"עלה על פטנט"- על הסיכונים בהגשת בקשת פטנט

עו"ד אביגדור דורות, עו"ד דייב זיתון

נראה כי לא עובר יום, בו לא מפורסמת כתבה על חברה אשר נמכרה במאות מיליוני דולרים, כתוצאה מהקניין הרוחני אשר פותח על ידה. קניין רוחני זה מוגן, לעיתים קרובות, בפטנטים, אשר החדשנות האמצאתית בהם היא זו אשר זיכתה את בעליהם בעושר המופלג.

צד המבקש להגן על המצאה חדשנית אשר פותחה על ידו, יכול, במקרים המתאימים, להגיש בקשה לרישום פטנט. במידה ומוענק לבעל האמצאה פטנט, מונע הדבר מיצרנים אחרים מלעשות שימוש בידע הגלום בפטנט למשך תקופת הפטנט, באופן ההופך את בעל הפטנט למונופול בתחום. הגנת פטנט זו מקנה לעיתים לבעל הפטנט רווחים נכבדים, הנובעים, בין היתר, מהיעדר יכולת מצד מתחריו לצאת אל השוק עם מוצרים מתחרים, במחירים נמוכים מאלו של בעל הפטנט, וזאת למשך תקופת הפטנט.

זאת ועוד. לעיתים, עצם הגשת הבקשה לרישום פטנט מקנה למגיש הגנת פטנט "דה פקטו", עם הרווח כלכלי הנלווה לפטנט רשום, וזאת גם מקום בו טרם הוענק לו הפטנט. כך, בעוד על פי דיני הפטנטים הישראליים, עצם פרסום הבקשה אינה מקנה לבעל האמצאה זכות קניינית, שכן זכות זו מתגבשת רק עם הענקת הפטנט, אזי ככל שיאושר הפטנט, רשאי בעל הפטנט לתבוע סעדים כספיים בגין הפרתו, וזאת גם ביחס לתקופה שבין מועד הגשת הבקשה לפטנט ופרסומה, לבין מועד אישור הפטנט.

לאור האמור, נקבע על ידי בתי המשפט כי חוק הפטנטים יוצר "מאזן אימה" בין מגיש הבקשה לבין מתחריו, באופן אשר עשוי להביא מתחרים להימנע מלהוציא מוצר מתחרה לשוק, עד אשר תוצאות בקשת הפטנט יתבררו, וזאת מתוך החשש כי הם עלולים להיתבע, במידה ובקשת הפטנט תתקבל.

בימים אלו פורסם פסק דין חדשני ותקדימי על ידי בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, אשר מבקש לצנן את התלהבותם של אלו הששים להגיש בקשות לרישום פטנט, תוך שהוא קובע כי מתחרה, אשר נמנע מלשווק את מוצריו בשל עצם הגשת בקשה לפטנט, זכאי לתבוע ממגיש הבקשה את הרווחים שהשיג בעל הפטנט, מקום בו הפטנט לא נרשם בסופו של יום, וזאת בגין התקופה בה הוא נמנע מלשווק את מוצריו.

ואלו עובדות המקרה. הנתבעות, חברת תרופות מהגדולה בעולם, ונציגיה, החזיקו במגוון רחב של תרופות אשר פותחו על ידן, המוגנות בפטנט, כאשר בין התרופות נמצא גם תרופה בשם פלוויקס, המשמשת לטיפול ומניעה של התקפי לב. התרופה שווקה על ידי הנתבעות מאז שנת 1998, והיא זכתה להצלחה מסחרית אדירה. כך, בכדי לסבר את האוזן, בהתאם לראיות אשר עמדו בפני בית המשפט, בשנת 2007 לבדה עמדו ההכנסות מהתרופה על 2.4 מיליארד יורו.

הפטנט הישראלי בגין התרופה נרשם בשנת 1998, והיה בתוקף עד לשנת 2008, כאשר עם פקיעת הפטנט, יכלו חברות תרופות מתחרות, להתחיל ולשווק תרופות גנריות, ולנגוס בשוק הרווחי. הפטנט אשר נרשם התייחס, בין היתר, לצורה מסוימת של התגבשות גבישי מלח, אשר היה הכרחי לצורך ייצור התרופה, ואשר כונתה Form 1. מעובדות המקרה עולה, כי במהלך שנת 2007 התגלתה, על דרך המקרה, דרך נוספת, עדיפה, להתגבשות גבישי מלח, אשר כונתה Form 2.

בטווח הקצר יוצרה התרופה על ידי בעלת הפטנט תוך שימוש ב- Form 1. עם השנים, עברה בעלת הפטנט לייצר את התרופה בהתבסס על Form 2, וזאת עוד בתקופת הפטנט. מהניתוח אשר בוצע על ידי בית המשפט עלה, כי ההגנה אשר הוקנתה לנתבעת בשל הפטנט הראשון לא נפגעה מגילוי Form 2.

