עובד של פקיד רישוי חוייב להחזיר כספים שגנב מסוכן המכס

 

בימים אלה (27.12.09) ניתן פסק דין על ידי בית המשפט השלום בתל אביב (השופטת אושרי פרוסט, ת"א 52542-08 יתיר שירותי יבוא יצוא סוכנות מכס בע"מ נ' אבי קופר ואח'), במסגרתו קיבל בית המשפט את תביעתו של סוכן מכס כנגד עובד של פקיד הרישוי אשר גנב כספים באמצעות שיקים של סוכן המכס שהופקדו בידי פקיד הרישוי.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת יתיר (סוכן המכס) מספקת שירותי עמילות מכס ושילוח בינלאומי בכל הנמלים בארץ. בנמל חיפה אינה מחזיקה עובדים ואין לה סניף משלה, ואבי קופר, פקיד רישוי, מספק לה שירותים תמורת תשלום חודשי. בכל סניף של סוכן המכס, כמו גם במשרדו של פקיד הרישוי, מצויים מספר פנקסי שיקים של סוכן המכס, כשהם חתומים אך ריקים מסכום וממוטב. באופן שוטף משמשים השיקים לתשלום לנותני השירותים השונים. לטענת סוכן המכס, נמשכו שיקים בסכומים גבוהים מחשבונותיה, באמצעות אותם שיקים ריקים שהועברו לפקיד הרישוי, וזאת ללא רשות סוכן המכס. סוכן המכס טען כי עובדו של פקיד הרישוי, מיכאל לוק, הוא שמילא סכומים כעולה על רוחו בשיקים והפקידם למספר חשבונות בנק של חמותו, אשר שיתפה עימו פעולה. בסך הכל נמשכו מחשבונות סוכן המכס 210,000 ₪ ב- 14 שיקים. לטענת סוכן המכס, פקיד הרישוי אף הוא אחראי כלפיו כיוון שהתרשל באי פיקוח על עובדיו.
במהלך ישיבת בית המשפט הודה העובד כי לקח את הכסף, וכי חמותו ופקיד הרישוי לא ידעו על כך דבר. חמותו של העובד טענה להגנתה כי לא ידעה דבר אודות מעשיו של חתנה, וכי בשנים האחרונות הייתה נתונה לחסותו המלאה של חתנה, והוא אשר ניהל את חשבונותיה, לאור מצב בריאותה. פקיד הרישוי טען להגנתו סוכן המכס עבד במישרין עם מיכאל, ואף העביר פנקסי שיקים חתומים בהתאם להזמנה של מיכאל, וזאת מבלי שפקיד הרישוי היה מעורב בכך. פקיד הרישוי הוסיף וטען כי לסוכן המכס הייתה היכולת לגלות את הגניבות כבר במשיכות הכספים הראשונות שבוצעו, באמצעות בדיקה פשוטה, אשר אמורה להיערך על ידו אחת לשבוע, אך סוכן המכס התרשל ואף הודאה כי לא ביצע את הבדיקה הנ"ל במשך 4 חודשים. הוסיפה וטענה לרשלנות של אגף המכס, אשר הביא להתגבשות נזקיה.
פסק הדין של בית המשפט:

בית המשפט קבע כי פקיד הרישוי לא ידע ולא יכול היה לדעת אודות הפעולות אשר בוצעו על ידי עובדו, הוא פעל כפי שכל נותן שירותים אחר היה נוהג וכפי שכל מעביד סביר בתחום היא נוהג. בית המשפט הוסיף וקבע כי מקום בו סוכן המכס ידי שעובדיו של פקיד הרישוי ממלאים את השיקים, היה עליו לנהוג משנה זהירות בבדיקת המורשים והמבצעים של הפעולות בחשבון הבנק שלו. בית המשפט קבע כי האחריות המלאה לבדיקת התנהלות חשבון הבנק היה על סוכן המכס, אשר יכול היה, כבר לאחר הפעולה הראשונה של העובד, להפסיק את מעשה הגנבה.
ביחס לחמותו של העובד, קבע בית המשפט כי בגרסתה סתירה מהותית, שכן, בין השאר, מצד אחד טענה כי אינה מבינה בחשבונות ובעסקים וכי חתנה מנהל את חשבון הבנק שלה, ומצד שני טענה כי בבעלותה 3 חשבונות בנק על שמה בלבד, ורק לה הייתה זכות חתימה בהם. בית המשפט קבע כי היא ידעה אודות הנעשה על ידי חתנה והסכימה לכך.
לבסוף, קיבל בית המשפט את התביעה כנגד העובד וחמותו, וקבע כי ישלמו לסוכן המכס 200,000 ₪, כמו גם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪. בית המשפט דחה את תביעת סוכן המכס כנגד פקיד הרישוי, וקבע כי ישלם לו הוצאות משפט בסך 3,500 ₪. שמות באי כוח הצדדים לא צויינו.