רכשת דירה מחברה זרה בחו"ל? ניתן להגיש תביעה בישראל

לאחרונה (13.4.11) דחה בית המשפט המחוזי מרכז בקשה לסילוק על הסף שהוגשה כנגד חברות המאוגדות בקנדה ובתאילנד וקבע כי בית המשפט הישראלי מהווה את הפורום הטבעי הקשור במרב הזיקות לסכסוך נשוא התובענה (ת"א 14281-05-10 גולדשמיט ואח' נ' טי.ג'י.איי השקעות נדל"ן בע"מ).
העובדות וטענות הצדדים:
המבקשות הן חברות זרות המאוגדות בקנדה ובתאילנד אשר נתבעו בישראל על ידי אזרחים ישראליים אשר ביקשו להשקיע כספים בנדל"ן ברחבי העולם. התביעה הוגשה להשבת כספי ההשקעות בטענה לתרמית, הונאה והפרת הסכמים על ידי המבקשות. לטענות התובעים המבקשות הציגו מצגי שווא שונים אשר הטעו את התובעים על מנת שישקיעו כספם באמצעותם, וגם לאחר ביצוע ההשקעה המשיכו להטעותם ולגזול את כספם בתרמיות שונות.
המבקשות הגישו לבית המשפט בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה שלבית המשפט אין סמכות לדון בתובענה שכן אינו "הפורום הנאות", ועקב תניית שיפוט זר המצויה בהסכמים בין המבקשות לתובעים.
לבקשה זו השיבו התובעים כי בהסכמים הנוגעים לקנדה אין תניית שיפוט זר וכי לכל היותר ניתן להבין מההסכם כי הדין הקנדי הוא זה שיחול (ללא קשר לשאלת הסמכות). בהסכמים הנוגעים לתאילנד קיימת תניית שיפוט, אך לא נקבע מפורשות שהסמכות הנתונה לבית המשפט התאילנדי הינה ייחודית ועל כן יש לפרשה כסמכות מקבילה. כמו כן, טענו התובעים כי ממילא תניות השיפוט הללו הינן תניות מקפחות בחוזה אחיד ומכאן שהן בטלות. בנוסף, התובעים טענו כי ישראל הינה הפורום הנאות לדיון בתובענה, וכי אף מעבר לכך – הנתבעות הביעו הסכמתן להתדיינות בישראל.
פסק דינו של בית המשפט
בית המשפט דחה את הבקשה לסילוק על הסף וקבע כי לבית המשפט הישראלי נתונה סמכות לדיון בתובענה. ראשית, מכיוון שעבור חלק מן המשיבים לא מתעוררת טענת תניית שיפוט זר, הרי שהתובענה נגדם תידון ממילא בישראל, וסילוק התובענה על הסף כלפי שאר המשיבים יגרום לפיצול הדיון אשר יסב טורח מיותר לתובעים. בית המשפט קבע כי הסכמי המיזם המשותף עליהם חתמו התובעים מהווים חוזים אחידים אשר תניותיהם אינן מחייבות, ועל כן גם תניית הדין הזר המצויה בחלקם אינה מחייבת.
בית המשפט הזכיר כי משהוענקה סמכות בינלאומית לבית המשפט חובה עליו לעשות בה שימוש, אך זאת למעט מקרים בהם הוכחו חריגים לסמכותו – דוגמת היותו "פורום בלתי נאות". המבחן המכריע לשאלת היותו של בית המשפט הישראלי הפורום הנאות לדיון בתובענה הוא מבחן "הפורום הטבעי" – הפורום אליו מובילות נסיבות המקרה ואליו קשור המקרה נשוא התובענה במרב הזיקות.
בית המשפט קבע כי יש לבחון שאלה זו באמצעות מבחן דו שלבי: ראשית – יש לבחון האם מרב הזיקות מצביעות על ישראל כפורום הטבעי לדיון בתובענה. בשלב זה יש להתחשב בקריטריונים: מקום האירוע נשוא התובענה, מקום מושב העדים והימצא הראיות, מקום מגורי הצדדים ועסקיהם, ציפיותיהם הסבירות של הצדדים והדין החל. שנית – יש לראות אם קיימות נסיבות מיוחדות אשר בגינן יש לקיים את הדיון בפורום הישראלי, אף אם הפורום הטבעי לדיון בה הינו פורום זר.
במקרה דנן, על אף שהנכסים עצמם נמצאים בחו"ל, המבקשות שיווקו את הנכסים בישראל ועבור קהל יעד ישראלי בלבד; ההסכמים נחתמו בישראל; התשלומים בוצעו בישראל, והמבקשות מנוהלות יחד ונשלטות יחד – מישראל. כמו כן, בנסיבות הללו סביר היה כי הצדדים יצפו כי דיון בתובענה יתקיים בישראל.
לסיום, הדגיש בית המשפט כי משקנה בית המשפט סמכות בינלאומית על ידי המצאת כתב התביעה לנתבעות בישראל, הרי שמוטל על כתפיהן הנטל להוכיח כי ראוי שההליך יתנהל בפורום הזר, ולא בפורום הישראלי. משלא עלה ביד המבקשות להרים נטל זה, בקשתן נדחית. כמו כן נפסקו הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת התובעים.
התובעים יוצגו על ידי עו"ד רועי הלוי, המשיבות יוצגו חלקן על ידי עו"ד ניר רבר וחלקן על ידי עו"ד יהודה לוי.