אלא מה. בעלת הפטנט לא הסתפקה בכך שהגנת הפטנט לא נפגעה כתוצאה מגילוי Form 2, ולגישתה, הופעתו של Form 2 היווה המצאה, בגינה היא היתה זכאית להרחבת ההגנה הפטנטית. לאור האמור, פעלה בעלת הפטנט בכדי לקבל הגנת פטנט גם ל- Form 2, בארץ ובעולם, כאשר בקשה לפטנט ישראלי הוגשה בשנת 2000, ופורסמה בשנת 2006. הדיון בהתנגדויות לבקשה התארך, ונמשך שלוש שנים, כאשר בשנת 2010 הודיעה בעלת הפטנט כי היא זונחת את בקשת הפטנט, לטענתה, היות ובשלב זה כבר הושקו תרופות גנריות לתרופה, ועל כן לא היתה עוד הצדקה לנהל את הליכי ההתנגדות.

היות והפטנט הראשון היה בתוקף עד שנת 2008, לא היתה כל מניעה משפטית מלשווק תחליפים גנריים לתרופה החל ממועד זה. אלא מה, הגשת הבקשה החדשה לפטנט, המתייחסת ל- Form 2, יצרה סיכון בפני חברות התרופות הגנריות, המבקשות לעשות שימוש ב- Form 2, לתביעה משפטית, במידה והבקשה החדשה תתקבל, סיכון אשר הוסר רק בשנת 2010, עם זניחת בקשת הפטנט.

עם משיכת הבקשה לפטנט הוגשה תביעה כנגד בעלת הפטנט ונציגיה על ידי חברת תרופות גנרית, בה נטען, בין היתר, כי הגשת בקשת הפטנט החדשה היוותה התנהלות פסולה, שכן היה ברור לבעלת הפטנט כי מדובר בבקשת סרק. נטען בנוסף, כי הבקשה לוותה בהטעיית רשם הפטנטים.

בית המשפט, לאחר ניתוח ארוך ויסודי של עובדות המקרה, הגיע למסקנה כי לא הוכח בפניו כי בקשת הפטנט היתה "בקשה חלשה", אולם הוכח בפניו כי בעלת הפטנט הטעתה את רשם הפטנטים, וכי עצם הגשת בקשת הפטנט גרמה לנזק לתובעת, בכך שהביאה לעיכוב ולייקור הליכי פיתוח התרופה הגנרית על ידה. בשים לב להכרעה זו, פנה בית המשפט לבחון את הסעד המגיע לחברת התרופות הגנרית.

בית המשפט קבע, כי העברת מידע מטעה או חסר לרשם הפטנטים עלולה להביא להארכת הליך בחינת הפטנט, ואף להענקת פטנט במקרים שאינם מצדיקים זאת, ולכן יש לייחס חומרה יתרה למקרים בהם בקשת הפטנט כוללת מידע מטעה או אינה מגלה מידע שיש חובה לגלותו. בהמשך לאמור, ניתח בית המשפט את חוק הפטנטים, וקבע כי ההוראות בו אינן מונעות מחברה מתחרה את האפשרות להיפרע ממבקש פטנט, אשר הטעה את רשם הפטנטים.

בית המשפט קבע בנוסף, כי דיני ההגבלים העסקיים מטילים אחריות על מבקש פטנט, המטעה את רשם הפטנטים. נקבע, כי בעלת הפטנט הגישה את בקשת הפטנט בכדי לעכב את מתחריה מלהיכנס לשוק, ותוכניתה צלחה, ועל כן מעשיה עולים לכדי ניצול לרעה של מעמד בשוק על ידי בעל מונופולין.

לענין זכות ההשבה של רווחי בעלת הפטנט, פנה בית המשפט לדיני עשיית עושר ולא במשפט, וקבע כי דינים אלו מאפשרים לתובעת לתבוע את רווחי בעלת הפטנט במהלך התקופה הרלוונטית, כאשר גובה ההשבה יקבע לאחר שמיעת טענות הצדדים. לאור האמור, הורה בית המשפט לבעלת הפטנט לדווח על מלוא הכנסותיה בישראל ממכירת התרופה, ולאחר מכן יטענו הצדדים לעניין גובה הסכום המגיע לתובעת.

ת.א 33666-07-11 אוניפארם בע"מ נ' Sanofi ואח' (פורסם בנבו), בשם התובעת: עו"ד דרור שטרום, עו"ד עדי לויט ועו"ד דבי קאזיס; בשם התובעת: עו"ד איתן שאלוסקי עו"ד תמר דולב-גרין.