נגרם לך נזק כתוצאה מטעות המכס בסיווג טובין? לא בטוח שתקבל פיצוי

 

 

בימים אלה (16.5.11), דחה בית המשפט העליון ערעור על פסק דינו של בית המחוזי, אשר דחה תביעה של יבואנית סוללות לטלפונים סלולאריים לפיצוי בשל נזקים שטענה שנגרמו לה, עקב טעות בסיווג הסוללות שביקשה לייבא בשנות ה- 90 (ע"א 2648/09 י. גיל אימפורט בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס והמע"מ).
העובדות והטענות העיקריות:
ברקע להליך נמצאת מחלוקת בין יבואנית לבין רשות המכס, בדבר סיווג סוללות לטלפונים סלולאריים. החברה סברה כי סיווגן הנכון של הסוללות באותה תקופה חייב תשלום מס קניה בשיעור של 12%, אולם המכס הורה ליבואנים לסווג את הסוללות בפרט מכס החב במס קניה בשיעור של 45%. לטענת המערערת, בשל שיעור המס הגבוה היא נאלצה לוותר על יבוא הסוללות. בדיעבד, לאחר שנים של התדיינויות בנושא, נדחתה עמדת המכס לגבי הסיווג, כאשר בית המשפט העליון פסק בפרשת יורוקום כי סיווג הסוללות הינו כחלקי טלפונים סלולאריים והן פטורות לחלוטין ממס קניה.
כתוצאה מהקביעה כי עמדת המכס הייתה שגויה, הגישה היבואנית תביעה בגין נזקים כלכליים שנגרמו כתוצאה מאי-כניסה לשוק הסוללות לטלפונים סלולאריים, הווה אומר הפסד הרווחים אשר לטענתה הייתה יכולה להרוויח לו לא הייתה זונחת את יבוא הסוללות לטלפונים הסלולאריים. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית.
פסק דינו של בית המשפט
בית המשפט העליון השאיר על כנו את פסק הדין המחוזי, וקבע כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש לא בעניין הגורמים לנזק לכאורה, לא בעניין הנזקים להם טענה, ולא הראתה קשר סיבתי בין השניים.
בהערת אגב חשובה, העיר השופט רובינשטיין בפסק דינו כי לא כל טעות של רשות מנהלית עולה בהכרח לכדי עוולה המולידה עילת תביעה לאזרח הנפגע ממנה, ולפחות בעניינה של המערערת לא קמה עילת תביעה שכזו. השופט העיר, כי על אף שהוא מבין לליבה של המערערת, ומבין את התרעומת על האופן בו התגלגלו העניינים, תרעומת זו אינה ניתנת לתרגום לזכות משפטית ברת תביעה. יש לציין, כי הדברים נאמרו בהקשרה של התביעה הנדונה ובנסיבות שאפפו אותה, ולאו דווקא יעמדו לגבי כל טעות סיווג בה טועה רשות המכס.
בית המשפט העליון התייחס בפסק דינו לטענת המערערת כי נגרם לה נזק בשל כך שרשות המכס לא הודיעה לה אודות הסדר עליו חתמה עם יבואניות אחרות בזמנו, המתיר להן לשחרר את הטובין תוך הפקדת ערבות בנקאית, עד לסיום המחלוקת בנוגע לסיווגם. מדובר בהסדר אליו הגיעה רשות המסים עם יבואנית שעתרה לבג"צ, כנגד מצב הדברים לפיו חב' יורוקום יכלה לשחרר סוללות בפטור ממס קניה, ויתר המתחרות נאלצו להמשיך לשלם את המס. על פי ההסדר, ניתן היה לשחרר את הסוללות תוך הפקדת ערבויות בנקאיות, עד להכרעה הסופית בשאלת סיווג הסוללות. בית המשפט העליון קבע כי המערערת לא הוכיחה כי לא ידעה על ההסדר, ואף אם אכן לא ידעה עליו – הרי שלא הוכיחה כי אי-הידיעה היא שגרמה לה לנזקים הכלכליים להם טענה.
מעבר לקביעותיו כי המערערת לא הוכיחה את טענותיה – לא העובדתיות ולא המשפטיות, קבע בית המשפט העליון גם כי צדק בית המשפט המחוזי כשקבע שתביעתה של היבואנית התיישנה, כך שהדיון בעניינה נעשה למעלה מן הצורך.
המערערת יוצגה על ידי עו"ד פרופ' דן ביין, עו"ד ליאורה ביין-אלון, ועו"ד אסף ברוך, המשיבה יוצגה על ידי עו"ד יהודה ליבליין, מפרקליטות המדינה.