על המעמד הראייתי של חשבון מכר בתביעות בגין נזק לסחורה

פעמים רבות מגישים יבואנים ויצואנים תביעה בגין הנזק הנגרם לסחורתם במהלך הובלתם אל היעד. לעיתים, תובעים אלו מצהירים למכס על ערך טובין נמוך מערכם בפועל, וזאת מטעמי מס. השאלה המתבקשת היא, על איזה ערך טובין יש להסתמך בתביעת הנזיקין? האם על ערך הטובין המוצהר לרשויות המכס? או שמא על ערך הטובין כפי שהוא בפועל? כפי שיצוין בהמשך, נראה כי אין תמימות דעים בפסיקה ביחס לסוגיית הקונקלוסיביות של הצהרת החשבונית לעניין שווי הטובין לצרכי תביעת נזיקין, ובשני מקרים שונים הגיעו בתי המשפט להכרעות עקרוניות שונות.
ביום 6.3.12 ניתן פסק דין בבית משפט השלום באשדוד, בו נקבע כי פיצוי בגין נזק שנגרם למטען לאחר שמכולה נפלה לים במהלך פריקתה – יינתן על בסיס החשבונית אותה הציג היבואן למכס, ולא בהתבסס על מסמכים אחרים המלמדים על ערך גבוה יותר (ת"א (אשדוד) 1811-07 פאדל אל-דואק נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, להלן: "פסק דין אל-דואק").
בעניין זה, סחורתו של התובע ניזוקה עקב רשלנות בפריקת המכולה. התובע תבע פיצוי בגין הנזק שנגרם לו, אשר לטענתו, מסתכם בסכום של כ-165,000$. בית המשפט לא קיבל את טענת התובע בעניין הנזק, אלא העדיף להסתמך על החשבונית שהוצגה למכס, בה הצהיר התובע על שווי הטובין בסך כ-8,000$ בלבד. בעניין זה, קבע בית המשפט כי מצב בו הצהיר התובע על סכום נמוך יותר מהשווי האמיתי של הטובין, יהיה התובע מושתק מלטעון כי ערך הטובין בפועל היה גבוה משווי ההצהרה של התובע.
בעניין אחר, ניתן פסק דין בבית משפט השלום בכפר-סבא ביום 29.04.12, בתביעת נזיקין בגין נזק למשלוח פלפלים ליצוא, שם קבע בית המשפט כי ניתן להוכיח שווי סחורה גבוה יותר, בהצגת מסמכים מתאימים המעידים על פער בין הצהרת החשבונית לבין שווי הסחורה בפועל. (ת"א (כס) 3597/07 פרחים ישיר בע"מ נ' סי אל אס אוברסיז בע"מ, להלן: "פסק דין פרחים ישיר").
בעניין זה, נגרם לתובע נזק למשלוח פלפלים ליצוא. התובע הצהיר למכס בתחילת היצוא על ערך טובין של 14,000$, בעוד שבמועד גילוי הנזק לסחורה, הנפיק התובע חשבונית נוספת על סך 53,000€. בית המשפט פסק בעניין זה, כי הפיצויים אשר ישולמו לתובע יהיו בהסתמך על ההצהרה בחשבונית המאוחרת יותר, המבטאת שווי טובין גבוה יותר מהסכום שהוצהר מלכתחילה, בטרם נתגלה הנזק.
בפסק דין אל-דואק, מציין השופט ברגנר כי "8,616$ הוא הערך שהוצהר ע"י התובע למכס. הצהרה זו של התובע מהווה השתק מלטעון לערך אחר וממילא התובע לא הגיש כל חוו"ד או כל ראיה אשר ניתן ללמוד ממנה, כדין, כי ערך הסחורה היה גבוה יותר". מחד, נראה כי התובע מושתק מלטעון לנזק גבוה מהשווי אשר הצהיר לרשויות המכס, מאידך, פסק הדין משאיר פתח לתובע להוכיח את טענתו בדבר נזק גבוה יותר מהשווי אותו הצהיר לרשויות המכס.
בפסק דין פרחים ישיר, בעניין שיעור הנזק, מציין התובע כי החשבונית בה הוצהר על סכום נמוך משווי הטובין בפועל "נועדה להשוות חשבון לצרכי המכס בלבד, ואין מדובר בחשבון מסחרי." בעוד הנתבעות מכחישות את שיעור הנזק לו טענה התובעת, אשר כאמור, היה גבוה מהשווי אותו הצהירה התובעת לרשויות המכס, בית המשפט דווקא קיבל את טענת התובעת, ופסק לה על פי הצהרת השווי הגבוהה יותר, אותה הנפיקה התובעת רק במועד קרות אירוע הנזק.
בתחומי משפט אחרים נפסק, כי תובע זכאי להוכיח כי השתכרותו בפועל גבוהה מן השכר עליו הצהיר לשלטונות מס הכנסה לשם קבלת פיצוי בגין אבדן כושר השתכרות. כך לדוגמא, בע"א 5149/94 "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלברט לוי, שם נקבע כי ביכולתו של התובע להביא ראיות בכדי לסתור את הדיווחים לפקיד השומה אודות הכנסתו, בעוד שבפועל הכנסתו גבוהה מן הדיווח, וזאת במטרה לקבל פיצויים המבוססים על שכר גבוהה יותר.