נפסק: אין למנוע רישומו של עוסק חדש בגלל חובות עבר

 

בימים אלו (1.2.11) ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים (ע"מ 34136-05-10 אשר בוקובזה נ' מנהל מס ערך מוסף אשדוד), במסגרתו התקבל ערעור על החלטת הממונה האזורי של מע"מ, ע"פ סעיף 64 (א) לחוק מס ערך מוסף (להלן: "החוק"), לפיה אין לרשום את המערער כעוסק מורשה.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
בין השנים 1987-1995 היה המערער רשום כעוסק מורשה בתחום החשמל, כאשר תיק העוסק התנהל במשרדי מע"מ בבאר שבע. במהלך השנים 1993-1995 לא הגיש המערער תשעה דוחות תקופתיים ובשל כך הועמד פעמיים לדין פלילי ונגזרו עליו תשלומי קנסות ומאסר על תנאי. בעקבות הרשעתו, סגר המערער את תיקו במע"מ בתחולה רטרואקטיבית מ- 1.5.95. בשנת 2008 החליט המערער לפתוח את עסקו מחדש, הפעם באזור אשקלון, ופנה לרואת חשבון שפעל לשם רישומו כעוסק מורשה. לדברי המערער, רואת החשבון הודיעה לו כי טפסי הרישום הוגשו ואף הונפקו לו אישורי מס הכנסה לצורך ניכוי מס במקור, ואף נמסר לידיו אישור ממע"מ על ניהול פנקסי חשבונות. לטענת המערער, החל מאז ראשית שנת 2008, נהג לדווח דיווחים תקופתיים למע"מ בעוד שרק בסוף שנת 2009 התברר לו בדיעבד כי למעשה לא נרשם כלל כ"עוסק מורשה" וכי דוחותיו התקופתיים החל מתחילת שנת 2008 היו בנוהל של "דוחות מאולצים". לאור האמור, פנה המערער למנהל המע"מ (להלן "המשיב") בבקשה לרושמו כעוסק מורשה עפ"י סעיף 52 (א) ו- 52 (ב) לחוק אולם האחרון סירב לבקשתו. לטענת המשיב, בגין תשעת הדוחות החסרים שלא הגיש המערער בין השנים 1993-1995 ולאור המס שלא דווח, נותר חוב קרן בסכום של 4,033 ₪, בצירוף ריבית והצמדה בסכום של 9,736 ₪. המשיב ציין כי בהתאם להוראת סעיף 52 (ג) לחוק יש בסמכותו שלא לרשום עוסק אם יש לו יסוד סביר לחשוש כי הוא יעסוק בפעולות בלתי חוקיות. יחד עם זאת קבע המשיב כי יהיה מוכן לשקול את פנייתו של המערער בכפוף לכך שיפרע במזומן את כל חובו כמפורט לעיל וימציא לידיו את הנתונים של תשעת הדוחות הנ"ל. לטענת המערער, המשיב חרג מסמכותו לפי סעיף 52 (ג) לחוק היות ולא העלה את הטענה ו/או החשש כי אופי עיסוקו (עבודות חשמל) הינו בלתי חוקי או כי קיים יסוד סביר לחשוש לאופי עיסוק שכזה. מאידך, טען המשיב כי אדם אשר נכשל במילוי חובותיו על פי החוק נמנה גם הוא בין אלה שעיסוקם הינו "עיסוק בלתי חוקי" כמובן הדברים בסעיף 52 (ג) לחוק.
פסק דינו של בית המשפט:
לאחר בחינת מכלול העובדות והראיות אשר הוצגו בפניו קבע בית המשפט כי הצדק עם המערער ודין הערעור להתקבל. בית המשפט ניתח את פרשנות הוראות סעיף 52 לחוק בכללן והוראות סעיף 52(ג) בפרט והגיע למסקנה כי רשותו של אדם להירשם כ-"עוסק" הינה למעשה חובתו של הממונה לרושמו. לפיכך, סמכויותיו של הממונה שלא לרשום עוסק מכוח העילות המפורטות בסעיפים 52 (ג) ו- 52 (ד) לחוק, תתפרשנה בצמצום הנדרש והמתבקש לעניין הפעלת סמכות מנהלית שתוצאותיה פגיעה בזכות היסוד של חופש העיסוק. לגישת בית המשפט, טעה המשיב בהחלטתו שלא לרשום את המערער כעוסק אך מהטעם כי לא ניהל את ספריו ודוחותיו כראוי בעבר. הוראת הסעיף מתייחסת לחשש עתידי כי המבקש להירשם כ-"עוסק" יעסוק ב-"פעילות בלתי חוקית". נוכח הפגיעה האפשרית ומרחיקת הלכת בחופש העיסוק, על הרשות המנהלית לבחון בחינה יסודית ומשכנעת של "היסוד הסביר לחשש" ושל טיב הפעילות הבלתי חוקית הנטענת על ידה. לגישת ביהמ"ש, אי החוקיות נוגעת לעיסוק עצמו ואין עניינה בעיסוק שהוא חוקי כשלעצמו. בית המשפט הוסיף וציין, כי סעיף 52 (ד) נוגע מפורשות למצב בו העוסק, המבקש להירשם, הורשע בעבר בעבירות מסוימות לפי חוק מע"מ בחמש השנים אשר קדמו למועד הבקשה, כאשר בסמכותו של הממונה להתנות את הבקשה בדרישת ערבות אך לא לדחותה. לאור כל האמור, הגיע בית המשפט למסקנה כי המשיב שגה בהחלטתו לדחות את בקשת הרישום של המערער כ "עוסק מורשה" וציין כי לאור הוראות סעיף 52(ד), המשיב אינו רשאי לדרוש מהמערער ערבויות מאחר וחלפו מעל ל-15 שנה מיום הרשעתו של המערער ועד ליום הגשת הבקשה לרישום, ומאחר וסמכות המנהל לקשור בין בקשת המערער להירשם לבין תשלום חובות העבר למע"מ הינה בכפוף להוראות סעיף זה. בסופו של יום, קבע בית המשפט כי החלטת המשיב בטלה מעיקרה והורה למשיב לרשום את המערער כעוסק וזאת רטרואקטיבית מיום הגשת בקשתו להירשם. כמו כן, חויב המשיב לשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.
את המערער ייצגה עו"ד קורין מהצרי ואת מנהל מע"מ אשדוד ייצג ב"כ עוה"ד מרים פורת מפרקליטות מחוז דרום אזרחי.

הערות לסיום:
לפסק הדין של נשיא בית המשפט המחוזי חשיבות רבה, הואיל ותחנות מע"מ סירבו עד כה לרשום עוסק חדש, לרבות חברה חדשה שבעליה השאיר חובות קודמים לרשות המסים, במסגרת עוסק רשום קודם ואף במסגרת חברה אחרת. בכך, ניטל מרשות המסים כלי מנהלי (סירוב רישום עוסק חדש) שנועד לגרום לתשלום חובות מס ישנים.