סכסוך בין יבואן ישראלי לספק יפני יידון בחלקו בישראל

 

בימים אלה (14.7.08) ניתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (הרשם א. אורנשטיין, בש"א 21436/07 ת.א. 1796/06 האחים שליין בע"מ ואח' נ' Yamato Sewing Machine ואח'), במסגרתה התיר בית המשפט ליבואן ישראלי להמציא את כתב התביעה לספק שמקום מושבו ביפן, אך ורק ביחס לחלק מעילות התביעה, שהזיקה שלהן לישראל היא החזקה ביותר, ודחה את בקשת היבואן להתדיין בישראל מול הספק היפני גם בעניינים שהזיקה שלהם לישראל חלשה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
היבואן- חברת האחים שליין, עוסק ביבוא ושיווק של מכונות תפירה בישראל, אותן הוא רוכש מן הספק היפני- חברת Yamato. בין הצדדים היו קשרים עסקיים במשך עשרות שנים, במהלכם החל היבואן לשווק את מכונות התפירה גם בטורקיה, באמצעות חברה אחרת. לטענת היבואן, הספק היפני ניהל מאחורי גבו מו"מ עם סוחרים טורקיים אחרים, ולבסוף החליט להפסיק את ההתקשרות עם היבואן. בנוסף, טען היבואן כי הוא התחייב לספק לחברת דלתא הישראלית מכונות לצורך מפעלה בסין, ואולם הספק היפני פנה מאחורי גבו לדלתא באופן ישיר והתנער מן ההסכם עם היבואן. היבואן הגיש תביעה נגד הספק היפני וביקש מבית המשפט להתיר לו להמציא את כתב התביעה ליפן.
היבואן טען כי החוזה בינו ובין הספק היפני הופר בישראל, ומשכך לבית המשפט בישראל סמכות לדון בתביעה.
החלטת בית המשפט: בכל הנוגע למיזם המשותף בטורקיה, החליט בית המשפט כי אין עילה להתדיין בנושא זה בישראל. בית המשפט קבע כי החוזה בין הצדדים נחתם בטורקיה, הופר, אם הופר- בטורקיה, וכי כל הזיקות הנוגעות לסכסוך, לרבות עלויות העסקת עובדים, דמי שכירות ועוד – קשורות כולן לטורקיה ולא לישראל. בית המשפט קבע כי לא די בכך שהיבואן הינו אזרח ישראל, אף אם ליבואן שליטה על החברה הטורקית אשר הייתה אמורה להפיץ את מוצרי הספק היפני, על מנת שהסכסוך יידון בישראל. עוד ציין בית המשפט, כי בחוזים שנחתמו עם החברה הטורקית, צוין כי הסמכות לדון בסכסוך היא לבית המשפט בגרמניה. בית המשפט קבע כי לא מדובר בתניית שיפוט ייחודית, אך ראה בכך רמז נוסף לכך שלא ראוי שהסכסוך יידון בישראל. בכל הנוגע להפסקת הסכם הסוכנות שבין היבואן לספק היפני לשיווק המוצרים בישראל, ולפניית הספק היפני מאחורי הגב לחברת דלתא, קבע בית המשפט כי מדובר (לכאורה) בחוזה שהופר בתחומי מדינת ישראל, וכי כל הראיות ביחס להפרה נטענת זו מקורן בישראל, ולכן אישר את המצאת כתב התביעה לספק היפני רק ביחס לעילות אלו.

 

היבואן יוצג ע"י עו"ד א. גיצלטר, הספק היפני יוצג ע"י עו"ד פ. שרון.
משמעויות ההחלטה:

הואיל ובין הצדדים לא נחתם חוזה בכתב ביחס לפעילות בישראל, הספק היפני לא יכול היה להסתמך על הוראות (המקובלות בחוזים מסוג זה) המקנות סמכות שיפוט לבית משפט ביפן, דבר שמאפשר לנהל את התביעה בישראל, ומעניק למפיץ הישראלי יתרונות טקטיים.