רפורמה בהגבלות התקינה החלות על יבוא

 

במסגרת אימוץ המלצות דו"ח טרכטנברג, וכחלק מניסיון להגביר את התחרותיות במשק ולהפחית את יוקר המחייה, התקבלה לאחרונה החלטת ממשלה לצמצם את הגבלות הסחר הנובעות ממדיניות התקינה הקיימת בישראל.
במסגרת הדיון בתחרותיות הקיימת במשק, גילתה וועדת טרכטנברג דעתה כי מדיניות התקינה הקיימת בישראל הינה גורם בעל השפעה רבה על חשיפת המשק הישראלי ליבוא. הוועדה קבעה במסקנותיה, כי כאשר על מוצר מיובא לעמוד בתקן, יש להציג את אישור מכון התקנים על מנת לשחררו מהמכס, מה שמעכב את תהליך שחרור הטובין. כמו כן, יש לציין כי הבדיקות המבוצעות על ידי מכון התקנים מצריכות משאבים מהיבואנים, כך שעלות יבוא המוצרים המחוייבים באישור תקן מתייקרת משמעותית.

 

על פי הדו"ח, חסרון נוסף של מדיניות התקינה הקיימת, נוגע להבדלים הקיימים, לגבי מוצרים שונים, בין התקינה הישראלית לבין תקינה בינלאומית או תקינה הנהוגה במדינות אחרות. למשל, בישראל קבוע תקן מיוחד ליריעות לאיטום גגות, אשר הינו שונה מהתקינה הקיימת בקהילה האירופית. תקינה מיוחדת שכזו מגבילה את חשיפת השוק הישראלי לתחרות מיבוא, שכן במקרה בו קיים תקן ישראלי ייחודי, על היצרן האירופי להתאים את מוצריו לתקן ולייצרם באופן מיוחד, וכן מוטלות על היבואן הוצאות שונות של בדיקת התאמת המוצר המיובא לדרישותיו של התקן הישראלי. בשנת 2007, וכך אף מצוין בדו"ח הוועדה, החלה מגמה של התאמת התקנים המחייבים והרשמיים בישראל לתקנים בינלאומיים, אולם תקנים רבים הינם עדיין תקנים ישראליים מקוריים.

 

אי לכך, המליצה וועדת טרכטנברג על השלמת מגמת אימוץ התקינה הבינלאומית, וצמצום הדרישות המגבילות את שחרור הטובין המיובאים מהמכס, כך שדי יהיה בהצהרת היבואן, ולא יהיה צורך בהוצאת אישורים רשמיים ממכון התקנים, אשר בדרך כלל מצריכים בדיקות אשר גוזלות זמן ומשאבים.

 

בהחלטת הממשלה מיום 29.01.12, ניתן ביטוי להמלצות הוועדה, ונקבע כי החקיקה המגבילה את היבוא באמצעי תקינה תתוקן באופן אשר יצמצם את ההגבלות שתוארו לעיל.

 

לעניין הבדלי התקינה בין ישראל לבין מדינות אחרות, נקבע, בין השאר, כי יוטל על שר התמ"ת ושר האוצר לתקן את חוק התקנים, ודברי חקיקה נוספים הנוגעים בדבר, כך שמעתה יוכרזו כתקנים רשמיים רק תקנים בינלאומיים, למעט כאשר אין תקן בינלאומי העוסק בטובין מהסוג הנדון. כמו כן, נקבע כי מנכ"ל משרד התמ"ת והממונה על התקציבים באוצר יגבשו יחד עם מכון התקנים הישראלי תכנית להחלפת התקנים הישראליים, אשר קיימת חובה להציג אישור בדבר העמידה בהם על פי האמור בצו יבוא חופשי, התשע"א-2011, כך שעד סוף שנת ,2012 יהיו כל התקנים הרשמיים הנ"ל תקנים בינלאומיים, או תקנים הנהוגים במדינות מפותחות עם שווקים משמעותיים. כלומר, החלטת הממשלה קבעה להאיץ את מגמת שינוי התקינה אשר החלה בשנת 2007, כך שהמהלך יושלם  עד סוף השנה הנוכחית. כמו כן, נקבע כי מנכ"ל משרד התמ"ת יפעל למען כריתת הסכמים בינלאומיים עם מדינות אחרות בדבר הכרה בתעודות תקן. כך, למשל, מוצר המיובא משטחי האיחוד האירופי ואשר הינו בעל תעודה בדבר עמידה בתקן האיחוד, די יהיה בתעודה זו על מנת לייבא את המוצר.

