עוסק שלא עשה די כדי לוודא כי סחורתו יוצאה לחו"ל לא יהנה ממע"מ בשיעור אפס

 

בימים אלה (8.7.08) ניתן פסק-דין בערעור על ידי בית המשפט העליון (השופטים אלון, פרוקצ'יה וג'ובראן, ע"א 8673/06 אורו ישראל (2000) אחזקות בע"מ נ' מנהל מע"מ גוש דן), במסגרתו נדחה ערעורו של עוסק במכירת זהב, שטען כי הזהב נמכר על ידו ליצוא, ובשל כך התייחס לעסקאות על בסיס מע"מ בשיעור אפס.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:

העוסק מכר זהב במחיר של כ-4.6 מיליון דולרים לישראלי תושב הגליל. הקונה מסר לעוסק כי בכוונתו לייצא את הזהב ולמכור אותו לאיש עסקים קפריסאי. הקונה טיפל בכל הכרוך בעסקאות היצוא באמצעות סוכן מכס מטעמו, ואולם חקירת רשות המסים גילתה כי בפועל יוצאו אבקות מתכת זולות והזהב נמכר לעוסקים בשטחי מדינת ישראל והרשות הפלסטינית. נגד הקונה הוגש כתב אישום במסגרתו הודה בכל העובדות המיוחסות לו. כפועל יוצא, חייבה רשות המסים את העוסק בתשלומי מע"מ על עסקאות המכירה לקונה, מאחר ולא בוצע יצוא כלל. העוסק טען כי מאחר ומסמך רשימון היצוא אושר ע"י רשות המסים, די בכך על מנת לזכותו במע"מ בשיעור אפס. לחילופין, טען העוסק כי נהג בתום לב ונפל קורבן למרמה של הקונה, ואין לצפות ממנו לנהל חקירות מעמיקות אודות יצוא הסחורה. מנהל מע"מ טען כי היה על העוסק לחשוד בדבר פיקטיביות עסקת היצוא, בשל מגוון נסיבות, וביניהן: העובדה כי בד"כ העוסק מטפל בעסקאות יצוא עם עמיל מכס שלו, ובמקרה זה טיפל עמיל מכס של הקונה; העובדה כי התשלום בוצע מחשבונות בנקים בישראל ולא בחו"ל; מנהל מע"מ טען כי מאחר והעוסק לא טרח לבדוק ולאמת את זהות הרוכש בקפריסין, ואת הקשר של הקונה אליו, אין ליתן לו ליהנות ממע"מ בשיעור אפס.
פסק-דינו של בית המשפט:

בית המשפט העליון דחה את טענת העוסק כי מאחר ורשימון היצוא אושר על ידי רשות המסים, די בכך על מנת לזכותו במע"מ בשיעור אפס. בית המשפט ציין כי רשימון היצוא אינו מסמך המאשר כי הסחורה יוצאה בפועל, ועל מנת לזכות במע"מ בשיעור אפס חובה על העוסק להוכיח כי הסחורה יוצאה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת העוסק כי עשה מספיק על מנת לוודא כי הסחורה יוצאה. בית המשפט קיבל את טענת רשות המסים כי היו נסיבות רבות שהיו צריכות להדליק נורה אדומה אצל העוסק, ומשלא עשה די על מנת להסיר את החשד, אין לזכותו במע"מ בשיעור אפס. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את ערעור העוסק.
העוסק יוצג ע"י עו"ד י. גולדמן, מנהל מע"מ יוצג ע"י עו"ד ע. לינדר מפרקליטות המדינה.
הערות על פסק-הדין:

פסק-דין זה עולה בקנה אחד עם הכרעת דין עליה דיווחנו בחודש מרץ 2008 (ת.פ. 6416/06 מדינת ישראל נ' חברת נחמן בסרגליק בע"מ ואח'), שם הרשיע בית המשפט חברה שטענה כי מכרה סחורה ליצוא, אך הסחורה יוצאה בפועל על ידי חברה אחרת, ושמה של החברה הראשונה לא צורף לרשימוני היצוא. באותו מקרה פסק בית המשפט כי יצואן שלא עשה די על מנת לוודא כי שמו צורף לרשימוני היצוא, אינו זכאי לשלם מע"מ בשיעור אפס. ובפסק-הדין הנוכחי, קבע בית המשפט כי עוסק שלא עשה די על מנת לוודא כי הסחורה יוצאה בפועל, לא יהנה ממע"מ בשיעור אפס.