ערעור נוסף של המדינה בנוגע לחיוב תמלוגים במכס נדחה

עו"ד אליס אברמוביץ
בסוף שנת 2016, ניתן בבית המשפט העליון פסק דין תקדימי, שקבע כי דמי תמלוגים המשולמים על ידי יבואן ישראלי לבעל מותג בחו"ל, לא בהכרח יהיו חייבים במכס ("הלכת מרוידקס"). השבוע, חזר בית המשפט המחוזי בתל אביב על קביעה זו, בערעור שהגישה רשות המסים על פסק דין של בית משפט השלום בעיר.
חברת סמיקום לקסיס בע"מ היא יבואנית של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. בין השנים 2005-2009, ייבאה החברה לישראל מוצרים שונים, הנושאים את השם "יונדאי". את המוצרים ייצרה החברה בעצמה במפעלים שונים בסין, ובגין הזכות להשתמש בסימן המסחר, שילמה לבעלת המותג "יונדאי" דמי תמלוגים. בשנת 2010, הוציא בית המכס מרכז לחברה הודעות חיוב בסכום כולל של כ-850,000 ₪, בנימוק כי בשנים האמורות "החברה לא הוסיפה את ערך התמלוגים ששולמו לערך לצרכי מכס". החברה, אשר חלקה על הודעות החיוב, הגישה, בסמוך לאחר מכן, תביעה לסעד הצהרתי, במסגרתה עתרה כי בית משפט השלום בתל אביב יכריז על בטלותן של הודעות החיוב.
בית המשפט בחן את ההסכמים שבין החברה לבין בעלת המותג "יונדאי", ובפסק דינו משנת 2015 קבע, כי על אף שמופיעות בהסכמים עם בעלת המותג תניות סטנדרטיות, המאפשרות לה להתערב בייצור המוצרים המיובאים, הרי שהחברה הביאה ראיות טובות לכך שבפועל – אין כל מעורבות של בעלת המותג בייצור: "מעדויותיהם של מנהלי הרכש אצל התובעת עולה כי הסכמים לחוד ומציאות לחוד. על אף הסמכויות הרחבות שניתנו לבעלת סימן המסחר במסגרת ההסכמים שחתמה עם התובעת, בפועל נמנעה בעלת סימן המסחר ממעורבות בכל מה שנוגע לבחירת היצרנים, בחינת המוצרים שיוצרו עבור התובעת במפעלים השונים, כמו כן בעלת סימן המסחר לא ביצעה ביקורות על מנת לאפשר לה לשלוט בתהליכי הייצור, כך שלתובעת ניתנה, למעשה, יד חופשית לעשות ככל העולה על רוחה בנוגע לטובין המיוצרים בסין…". בית משפט השלום קיבל, אפוא, את התביעה במלואה, וקבע כי הודעות החיוב בטלות, וכי על רשות המסים להחזיר לתובעת את המכס ששולם על ידה אגב מחאה מיום הוצאות הודעת החיוב ועד ליום הגשת התביעה.
רשות המסים ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, וטענה כי הלכת מרוידקס משנת 2016, שניתנה לאחר פסק הדין של בית משפט השלום בשנת 2015, מחייבת את התערבות ערכאת הערעור בפסק הדין, שכן הכרעת בית משפט השלום אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו על ידי בית המשפט העליון מאוחר יותר.
בית המשפט המחוזי, בהרכב של שלושה שופטים, דחה פה אחד את ערעור המדינה, בקבעו כי בית משפט השלום יישם כהלכה את העקרונות שהותוו על ידי בית המשפט העליון בעניין מרוידקס, ולמעשה מופנה הערעור כנגד ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, ממצאים שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהם: "מדובר בקביעות עובדתיות ברורות וחד משמעיות של בית משפט קמא שקיבל את עדויות עדי המשיבה, התמודד עם עדויות נוספות (כמו עדות מנהל המשיבה מר גוב שבית המשפט קבע שהוא לא מכיר בפועל את הנושא ואין לו מעורבות בפעולות היומיומיות של מנהלי הרכש מול היצרנים) וקבע ממצאים עובדתיים ולפיהם יישם את הלכת מרוידקס (פסק הדין המחוזי) והדבר הביא לקבלת עמדת המשיבה שהמעורבות של בעלת סימן המסחר הייתה טכנית בלבד, ושהיא אישרה תמיד את חשבונות הפרופורמה ולא סירבה מעולם להוצאת מכתב אישור ה- LOA ליצרנים. קביעות אלו עומדת בעינן גם היום לאחר פסק הדין בעליון בעניין מרוידקס שאימץ למעשה הן את קביעותיו המשפטיות והן את קביעותיו העובדתיות ששל בית המשפט המחוזי בעניין מרוידקס, תוך פירוט האינדיקציות שיש לבחון לגבי קיומה של אפשרות מעשית לרכוש את הטובין ללא תשלום תמלוגים מעבר להסכמים המהווים את הכלי הראשון במעלה, כולל לגבי השליטה הישירה או העקיפה, השליטה בחומרים או ברכישה, השליטה בתהליכי היצור של הטובין מעבר לנדרש לצורך בקרת איכות, ושליטה בתהליכי הרכש של הטובין. כל האינדיקציות הנ"ל לא מתקיימות במקרה דנן לאור קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא שיש לאמצן ולא להתערב בהן במקרה זה."
[ע"א (מחוזי ת"א) 56505-06-15 מדינת ישראל נ' סמיקום לקסיס בע"מ, פסק דינו של כב' השופט ד"ר קובי ורדי מיום 27.8.17. חברת סמיקום לקסיס יוצגה על ידי עוה"ד אליס אברמוביץ ממשרד איתן, מהולל & שדות, והמדינה יוצגה על ידי עוה"ד מיכל ריצ'ולסקי ועוה"ד נגה דגן מפרקליטות מחוז תל אביב].