קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים תמנע הטלת אחריות אישית על דירקטורים על פי חוק חדלות הפירעון החדש

עו"ד קרן רייכבך-סגל; עו"ד יבגניה גלוחמן

אחד הנושאים המטרידים כל נושה משרה בחברה אשר יכול והיא מצויה בסביבת חדלות פירעון, הוא נושא האחריות האישית, כאשר הדין מאפשר הטלה של חובות החברה או חלק מהם על נושא משרה.

חוק חדלות הפירעון אשר פורסם אך לאחרונה ואשר צפוי להיכנס לתוקף בנובמבר 2019 מביא עימו בשורה לדירקטורים ולמנכ"ל החברה בהקשר זה.

מצד אחד- יש הרחבה של הגורמים בגינם ניתן להטיל אחריות על נושה משרה. מעבר לאחריות על הפרת חובה בידי בעל תפקיד בתאגיד או אחריות על ניהול במרמה על ידי נושא משרה, נוספה עילת חיוב ישירה והיא: הטלת אחריות על מי שלא פעל לצמצם את היקף חדלות הפירעון.

היקף האחריות בנושא אי צמצום היקף חדלות הפירעון, תהיה שהדירקטור או המנהל הכללי יישאו באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי החברה בשל מחדלו.

המדובר בסנקציה קשה ביותר. בתקופת סביבת חדלות הפירעון, נושאי המשרה מבקשים לפעול לטובת החברה ואף לקחת סיכונים סבירים כדי לשקם או להבריא אותה, אך הם עלולים, במקרה שהסיכון מתממש, למצוא עצמם חבים כלפי התאגיד והנושים באחריות אישית על פועלם.

מצד שני- למול החשש הכבד מהטלת אחריות בתקופה זו, החוק מציע גם פתרונות והזדמנות לקבלת הגנה מאותה אחריות דרקונית.

החוק מציין שלוש דרכים שאם הדירקטור או המנכ"ל נקטו בהם, יראו בכך חזקה (פרזומציה או הנחה שזהו המצב העובדתי והמשפטי הנכון) שהדירקטור או המנכ"ל נקטו בפעולות סבירות לצמצום חדלות הפירעון. דהיינו, שאם דירקטור או מנכ"ל נקטו באחת משלוש הדרכים שיפורטו להלן, תמנע הטלת האחריות כלפיו בעניין זה.

אתגרים בסביבת חדלות הפירעון

לא פעם כשאנו חושבים על הסיבות אשר הובילו לקריסת חברה כזו או אחרת, מתעוררות שלל סיבות משקיות וכלכליות, סיבות הקשורות לתחום עיסוקה של החברה ו/או ליכולת התחרות של החברה בשוק בו היא פועלת. בסופו של יום, במקרים רבים לאו דווקא התנהלותם של בעלי התפקיד בחברה היא זו אשר גרמה לקריסתה.

עם זאת, לאחרונה מתחזקת הנטייה לבדוק את התנהלותם של נושאי המשרה בחברה בתקופה שטרם קריסתה, ולבחון האם תרמו במעשיהם למצבה הכושל, האם נטלו אילו מכספי החברה לכיסם הפרטי והאם הם אחראים בעצם לפיטורי עובדים והותרת ספקים בלא תשלום. לפיכך, יש לבחון מה יכול נושא משרה לעשות כאשר בחינת התנהלותם של בעלי תפקיד בחברה טרם קריסתה הולך ותופס תפקיד מרכזי, ויחד איתה הנטייה להטיל אחריות אישית על נושאי משרה.


אז מה צריך לעשות?

קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים

החוק החדש קובע בצורה מפורשת כי אם דירקטורים או מנכ"ל קיבלו סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים, אזי החזקה היא שהם פעלו לצמצום היקף חדלות הפירעון.

חשוב להבין כי אין המדובר בקבלת ייעוץ בלבד, אלא החוק דורש קבלת "סיוע" מגורמים מומחים בתחום.

פנייה מוקדמת כאמור לקבלת סיוע, יכולה למנוע את הדרדרות החברה לכלל חדלות פירעון, לסייע בשיקום ובהבראת החברה, ולכן החוק נותן תמריץ לדירקטורים ולמנכ"ל לשכור שירותים מסוג זה, בדמות של פטור מהטלת אחריות אם אכן קיבלו סיוע כאמור.

