר יזמו ח"כ יחימוביץ וחנין. מטרתו המוצהרת של חוק חברתי זה, היא למנוע תופעה בה נדרשים עובדים להפקיד ביטחונות אצל מעבידיהם כתנאי לקבלה או הישארות בעבודה. תופעה זו, של כבילת העובד אל המעסיק באמצעות בטוחות, רווחת בעיקר אצל העובדים החלשים בחברה כגון קהילת העובדים הזרים, אך לא רק. תופעה זו הייתה קיימת גם אצל ציבור העובדים הכללי כגון מלצרים ואף רופאים, אשר עשויים להידרש להפקיד ערבות או שטר כדי להבטיח את הישארותם בעבודה בסיום ההשתלמות או ההתמחות.
החוק קובע כי מעביד לא יקבל, במישרין או בעקיפין, בטוחות (מיטלטלין, לרבות כסף או שטר) הנמסרים מעובד או ממועמד לעבודה למעביד, לשם הבטחת הישארותו בעבודה או כתנאי לקבלתו לעבודה, וכן נכס משועבד למטרות כאמור, ולא יממשן.
הסנקציות שנקבעו בחוק הינן חריפות ובהן מאסר של שישה חודשים או קנס של כ-150 אלפי ₪. החוק קובע כי על נושא משרה בתאגיד תחול אחריות פלילית שבצדה קנס של כ- 70 א' ש"ח, אם התאגיד, שהוא מעביד, מעסיק בפועל או מזמין שירות, קיבל בטוחה כאמור מעובד או מימש אותה, אלא אם כן הוכיח נושא המשרה שעשה כל שניתן למילוי חובתו למנוע ההפרה.
החוק מוסיף וקובע איסור מפורש על מימוש בטוחות שנתקבלו על ידי עובד גם טרם מועד כניסת החוק לתוקף.
מובהר כי החוק אינו מתייחס לביטחונות שהם התחייבות בלבד, דהיינו התחייבות חוזית של עובד לשלם למעסיק, אם לא ישלים תקופת עבודה, או בטוחות שניתנו בקשר עם הלוואה שהעמיד המעסיק לעובד. נושאים אלו פוצלו מהצעת החוק המקורית משנת 2006  והועברו לדיון נוסף בוועדות הכנסת.
כיצד ישפיע החוק על בטוחות שניתנו על ידי מייסדים אגב עסקאות השקעה?

פרשנות דווקנית של החוק, עשויה לראות בבטוחות שהתקבלו אגב הסכמים אלו, כגון שטרי העברת מניות חתומים כ – "בטוחה מעובד למעביד לשם הבטחת הישארותו בעבודה".

עבור עסקאות השקעה שנעשו בשנים האחרונות, משמעותו של חוק איסור קבלת בטוחות עשויה להיות כי בטוחות שהפקידו מייסדים בידי החברה, אגב הסכמי השקעה, הינן אסורות למימוש. עבור עסקאות השקעה ממועד כניסתו של החוק לתוקף המשמעות עשויה להיות כי קבלת בטוחות הינה אסורה ועונש כבד בצידה.

מדובר בחוק חדש יחסית אשר טרם עמד לפרשנות משפטית, אך הוא מטיל צל של אי וודאות על הפרקטיקה הנהוגה בהתקשרות בהסכמי השקעה והבטחת אינטרס המשקיע.
לדעת הכותב, בהקשר זה יהיה על בית המשפט לעמוד בנוסף ללשונו של החוק גם על תכליתו.   התופעה של דרישת בטוחות על ידי מעסיקים, על מנת להבטיח את הישארותם של עובדים במקום העבודה, מתקיימת במישור היחסים הלא מאוזן, שבין המעסיק לעובד ולפיכך סבר המחוקק כי על מנת שלא לפגוע בחופש העיסוק יש להגן על העובד מפני תופעה זו. להבדיל, בטוחות שניתנו אגב הסכמי השקעה (אף שניתנות למעשה לחברה) נועדו להגן על אינטרס המשקיע במערכת יחסים שהינה מאוזנת (שהרי המייסד יכול עקרונית לדחות את הצעת ההשקעה) וספק אם נדרשת הגנת המחוקק במקרה זה.