מס שנגבה ביתר: כיצד מוכיחים כי המס לא גולגל על לקוחות היבואן

 

ביום 05.02.12 ניתן פסק דין על ידי בית משפט השלום בירושלים, אשר מדגיש את הקושי בהוכחה כי מס ששולם ביתר לא גולגל על לקוחות היבואן, כנדרש בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968.
בפסק הדין מתוארת "הגנת הגלגול", הקבועה בחוק הנ"ל, אשר מהווה חריג לעקרון לפיו כאשר נגבה מס ביתר על ידי רשויות המדינה על המדינה להשיב את המס שנגבה. חריג זה, מורה כי מס שנגבה ביתר לא יושב אלא אם יוכח כי המס לא נכלל במחיר הטובין שנמכרו.

 

במקרה זה, הוגשה תביעה על ידי חברת פרי הגליל בע"מ, וחברת ויטה פרי גליל שיווק בע"מ להשבת מכס ששולם שעה שהצו מכוחו נגבה לא נתקבל כדין. לאחר שהובאו בפני בית המשפט חוות דעת שונות, ואף מונה מומחה מטעם בית המשפט, נקבע כי לא הוכח על ידי התובעות שהמס לא גולגל על ידן הלאה, על גב לקוחותיהן, ומשכך אין הן זכאיות להשבת המס ששולם ביתר, אף אם גבייתו נעשתה שלא כדין. משכך, נדחתה התביעה (ת"א 2379/07 פרי הגליל בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, אגף המכס והמע"מ).
רקע וטענות הצדדים

 

מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי חברת פרי הגליל בע"מ, וחברת ויטה פרי גליל שיווק בע"מ, להשבת מכס אשר שולם על ידן בגין יבוא מוצרי פסטה ותירס, בהתאם להוראות צו תעריף המכס והפטורים ממס הקניה על טובין (תיקון), התשנ"ט-1999. לטענת התובעות, בין השנים 2000-2003 שולם המס על אף שהצו כלל לא היה תקף, שכן הוא לא אושר על ידי וועדת הכספים של הכנסת, ועל כן יש להשיב להן את המס אשר נגבה מהן שלא כדין.
מאחר ובית המשפט קבע כי המסגרת הדיונית הינה הוראות חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), הקובעות דין מיוחד למקרים בהם נגבה מס ביתר על ידי המדינה, הצטמצם הדיון בתביעה לבחינת קיום התנאים הקבועים בו, כאשר התנאי השנוי במחלוקת בענייננו היה האם מי שספג את תשלום המס ביתר הינו אכן התובעות, או שמא גולגל התשלום על גבם של לקוחותיה.

 

לטענת התובעות, אשר ספגו בשנים הרלוונטיות הפסדים קשים ונאלצו לפטר עובדים רבים, לא גולגל המס, שכן מחירי הטובין לא כיסו את העלויות הכרוכות ביבוא ושיווק הסחורה. כתימוכין לטענותיהן הביאו התובעות חוות דעת מומחים, ביניהן חוו"ד של כלכלן ושל מנתח דוחות כספיים. טענותיהן העיקריות היו כי המבנה התחרותי של שוק מוצרי המזון הבסיסיים, בו עסיקנן, לא אפשר את העלאת המחירים באופן אשר יגלגל את המס על הצרכנים, וכן כי המוצרים נמכרו בהפסד, כך שהלקוחות לא ספגו את תשלום המס ביתר, אלא התובעות.

 

לטענת המדינה, המוצרים נמכרו על ידי התובעות ברווח גולמי גבוה, וכי יש לצאת מנקודת הנחה כי התובעות גלגלו את המס על גב הלקוחות, שכן בעת תשלום המס לא חשבו התובעות כי יוכלו, יום אחד, לקבל החזר בעדו, מה שבא לידי ביטוי בכך שלא שחררו את הטובין מהמכס אגב מחאה, אלא שלמו את המס ללא כל טענה. כמו כן, העיד מטעם המדינה מומחה, אשר טען כי הפסדי התובעות יכלו להיגרם מסיבות רבות, כגון ניהול שאינו נכון, וכי קיומם של הפסדים אינו מהווה ראיה לאי גלגול המס.
לאור המחלוקת הסבוכה, מינה בית המשפט מומחה מטעמו, אשר חיווה דעתו גם הוא. המומחה, פרופ' מואב, קבע כי, כטענת התובעות, בשוק תחרותי יצרן בודד אכן הינו, בדרך כלל, חסר יכולת להעלות מחירים מבלי לפגוע בהיקף המכירות שלו פגיעה של ממש. אולם, מקום בו המס מוטל על כלל השחקנים בשוק באופן זהה, כפי שקרה במקרה הזה, ממילא המחירים בשוק יעלו באופן זהה או דומה.