 

לעניין המעמסה הכרוכה בהצגת אישור תקן רשמי, נקבע בהחלטת הממשלה, כי לא יהיה צורך בהצגת אישור מכון התקנים בעת יבוא המוצרים, אלא די יהיה בהצהרת היבואן כי הטובין המיובאים על ידיו עומדים בתקן. מאידך, נקבע כי בעבור טובין אשר נקבע בהוראות הממונה על התקינה כי הינם טובין שרמת הסיכון הטמונה בהם היא גבוהה ביותר, עדיין יתקיים צורך בהצגת אישור בדבר עמידה בתקן.

 

מדובר ברשימה המונה כ – 200 מוצרים, הכוללים, בין השאר, אבזרי חשמל, מוצרים המיועדים לתינוקות ולפעוטות (כגון מוצצים וכסאות בטיחות לרכב), אמצעי כיבוי אש, ועוד. הסדר דומה, יחול על בדיקות דגם בלבד של טובין אשר נקבע בהוראות הממונה על התקינה כי רמת הסיכון בהם הינה בינונית (כאן מדובר ברשימה של כ – 140 מוצרים, הכוללים בעיקר דלקים, מוצרי בטיחות שונים וחומרי בניה). שאר הקבוצות מונות תקנים הנוגעים לכ – 90 סוגי מוצרים, כך שההסתפקות בהצהרת היבואן תחול על מיעוט המוצרים דווקא, ולא על רובם. מאידך, ניכר כי המוצרים בהם עדיין תחול חובה להציג אישור הינם מוצרים אשר יש לנקוט בהם זהירות יתירה, שכן הם ברי השפעה משמעותית על בטיחות ובריאות ציבור הצרכנים.

 

לצד ההקלה הנ"ל בדרישות היבוא, אף אם היא חלקית, נקבע בהחלטת הממשלה כי טובין אשר לא הוצג בגינם אישור תקן, ייבדקו בבדיקות מדגמיות, אם בטרם שיווקם ואם לאחריו, על מנת לוודא כי דרישות התקן הרלוונטי עבורם מתקיימות. הוחלט ע"י הממשלה להתאים את מערך האכיפה של הממונה על התקינה לשינויים הנגזרים מהאמור לעיל.

 

במקביל, נקבע כי יוגבל השכר הנגבה על ידי מכון התקנים בעבור שירותיו, באופן אשר אמור להפחית את העלויות הנלוות לייבוא מוצר אשר קיים לגביו תקן מחייב.

 

כמו כן, נקבע בהחלטת הממשלה כי ייקבע היקף אחריותו וחובתו של "עוסק" (אשר הינו מי שייבא, ייצר או שיווק את המוצרים) כלפי אמיתות הצהרותיו, תקינות המוצרים, ואף ייקבע נוהל לביצוע החזרה יזומה ("recall") של מוצרים אשר יתברר בדיעבד כי אינם עומדים בתקן כנדרש.

 

הממשלה החליטה כי החקיקה מתחייבת מן האמור לעיל (תיקון חוק התקנים ותיקון פקודת היבוא והיצוא) תתקבל כמקשה אחת ולהימנע מפיצולה לדברי חקיקה נפרדים. מבחן ההחלטות הנ"ל הוא באופן יישומן בפועל, אם יהיה יישום מלא של ההחלטות, תהיה בכך הקלה על היבוא ועל היבואנים. יחד עם זאת, בהעדר אכיפה מוגברת, עלולים מוצרים שאינם תקניים להגיע לשווקים ולגרום לפגיעה ולנזק, עקב אי הקדפה על שיווק מוצרים תקניים.