שוטי שוטי ספינתי

עו"ד אליס אברמוביץ, עו״ד רפאל אוליאל

כב' השופט רון סוקול מבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי דרישה לתשלום מסי יבוא על ספינה תידון בבית המשפט לעניינים מינהליים.

הספינה Baba Joy היא יאכטה הרשומה בגיברלטר, וכך גם בעליה – חברת Three D. Investments Ltd. את הספינה רכשה החברה בשנת 2016, ובעלת השליטה בה היא הגב' Delilah Dagmi, אזרחית בריטית המתגוררת בשנים האחרונות באיטליה. בחודש אוקטובר 2016 הגיעה הספינה לישראל ושהתה כאן עד חודש ינואר 2017. בחודש ינואר עזבה הספינה את נמלי ישראל ללא כל מגבלה שהיא, ושבה לישראל בחודש פברואר 2017. בכניסתה לישראל לא נדרשה החברה לתשלום מכס. אולם כאשר ביקשה לצאת את הארץ, באפריל 2017, נדרשה החברה להצהיר, בהתאם לתקנות הנמלים, כי אינה חייבת בתשלומי מס, וכך עשתה. למרות זאת, הורה מנהל הנמל, מכוח סמכותו על פי סעיף 40 לפקודת הנמלים, כי הספינה אינה רשאית לצאת.

החברה, אשר סברה כי אינה חייבת תשלום כלשהו לרשות המיסים, ואשר לא קיבלה עד אותו מועד שום דרישה לתשלום, פנתה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, בבקשה למתן צו ביניים דחוף המורה למנהל הנמל לאפשר את הפלגתה ויציאתה מהארץ.

ביום 7.5.17 נערך דיון בבקשה, במסגרתו טענה המדינה כי לדעת גובה המכס, הספינה יובאה על ידי המבקשת לישראל, ועל-כן עליה לשלם מס קנייה ומס ערך מוסף. בעקבות הדיון שנערך, שלחה המדינה לחברה דרישת תשלום חוב מס בסך של 1,100,229 ₪. עם קבלת דרישת התשלום, עתרה החברה להורות על ביטול הצו לאיסור הפלגת הספינה, ולהורות כי לא היה כל בסיס לדרישת התשלום.

החברה הבהירה בבקשתה, כי הספינה לא יובאה לישראל, ואינה חייבת מאום לשלטונות המכס. לשיטתה, מדובר בספינה תיירת, אשר הגיעה ועגנה בנמל ישראל רק בשל ביקור בתקופת החגים. מועדי כניסת הספינה ויציאתה מישראל נקבעים על פי ימי הביקור ועל פי מצב הים. עוד טענה החברה, כי בעבר לא נדרשו ספינות כדוגמת הספינה לשאת בתשלומי מכס כלשהם, והוצאת דרישת התשלום מפתיעה ופוגעת בה. החברה הדגישה, כי ההוראה האוסרת את יציאת הספינה מהנמל ניתנה בטרם קיבלה את הדרישה לתשלום מס כלשהו, וכי החלטה זו פוגעת בזכויותיה שלא כדין, שכן היא שרירותית ומפלה. עוד טוענת המבקשת כי סמכותו העניינית של בית המשפט נגזרת מהסעד המבוקש. מכיוון שהסעד בבקשה אינו סעד כספי, אין לבחון את הסמכות על פי סכום המס הנדרש.

המדינה טענה, מנגד, כי נסיבות המקרה – ריבוי כניסות הספינה לנמלי הארץ בתוך זמן קצר, תשלום דמי עגינה מראש, וקשרי הגב' דגמי לישראל – מעוררים חשש לכאורה כי מדובר בספינה שיובאה לישראל, לשימוש בישראל. בנוסף, הועלתה טענה כי בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, אינו הערכאה המוסמכת לדון בבקשה, שכן עניינה של הבקשה הוא בתשלום מס קניה ומס ערך מוסף בייבוא. ככל שהמבקשת חולקת על דרישת התשלום, עליה לפנות בתובענה לבית המשפט המוסמך, וסמכותו תיקבע לפי סכום המס השנוי במחלוקת. הואיל וסכום המס השנוי במחלוקת מסור לסמכות בית משפט השלום, אין לבית משפט זה סמכות לדון בבקשה.

