נפסק: גבייה רטרואקטיבית של הפרשי אגרות נמל מסוכן מכס – אינה כדין

 

בית משפט השלום באשדוד קיבל לאחרונה, בחלקה, תביעה אשר הוגשה על ידי חברת עמילות מכס, להשבת כספים אשר נגבו מחשבונה באמצעות הסדר מסלקה בנקאית (מס"ב), בשל הפרשי אגרות נמל. בית המשפט קבע כי נמל אשדוד, אשר גבה את הכספים רטרואקטיבית לאחר שחרור הטובין, פעל שלא כדין, וחייבו להשיב את הכספים שנגבו (תא"מ (אשד') 46204-11-10 ג. טלי עד שינוע בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ).

העובדות וטענות הצדדים:
על מנת לאפשר שחרור מיידי של טובין מיובאים, קיים הסדר מס"ב לתשלום אגרות נמל, בין חברות עמילות מכס שונות לבין רשויות הנמל, כאשר חברות עמילות המכס גובות סכומים אלו מלקוחותיהן היבואנים. התובעת, המספקת שירותי עמילות מכס, והנתבעת – חברת נמל אשדוד בע"מ, נקשרו בהסדר שכזה.
התובעת סיפקה שירותי עמילות מכס לחברה בשם מאי בטרי מרקט בע"מ, ובתוך כך, נגבו מחשבון התובעת אגרות נמל, בהתאם למוצהר ברשימוני היבוא. לאחר שחרור הטובין, נפתחה חקירה כנגד חברת מאי בטרי מרקט בע"מ, והוגש נגדה כתב אישום, בחשד להנמכת מחירי יבוא תוך הגשת מסמכים כוזבים. לאור כך, ביצע אגף המכס תיקון רטרואקטיבי של ערך הטובין והעלה את ערכם, ובעקבות תיקון זה, ביצעה הנתבעת חישוב חדש של אגרות הנמל, וגבתה את הפרשי האגרות מחשבונה של התובעת, לטענתה, ללא הודעה מראש ומבלי לפנות ראשית ליבואנית או למנהליה.

 

התובעת טענה כי גביית הכספים הנ"ל מחשבונה נעשתה שלא כדין, וכי תכלית הסדר המס"ב הייתה לטובת עניינים שוטפים וזירוז הליכי שחרור הטובין מהמכס, ולא להוות צינור לגבייה מיבואן, אשר הונה את הרשויות. לטענת התובעת, מרגע ששוחררו הטובין על ידה, בשם היבואן, היא אינה מהווה עוד צינור בין הצדדים, ועל כן אין להטיל עליה חובות לא לה. כמו כן, טענה התובעת כי בעת שחרור הטובין לא ידעה, ולא יכולה הייתה לדעת, כי המסמכים עליהם נסמכו הצהרות היבואן לא היו תקינים, כך שאף בשל סיבה זו אין לשייך אליה את חובות היבואן.
לטענת הנתבעת, על פי הפרקטיקה היא אינה מתנהלת מול היבואן אלא מול עמיל המכס, כי על פי פקודת הנמלים מחויב סוכן המכס, גם באופן אישי, בתשלום אגרות הנמל, וזאת מכוח היותו שלוח של בעל הטובין, וכי שיקולי יעילות מצדיקים את חיוב סוכן המכס, אשר לו קשר ישיר ליבואן, בניגוד למצב בו רשויות הנמל ירדפו אחר יבואנים שונים. עוד טענה הנתבעת, כי ההסדר אינו מסייג את השימוש בחשבון הבנק של סוכני ועמילי המכס, כך שהגבייה מחשבון התובעת באמצעות המס"ב נעשתה כדין.

 

כמו כן, נטען על ידי הנתבעת כי חלק מהחיובים עליהם קובלת התובעת התבצעו על ידי חברת נמל חיפה, ולא על ידה, כך שאין לחייבה בגינם.

 

פסק דינו של בית המשפט
בית המשפט קיבל את התביעה, ככל שזו נגעה לחיובים אשר התבצעו על ידי הנתבעת. בית המשפט התייחס לפסק הדין אשר ניתן לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה בעניין תא"מ 33178-06-10 דוד יחזקאל ובניו בע"מ נ' חברת נמל חיפה בע"מ, וקבע כי אחת היא, לעניין שהובא בפניו על ידי התובעת.

 

בית המשפט קבע כי אין בדין הוראה המחייבת את סוכן המכס לשלם את הפרשי האגרות, וכי חובת תשלום הפרשי אגרה מוטלת על בעל הטובין, ולא על עמיל המכס, וזאת על פי הוראות סעיף 56 לפקודת הנמלים.
בפסק הדין נקבע כי לשם חיוב בפועל של חשבון בנק יש צורך בהוראה מפורשת, במסגרת הסכם בין הצדדים (בענייננו – ההסדר הקיים בין התובעת והנתבעת) המתירה את החיוב בנסיבות הספציפיות, ואין די בהוראות כלליות. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי פרשנות לפיה יחסי השליחות בין היבואן ועמיל המכס ממשיכים לנצח אינה עומדת, וכי פרשנות זו כובלת את עמיל המכס ומחייבת אותו, שלא כדין, בתשלומי היבואן, כאילו היה הוא החייב העיקרי.
מנגד, קיבל בית המשפט את טענת הנתבעת כי חלק מהחיובים נשוא התביעה נעשו על ידי נמל חיפה, וכי אין לחייבה בגינם.
על כן, קבע בית המשפט כי על הנתבעת להשיב לתובעת את הפרשי האגרות שנגבו על ידה שלא כדין.
לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.
הערות המחבר
כידוע, בחודש נובמבר 2011 תוקנו הוראות פקודת הנמלים, ונקבע כי סוכן מכס יישא באחריות אישית לתשלומי נמל ואגרות נמל רק אם הוכח כי סייע להשתמטות מהתשלומים הנ"ל.
פסק דין זה, כמו גם פסק הדין בענין דוד יחזקאל ובניו בע"מ, מלמד כי אף ללא התיקון, לא היה בסיס משפטי לגביית הפרשי האגרות מסוכני המכס, אלא שעד לתיקון הפקודה, היה על סוכני מכס להגיש תביעה משפטית, כדי לזכות בהחזר האגרות שנגבו מהם.
* אין במידע במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.