פסיקות תקדימיות חדשות בעניין הסדרי נושים

עו"ד קרן רייכבך – סגל עו"ד גיא אידו
תחום הסדרי החוב בישראל והבראת חברות זוכה להתפתחות והתרחבות משמעותית בשנים האחרונות, על רקע המשברים בחברות גדולות במשק הישראלי ובעולם. על פי נתוני דוח ועדת אנדורן שמונתה לבחינת הסדרי החוב בישראל, אשר המלצותיה הוגשו בחודש נובמבר 2014, מסוף שנת 2008. כ-116 חברות החלו בתהליך של הסדר מול מחזיקי אגרות החוב, מספר תהליכי ההסדרים מגיע ל 141, 77 מתוך התהליכים הסתיימו בהסדרי חוב, 44 הסתיימו בפירוק ו -19 טרם הסתיימו. נתונים אלה מתמקדים אמנם בחברות ציבוריות, ואולם קיימים הסדרים רבים ומקבילים בחברות פרטיות.

תחום ההסדרים, שהיה בעיקרו יציר הפסיקה, זכה לחקיקה משמעותית נרחבת בתיקון מס' 19 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. תיקון זה, שנכנס לתוקף בראשית שנת 2013, הביא להטמעה בחקיקה של נורמות שהתבססו בתחום, וקבע הוראות שונות בקשר עם ההליכים הקשורים לגיבוש הסדרי נושים והבראת חברות.

על אף ההסדרה בחקיקה במסגרת תיקון 19, קיימים עדיין אי בהירויות וסימני שאלה בנושאים מהותיים, שטרם זכו להכרעה ספציפית בפסיקה, או בחקיקה. בין היתר, לא הוסדרו נושאים כדוגמת הנושאים שיש להכליל בהסדר חוב, וכן אין הוראות ברורות בעניין ספירת קולות נושים המצביעים על הצעת ההסדר.

מחלקת חדלות הפרעון במשרדנו, בניהולה של עו"ד קרן רייכבך סגל, טיפל בתקופה האחרונה בשני תיקים מרכזיים, בהם ניתנו הלכות חדשות ותקדימיות בעניינים אלה.

במקרה הראשון, נטען על ידנו כי הצעת הסדר הנושים שהגישה החברה לא היתה מגובשת וסדורה וחסרה בה דרישת ה"מסויימות" מדיני החוזים. נטען שההסדר שהחברה התיימרה לאשר היה למעשה רק מתווה כללי. בית המשפט קיבל את עמדתנו במלואה וקבע כי על הצעה להסדר נושים לעמוד בדרישות סעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 ולהוות הצעה, המחייבת בין היתר, להיות "מסוימת" כדי אפשרות לכרות חוזה בקיבול ההצעה. בית המשפט קבע כי דרישה זו באה לידי ביטוי בכך שההצעה צריכה לכלול את הפרטים המהותיים והחיוניים שמציעה החברה לנושיה וזאת על מנת שהנושים ובעלי המניות יוכלו לבחון אותה כדבעי, ליתן לה את דעתם ולגבש עמדתם בהתאם. באותו מקרה, בית המשפט דחה את בקשת ההסדר שהוגשה (פר"ק 16776-01-133 פטרו גרופ נ' משמרת, טרם פורסם, 8.7.2013).

במקרה שני, החברה ספרה במסגרת הצבעות הנושים את הצבעתם של חלק מהתומכים בהצעות יותר מפעם אחת, במסגרת אסיפות סוג שונות, בגין אותו חוב. זאת, מכח טענה כי להסדר מספר רבדים, באופן, שלמשל, נושה בערבות אישית צריך להצביע על חובו באסיפת הנושים הרגילים- בגין החלק אותו הוא יקבל מהחברה, ובאסיפת הנושים בעלי ערבות אישית, מכח אותו חוב- על התמורה שיקבל מבעל השליטה הערב לחובותיה. אנו טענו, כי כאשר יש לקבוצת נושים ענין משותף המובחן באופן מהותי מעניינם של הנושים האחרים, יש מקום לערוך להם אסיפה נפרדת מזו של שאר הנושים "מהשקל הראשון" ולא רבדים רבדים. עוד נטען כי יש לספור את קולם של המשתתפים בכל אסיפת סוג בנפרד מקולות המשתתפים באסיפות האחרות, כאשר לא ניתן לספור את קולם בגין אותו חוב מספר פעמים. בית המשפט קיבל את עמדתנו במלואה וקבע כי נושה האוחז בחוב מסויים ונשייתו מובטחת בערבות אישית או בדרך אחרת, איננו יכול להצביע באסיפות השונות באופן מצטבר, בגין אותו חוב ממש, הן באסיפת הנושים המובטחים בכובעו הייחודי כנושה מובטח והן באסיפת הנושים הרגילים בכובעו כנושה רגיל. בית המשפט הוסיף וקבע כי הצבעה כפולה כזו מנוגדת לדין, ויש בה כדי להקנות להצבעתו של אותו נושה משקל יתר, דבר שאין לו הצדקה. על כן, מרגע שזוהה עניינו המיוחד של נושה, שומה עליו להצביע אך ורק באסיפת הסוג המייצג את עניינו המיוחד, וזאת "מהשקל הראשון". לאור טענה זו וטענה נוספת שהועלתה על ידנו, בקשר עם העובדה שהסדר המוצע לנושים אינו שלם, מלא ומסויים, בית המשפט דחה את בקשת ההסדר והורה על כינוס אסיפות חדשות ותיקון הפגמים. יצוין כי על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שטרם נידונה (פר"ק 42374-07-14 מפעלי המקור בע"מ נ' דולב (מפרק), טרם פורסם, 1.12.2014).