תובענות ייצוגיות: הודעה לצדדים שלישיים

עו"ד עופר כהן-צדק
הודעה לצד שלישי הוא הליך המוגש על ידי נתבע בגדרה של תובענה שהוגשה נגדו. בהודעה לצד שלישי טוען הנתבע, בדרך כלל, כי אף שהוא מכחיש את חבותו כלפי התובע, הרי שאם יפסיד בדינו זכאי הוא לשיפוי או להשתתפות מן הצד השלישי. כך למשל, קבלן הנתבע על ידי דיירים בגין ליקויי בניה, יוכל להגיש הודעת צד שלישי נגד קבלן המשנה שהועסק על ידו ושהיה אחראי לבניה, וזאת כתחליף להגשת תביעה בהליך נפרד נגד אותו קבלן משנה.

חשיבותה של ההודעה לצד שלישי אינה מוטלת בספק. היתרון הטמון בה הוא החיסכון במשאבים שיפוטיים ובמשאבי בעלי הדין ובמניעת פיצולם של ההליכים המשפטיים. כך במקרה שבו לא הוגשה הודעה לצד שלישי אלא הוגשה נגדו תביעה נפרדת, עשוי בית המשפט שדן בהליך בין הנתבע לצד השלישי להידרש שוב לפלוגתאות שכבר נדונו והוכרעו במסגרת ההליך שבין התובע לנתבע ולשמוע אותם עדים. ההודעה לצד שלישי מייעלת את ההליכים בעיקר מנקודת מבטו של הנתבע ומביאה לידי כך שההכרעה בסכסוך שבין הנתבע לצד שלישי ניתנת בד בבד עם הקביעה שהנתבע חייב בדין כלפי התובע. כמו כן, ההודעה לצד שלישי מקנה לנתבע יתרון בולט והוא מניעת האפשרות של הכרעות סותרות. ההכרעה שתינתן במישור היחסים שבין התובע לבין הנתבע תחייב גם את הצד השלישי והוא יהיה מושתק מלטעון בניגוד להכרעה זו.

האם יש לאפשר הגשה של הודעה לצד שלישי בתובענה ייצוגית? במסגרת ההלכה שנפסקה על ידי בית המשפט העליון בפרשת קורל- תל (רע"א 5635/13 קורל- תל בע"מ נ' רז ואח', 1.4.155) נקבע, כי יש להכיר באפשרות להגיש הודעה לצד שלישי גם בתובענה ייצוגית. שוויה של תובענה ייצוגית עשוי להאמיר לידי סכום עתק והנזק שייגרם לנתבע בשל שלילת האפשרות להגיש הודעה לצד שלישי עלול להיות גדול. עם זאת, בשל מורכבותו של ההליך הייצוגי, הגשת הודעה לצד שלישי בתובענה ייצוגית טעונה רשות של בית המשפט. בית המשפט ייתן רשות כאמור, רק אם הנתבע יציג ביסוס ראוי לחבותו של הצד השלישי כלפיו (למשל, כאשר טענות הנתבע מבוססות על ראיות בכתב). שיקול מרכזי נוסף הוא, האם נעשה בהודעה לצד שלישי שימוש לרעה כצעד אסטרטגי גרידא, במטרה להתיש את התובע המייצג ובא כוחו ולהכביד עליהם. עוד נקבע, כי בקשת הרשות להגיש הודעה לצד שלישי תוגש במועד הגשת תשובת הנתבע לבקשה לאישור התובענה הייצוגית. אם תינתן הרשות להגשתה, תתברר ההודעה לצד שלישי לאחר שתאושר התביעה כייצוגית.

יישום ראשון של הלכת קורל-תל נעשה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"צ 60176-01-15 גדיש נ' מכללת א.ר. פסגות בע"מ ואח', 21.2.166). בית המשפט התיר הגשת הודעה למספר צדדים שלישיים במסגרת תובענה ייצוגית העוסקת, על פי הטענה, במשלוח מסרונים ("spam") בניגוד להוראות חוק התקשרות (בזק ושירותים).

בית המשפט קיבל את בקשת הנתבע באותו מקרה להגיש הודעה לצד שלישי נגד הגורמים אשר היו אחראים בפועל לשליחת המסרונים, וקבע, כי הסכם התקשרות וכתב התחייבות בלתי חוזר מהווים "ביסוס ראוי" לחבותם של הצדדים השלישיים כלפי הנתבע. כן נקבע, כי בנסיבות העניין אין מדובר בהודעה שהוגשה כאמצעי לחץ אלא מתוך מטרה כנה לקבל שיפוי או השתתפות ממי ששלח את המסרונים לתובע.