מלחמת השחרור

עו"ד אליס אברמוביץ, עו״ד מאיה אלדורוטי
ביום 22.6.17, נעתר בית משפט השלום בחיפה לבקשה מטעם החברות טנקו אינטרנשיונל (97) בע"מ, אופאל ש.י. אינטרנשיונל בע"מ ותומר יבוא ושווק מוצרי מזון (1983) בע"מ, והורה על שחרור מטעני מזון שבבעלותן ללא הצגת שטרי מטען מקוריים, בכפוף להעמדת ערבויות ו/או בטחונות מטעמן.
לטענת המבקשות, כתוצאה מאירוע שאינו בשליטתן – שטרי המטען המקוריים "נתקעו" אצל הסוכנות שטיפלה בשיגור המטענים, ואינם נמצאים עוד בידיהן או בידי המובילים הימיים שהובילו את המטענים לנמל היעד, וזאת על אף שהמבקשות כבר שילמו את מלוא התמורה בגינן.
המשיבים, המובילים הימיים קוסקו, יאנג מינג, אוור גרין ומארסק (וסוכנותיהן בישראל), הביעו את חששם מפני הסיכונים המשפטיים שיהיו חשופים להם, והדגישו כי העקרון המשפטי שנקבע בהלכות בית המשפט העליון הוא שמי שמחזיק בשטר המקורי הוא בעל הזכות לקבל את המטען, וסטייה מהכלל היא החריג, אשר כפוף לשיקול דעת מוגבל וזהיר של בית המשפט בהתאם לעובדות המקרה ולהפקדת ערבויות מספיקות, לשיפוי המובילים הימיים שנקלעו שלא בטובתם לסכסוך בין היבואן לבין המשגרים ו/או צדדי ג' בנמל המוצא.
המחלוקת המשפטית לא נסבה על שחרור המטענים כשלעצמו, קל וחומר לנוכח המטענים הכוללים סחורה מתכלה, אלא על השאלה מה גובה הערבויות ו/או הביטחונות כנגד שחרורם: על-פי הפסיקה, שטר מטען ממלא מהבחינה המשפטית שלושה תפקידים: ראשית, מהווה קבלה מאת המוביל לשולח המטען, המעידה על מסירת המטען לרשות המוביל. שנית, הוא ראיה לחוזה ההובלה בין המוביל לבין שולח המטען. שלישית, שטר המטען הוא מסמך קנייני המקנה למחזיק בו את הזכות לדרוש את החזקה במטען הרשום בו ולקבלה.
עוד נפסק שנוהג הסוחרים ביסס את מעמדו של שטר מטען כמסמך סחיר, כך שבמידה ומופיע בשטר המילים "To Order" משמעות הדבר שהשטר הוא למוכ"ז וניתן להעבירו על ידי מסירה בלבד.
יחד עם זאת, בית המשפט התייחס לספרות ולפרקטיקה המקובלת, לפיה אין משמעות הדבר כי לא ניתן להגביל את סחרות השטר, כגון על ידי ציון המילים non negotiable על גבי שטר המטען, וקבע, אפוא, כי יש להבחין בין שטר סחיר לבין שטר לא סחיר, וכי הבחנה זו עשויה להשפיע על גובה הערובה שתידרש לגבי מכולה שהוצא לגביה שטר מטען לא סחיר לבין מכולה שהוצא לגביה שטר מטען סחיר.
במקרה שנידון, מחד גיסא, לכל השטרות שהוצגו לא התווסף צמד המילים "to order" ועל חלקן אף צוין "non negotiable". מאידך, מהימנות ההעתק של שטרי המטען שהוצגו צריכה לבוא בחשבון, שהרי גם מסמך כזה יכול להיות נתון למניפולציות. בסופו של דבר, ולצורך מתן הצו, הסתמך בית המשפט על שטר פנימי שהוצג בפניו, שעליו התנוסס הכיתוב המודפס "telex release" שמשמעו, שניתן לשחרר את הסחורה ללא הצגת שטרי מטען מקוריים. זאת, נוסף על כך, שהמבקשות הציגו תיעוד על תשלום התמורה.
לפיכך גובה הערבויות ו/או ביטחונות שנפסקו באשר לכל מכולה, כדלקמן:
לעניין המכולות שבאחריות המשיבות 1-2, הכוללות מטען של בצל קצוץ ומטען של מוצרי אבן הדרושים לפרוייקט בניה, שכבר הגיעו לנמל היעד, נפסק כי ישוחררו כנגד הפקדת ערובה בגובה של 50% משווי המטען וכנגד הפקדת ערבות אישית של המבקשות 1 ו-2 על 100% משווי המכולה.
לעניין המכולות הכוללות מטען של בצל קצוץ ונודלס, שבאחריות המשיבות 3-4, שהשאירו את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, נפסק כי ישוחררו כנגד הפקדה סך של 10,000 ₪ כנגד כל מכולה בקופת בית המשפט.
לעניין המכולות שבאחריות המשיבות 5 – 6 הכוללות מטען של נודלס, נפסק כי ישוחררו כנגד הפקדה של 50% משווי המטען וכן ערבות אישית של מנהל המבקשת 1 עד לגובה של 100% משווי המטענים.
לעניין המכולות שבאחריות המשיבות 7-8, אשר לא התייצבו ולא התנגדו לבקשה, נפסק כי כל אחת מהמבקשות תפקיד ערבות או מזומן בסך של 10,000 ₪ בעבור כל שטר מטען.
[תא (חי') 27880-06-17 טנקו אינטרנשיונל (97) בע"מ נ' קוסקו שיפינג ליינס (ישראל ) קומפני 2016 בע"מ, ניתן ביום 22.06.2017, על ידי כבוד השופט אחסאן כנעאן. המבקשות יוצגו על ידי עוה"ד יואב הריס, המשיבות 1-2, יוצגו ע"י עוה"ד שחר לוינזון והמשיבות 5-6 יוצגו ע"י עוה"ד קורדובה].