נגעת נסעת

עו"ד אליס אברמוביץ
אלדן מטעני אלפיים בע"מ עוסקת בתחום השילוח הבינלאומי ועמילות המכס. לטענתה, במאי 2014 פנתה אליה לקוחתה, חברת עידו טבק בע"מ, וביקשה ממנה להסב חלק ממטעני הסיגריות שיובאו על ידה, והיו מאוחסנים במחסני הערובה אוברסיז קומרס, על שם חברה בשם מון טבק בע"מ. אלדן פעלה בהתאם להנחיות שקיבלה, ולאחר שקיבלה לידיה שיקים של חברת מון טבק בע"מ, שילמה למכס, במסגרת המס"ב, את מלוא מסי היבוא על הסיגריות, וקיבלה התרה מהמכס. לימים, השיקים שנמסרו לידיה חוללו באי פירעון, והיא נותרה מול שוקת שבורה. מכיוון שעל אף ההתרה שהתקבלה נותרו במחסני הערובה תשעה קרטוני סיגריות שכבר שולמו בגינם מסי היבוא – פנתה אלדן למכס, וביקשה את השבת המסים ששולמו. המכס סירב לבקשה ללא כל הנמקה, ואלדן הגישה תביעה לבית משפט השלום בחיפה, במסגרתה טענה כי הסיגריות לא יצאו למכירה בישראל, ומשכך לא חל כל אירוע מס, ויש להשיב לה את המסים ששולמו על ידה.

במסגרת ההליך בבית המשפט, טענה רשות המסים כי משעה שהטובין הותרו, הרי שחל אירוע מס ויש לחייב בגינו בתשלום מסי היבוא. לפי הטענה, אירוע המס נוצר בעצם היבוא, ואת זאת ניתן ללמוד מהוראת סעיף 2(א) לחוק מס קניה, הקובע כי אירוע המס הוא בעצם היבוא ("מס קניה יוטל על יבואם ועל מכירתם של טובין טעוני מס…").

בית המשפט סקר את כל הוראות הדין הרלוונטיות, ומצא כי הן מתייחסות לאירוע המס כשעת פדיית הטובין מהמכס: סעיף 5(ד) לחוק מס קניה קובע כי "ביבוא טובין חל החיוב במס בשעת פדייתם מפיקוח רשות המכס", סעיף 124(א) לפקודת המכס קובע כי "מכס ישולם לפי תעריף שהוא בר תוקף בשעת התשלום…",בסעיף 26(א) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו 1976 , נקבע, בדומה, כי "ביבוא טובין … חל החיוב במס עם פדייתם מפיקוח רשות המכס". כמו כן, גם הפסיקה קבעה כי כל עוד לא שוחררו הטובין מהמכס, לא התגבשה החבות במס (ת"א (מחוזי חיפה) 548/04 ערפאת נ. מדינת ישראל), וכי עם זאת ישנה עמימות משפטית בנוגע לשאלה האם הוצאת התרת רשימון לבדה מספיקה, על מנת להוות שחרור של טובין לצורך הסרת אחריות המכס מאותם טובין (ע"א 5694/07 יאמכו נ' מדינת ישראל). "בענייננו", קבע בית המשפט, "אין חולק בין הצדדים כי הוצא רשימון והותר, וכי התובעת חויבה בהתאם בתשלום המס ואף שילמה אותו. יתרה מזו, מרבית הטובין אף הוצאו מתוך המחסן הרשוי לאחר תשלום המס ונמכרו בשטח ישראל. נותרו רק מעט מהטובין אשר עליהם נסבה המחלוקת, ואותם בחרה התובעת שלא להוציא מן המחסן הרשוי, בנגוד ליתר הטובין מאותו הרשימון. משכך, ניתן לקבוע – על אף העמימות במצב המשפטי אשר הפסיקה הצביעה עליה – כי הטובין הוצאו מפיקוח המכס, לאור העובדה כי הוצא רשימון, בוצעה התרה, נקבע המס ואף שולם וחלקם הגדול של הטובין הועבר לצריכה בישראל.  כאשר גם בוצעה התרה וגם שולם המס, הרי שהטובין הוצאו מפיקוח המכס ויש לדחות את טענת התובעת בדבר הותרת הטובין בפיקוח המכס וביטול חיובה במס. אני קובעת איפוא כי בדין חויבה התובעת במסי היבוא החלים על הטובין נשוא התובענה." 

טענתה החלופית של אלדן הייתה, כי היא זכאית להחזר גם מכוח סעיף 150 לפקודת המכס, המתיר למנהל להחזיר מכס אם הטובין "…נעזבו לרשות המכס, בין בעודם בפיקוחה ובין לפני כן, ובלבד שלא תוגש תביעה להחזרה או לויתור אחרי שסולקו הטובין מפיקוח רשות המכס". בית המשפט דחה גם את הטענה החלופית, בנימוק כי משנקבע שהתרה פירושה שחרור מפיקוח המכס, אין תחולה לסעיף זה. על פניו, הפרשנות שהעניק בית המשפט לסעיף זה היא בעייתית, שכן אם תוצאת תשלום מסי היבוא היא התרת הטובין מפיקוח המכס, באיזה מקרה ניתן יהיה להחזיר מס ששולם?