נדחתה תביעת יבואן סוללות נגד המכס בטענה כי המכס התרשל בסיווג הסוללות

 

בימים אלה (23.10.08) ניתן פסק-דין על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט י. עמית, ת.א. (חיפה) 195/01 גיל אימפורט בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל-אגף המכס) במסגרתו דחה בית המשפט תביעה של יבואן נגד אגף המכס, בטענה כי בשל סיווג שגוי של אגף המכס, נמנעה ממנו הכניסה לשוק זה. מדובר בתביעת עתק בגובה 18 מיליון ש"ח, שהתנהלה במשך כשבע שנים בבית המשפט המחוזי.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:

היבואן (גיל אימפורט בע"מ) עוסק ביבוא של סוללות אנרג'ייזר. בראשית שנות ה-90' ניסה היבואן להיכנס לשוק יבוא הסוללות לטלפונים סלולריים. באותן שנים, עמדת אגף המכס הייתה כי יש לסווג סוללות אלה כמצברים, החייבים במס קניה בשיעור של 45%. היבואן בא בדין ודברים עם אגף המכס וניסה לשכנעו כי סיווג הסוללות הוא כחלקים לטלפונים סלולריים, וכי מס הקניה עומד על 12% בלבד ואולם טענותיו נדחו. לאחר שהיבואן שחרר משלוח אחד ומכר אותו לחברת פלאפון, הפסיק היבואן לייבא סוללות מאחר והמס עליהן היה גבוה והדבר לא היה משתלם עבורו, ופלאפון החלה לייבא ערכות הכוללות סוללות רזרביות, פירקה אותן ומכרה אותן בנפרד. בשנת 2001 ניתן פסק-דין על ידי בית המשפט העליון בפרשת יורוקום, שקבע כי הסוללות פטורות ממס קניה וסיווגן הוא כחלקים לטלפונים סלולריים. היבואן טען כי בשל עמדת הסיווג הרשלנית של אגף המכס, נמנעה ממנו הכניסה לשוק הסוללות לטלפונים סלולריים, ובתביעה זו דרש כי אגף המכס יפצה אותו על אובדן השוק והרווחים, בסכום כולל של 18 מיליון ש"ח. היבואן טען כי אגף המכס הסתיר ממנו מידע שנתקבל מועדת בריסל (בעניין סיווג הסוללות) והטעה את ועדת בריסל בתיאור הסוללה, דבר אשר גרם לקבלת תשובה שגויה. בנוסף, טען היבואן כי הופלה לרעה, מאחר ויבואנים של ערכות לטלפונים סלולריים שילמו מס קניה מופחת על הערכה ולאחר מכן מכרו את הסוללות בנפרד, בעוד הוא נאלץ לשלם מס קניה בשיעור גבוה על סוללות שיובאו בנפרד.
פסק-דינו של בית המשפט:

בית המשפט דחה את טענת האפלייה וקבע כי כל יבואני הסוללות באותן שנים שילמו מס קניה זהה. כמו כן, קבע בית המשפט כי לא ניתן לטעון לאפלייה בין יבואנים אשר אינם מייבאים את אותם הטובין, וכי קיים שוני בין יבואני ערכות שלמות לטלפונים סלולריים (המכילות סוללות) לבין יבואני סוללות. בנוסף, קבע בית המשפט כי טענת היבואן ולפיה פלאפון הפרידה את הסוללה הרזרבית מן הערכה ומכרה אותה בנפרד, לא הוכחה, ויותר מזה: כאשר אגף המכס גילה כי יורוקום פועלת בצורה כזו, השית עליה מס קניה גבוה. בית המשפט ציין כי בכלל לא ברור אם יבואן יכול לתבוע את אגף המכס בעילת "רשלנות" בשל טעות בסיווג והשאיר את השאלה להכרעה עתידית. בית המשפט ציין כי לא כל טעות של רשות מנהלית גוררת בעקבותיה אפשרות לתבוע את הרשות בעוולת רשלנות, אלא רק טעות שמקורה בהתנהגות שרשות סבירה לא הייתה נוהגת בה. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי בהתנהלות המכס לא נפל כל דופי, וכי המכס פרש בפני ועדת בריסל את כל המידע.
עוד קבע בית המשפט, כי בפנייה הראשונה אל ועדת בריסל לא פרש היבואן את כל התשתית העובדתית ולא צירף דוגמאות או קטלוגים, ולכן אין לקבל כ"תורה מסיני" את התשובה שנתקבלה אז. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את התביעה וחייב את היבואן לשלם לאגף המכס הוצאות בסך של 100,000 ש"ח, תוך ציון כי סכום זה נפסק על דרך ההמעטה.
היבואן יוצג ע"י עו"ד ל. ביין-אלון ועו"ד א. פיש ממשרד פרופ' ביין. אגף המכס יוצג ע"י עו"ד ס. בוקובסקי מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).