 

המומחה קבע כי בענייננו, קיימת סבירות גבוהה כי המס גולגל על הצרכנים, ולא נספג על ידי התובעות לבדן.

 

פסק דינו של בית המשפט

 

בית המשפט אימץ את חוות דעתו של המומחה שמונה על ידו, וקבע כי על מנת להוכיח כי מס לא גולגל אל כתפי הצרכנים לא די בהוכחת הפסדים או פגיעה ברווחיות, "אלא דרושה גם הבנה כלכלית של תפקוד השווקים הרלוונטיים במאפיינים המיוחדים של מבנה השוק הספציפי".

 

בית המשפט אבחן את המקרה הנידון ממקרים אחרים, בהם נקבע כי הוכח אי-גלגול של המס אשר שולם ביתר, בעיקר בשל הבדלי נסיבות, כאשר במקרים הנ"ל המס שולם אגב מחאה, הוכחו החלטות פוזיטיביות שלא לגלגל את המס הלאה, מתוך כוונה לבקש החזר, וכן מקרים בהם המס הוטל על יבואן בודד, ולא על כלל יבואניו של מוצר מסוים, כבמקרה דנן. כמו כן, קבע בית המשפט כי "בתי המשפט באותם מקרים היו מוכנים להסתפק בטענות הכלליות שהעלו התובעים שם בשל נכונותם לראות בעצם תמחור מוצרים מיובאים בתנאי שוק תחרותי ראיה, כשלעצמה, לאי-גלגול המס".

 

בית המשפט קבע כי הוכחת אי-גלגול מס בדיעבד רצופה בקשיי הוכחה, ועל כן ניתן, כאשר ההוכחה בפועל אינה אפשרית, לבסס את טענת אי-הגלגול על תיאוריות כלכליות. בית המשפט השאיר בצריך עיון את השאלה האם במקרים בהם גם תיאוריות כלכליות אינן מספקות תשובה לשאלת הגלגול, ניתן יהיה להסתפק בגישה פרשנית לפיה יש למעט בשימוש ב"הגנת הגלגול" לטובת המדינה, שכן מדובר בחריג לכלל הקובע חובת השבה של מס ששולם ביתר.

 

בסיכומו של דבר, בית המשפט קבע כי לא הוכח על ידי התובעות כי המס אשר שולם על ידן ביתר לא גולגל, ולכן דחה את תביעתן להשבת המס לידיהן. אולם, מאחר וקבע כי המס אכן נגבה שלא כדין, לא הטיל בית המשפט הוצאות על התובעות.

 

התובעות יוצגו ע"י עו"ד אביגדור דורות ועו"ד גיל קויבסקי ממשרד איתן, מהולל & שדות, והמדינה יוצגה ע"י עו"ד ליאור סקברר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).

 

הערות
יש לציין כי מדובר במקרה יוצא דופן, בו בית המשפט לא הסתפק בחוות הדעת הרבות אשר הוגשו על ידי הצדדים, ומינה מומחה מטעמו, אשר חוות דעתו הכריעה בסופו של דבר.

 

פסק הדין סקר באופן נרחב את שאלת הוכחת אי-גלגול המס, והינו חדשני בקביעתו כי שימוש בתיאוריות כלכליות יכול להכריע את הכף בתביעה להחזר מס ששולם ביתר.

 

התוצאה של פסק הדין היא קשה ומציבה רף גבוה מאוד בפני תביעות השבת מסים ששולמו ביתר.

 

* אין במידע במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.