בית המשפט בחן את הצידוק לעיכוב כלי השיט, כאשר הוא מסתמך על סעיף 40 לפקודת הנמלים, הקובע שכלי שיט המבקש לצאת את הנמל יסדיר את כל חובותיו לרשויות, החל מתשלומי אגרה וכלה בתשלומי מס. חשיבות ההוראה נובעת מכך שטיבם של כלי שיט שהם נעים ונדים בעולם, ואם לא ימצאו דרכים להבטיח את תשלומי החובה למיניהם, עלול כלי השיט להיעלם ולא לשוב. בהמשך, בחן בית המשפט את דרכי ההשגה על שומות מס בהתאם להוראות הדין, המציגות שני מסלולי השגה; הראשון, מחלוקת על שומת המס, כלומר השגה רק על סכום המס, שווי הטובין וכדומה, תוגש כהשגה למנהל מע"מ, ויחולו הוראות ההשגה (חוק מע"מ); השני, מחלוקת על החיוב במס תתברר על פי הליכי ההשגה הקבועים בסעיף 154 לפקודת המכס, שהוא הוראה ייחודית בדיני המס, לפיה בעל טובין החולק על חבותו בתשלום  מסי יבוא, יוכל לשלם את הסכום המס הנדרש ממנו, לציין כי הוא עושה זאת תחת מחאה ולהגיש תביעה להשבת המס ששולם ובתנאי שתביעתו תוגש בתוך שלושה חודשים. מין המקובץ עולה, כי בהנחה  ולחברה יש השגה כנגד אותה דרישת חיוב, עליה לפעול ולהשיג על השומה בהתאם להוראות הדין כאמור, ובמסגרת זו אין מחלוקת כי היא רשאית להגיש תביעה לסעד הצהרתי לבית המשפט המוסמך.

נקבע אפוא כי "לאור הגדרת הסעד המהותי מתחייבת המסקנה כי "הנושא" שבו עוסקת התובענה אינו סכום המס אותו נדרשה המבקשת לשלם אלא הנושא הוא הספינה, שלגביה עולה השאלה האם יובאה לישראל אם לאו. מחלוקת זו אינה מצויה בסמכותו של בית משפט השלום. בין אם נקבע כי שווי הנושא אינו ניתן להערכה ובין אם נקבע כי שווי הנושא הוא כשווי הטובין אשר נטען כי יובא לישראל, הרי ברי כי הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי …".

לסיום התייחס בית המשפט לעניין איסור יציאת הספינה מגבולות המדינה, וקבע כי "גם טענה זו דינה להידחות, שכן המבקשת אינה תוקפת את החלטת מנהל הנמל ואינה תוקפת את שיקול דעתו. המבקשת עותרת להצהיר כי לא ייבאה את הספינה. זו מחלוקת בעניין אזרחי המחייב בירור עובדתי נרחב ולכן יהיה מסור לסמכות בתי המשפט האזרחיים .לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הטענה בעניין הסמכות העניינית וקובע כי ההליכים יימשכו בבית משפט זה."

בשולי דברים אלו נזכיר, כי ביוני 2017 דחה כב' השופט אביגדור דורות מבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למתן צו ביניים כנגד רשות הספנות והנמלים, רשות המיסים ומשרד הכלכלה, וזאת בגין הליכי גביה פסיביים של מע"מ ומס קניה בכלי שיט קטנים.

[הפ (חי') 4947-05-17 Three D. Investments Ltd נ' רשות המיסים מכס חיפה, החלטתו של כב' השופט רון סוקול מיום 16.7.17. את המבקשת ייצג עוה"ד אילן אורלי , ואת המשיבה ייצג עוה"ד ערן רזניק מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)].