סיוע יכול שיהיה משפטי בלבד, דהיינו הבנה וניתוח מהן החובות וההגבלות שחלות בסיטואציה בה מצויה החברה ואיך להיערך נכונה לאתגרים בסביבת חדלות הפירעון, ויכול להיות מלווה גם בסיוע חשבונאי או עסקי מצד גורמים המתמחים בתחום זה.

עניין זה הוא חידוש מהפכני בתחום אחריות דירקטורים ונושאי משרה, ואנו סבורים שיש בו בשורה של ממש לנושאי משרה בחברות.

כפי שיפורט להלן, סיוע כאמור יכול להוביל אף לחזקה הנוספת שיש בה כדי למנוע הטלת אחריות.

ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב

עצם ניהול מגעים עם נושים במטרה להגיע להסדר חוב, מהווה חזקה של פעולה לטובת התאגיד מצד דירקטור או מנכ"ל, וימנע הטלת אחריות בשל אי פעולה לצמצום היקף חדלות הפירעון.

בהקשר זה מבקש החוק החדש ליצור תמריץ לחברות לנסות ולהגיע לכלל הסדר עם הנושים שלהם מחוץ לכתליי בית המשפט, ולפני פתיחת הליכי חדלות פירעון בבית המשפט.

נראה כי גם לעניין זה יעוץ וסיוע מצד מומחים בחדלות פירעון יכול לסייע למניעת הטלת אחריות. ליווי שוטף של בניית מבנה ההסדר עם הנושים, והאסטרטגיה הנכונה של פניה לנושים על סוגיהם השונים, יכולה לסייע לחברה להגיע להסדר נושים כאמור, אך גם אם המו"מ לא צלח- עצם ניהולו יתן הגנה משפטית לדירקטורים ולמנכ"ל שניסו לפעול בדרך זאת.

פתיחה בהליכי חדלות פירעון

אחת המסקנות אליהן הגיע ועדת אינדהורן שקדמה לחקיקת חוק חדלות פירעון, היתה שהחברות מגיעות לבית המשפט בבקשות לפירוק ולהקפאת הליכים בשלבים מאוחרים מדי, כאשר סיכויי ההבראה והשיקום שלהן נמוכים. לפיכך, חיפש המחוקק דרך לעודד את הדירקטורים ונושאי המשרה לפנות לבית המשפט בשלב מוקדם ככל הניתן, טרם שאפסו סיכויי השיקום.

לכן, גם פתיחה בהליכי חדלות פירעון מהווה חזקה של פעולה לטובת התאגיד וצמצום היקף חדלות הפירעון, ואולם יש ליתן את הדעת שלרוב לא יהיה די בעצם פתיחת ההליכים כדי למנוע אחריות מנושא המשרה בתקופה שקדמה להגשת הבקשה.

עצם הפתיחה בהליכים תהווה הקלה מסוימת או חזקה של פעולה לטובת התאגיד בהקשר זה, ואולם פעולות הדירקטור ונושאי המשרה בתקופה שקדמה לעצם הגשת הבקשה תיבחן גם היא, ולפיכך לא די בעצם הגשת הבקשה, אלא אנו ממליצים להקדים ולהסתייע בגורמים המתמחים בשיקום תאגידים בשלב מוקדם ככל הניתן.

 

לסיכום

בשנים האחרונות הוגשו בתאגידים גדולים ובולטים תביעות בסכומי עתק כנגד נושאי משרה אשר נטען כי "עצמו עיניים" למול הסכנה בקריסת החברה או שימשו כ"שופר" של בעלי המניות ו"פספסו" את נורות האזהרה המשמעותיות שהובילו לקריסתה של החברה.

למול איום זה, החוק החדש מאפשר לקברניטי התאגיד לקבל הגנות מפני תביעות אלה בתנאי כי פעלו בזמן אמת לקבלת ייעוץ מתאים. דהיינו, החוק החדש מכוון את נושאי המשרה בתאגיד להקדים ולקבל סיוע מגורמים המומחים בתחום חדלות פרעון, לא רק לטובת התאגיד, עובדיו ונושיו, אלא גם כדי להסיר את עננת האחריות האישית מנושא המשרה.