מה שקורה מתחת לשולחן

עו"ד אליס אברמוביץ

לאחרונה, פרסמה טבע הודעה על קנס בסך 519 מיליון דולר, שתשלם בארצות הברית חלף העמדה לדין בפרשת שוחד שניתן לעובדי ציבור ברוסיה, מקסיקו ואוקראינה, כדי שאלה יקדמו את עסקיה. זמן קצר לאחר מכן, הגיש משרד המשפטים האמריקאי לבית המשפט בפלורידה כתב אישום נגד החברה, ובצדו הסדר טיעון. על פי הדיווחים בעיתונות, מתאר כתב האישום כיצד בין השנים 2006-2012 שיחדו בכירים בשלוחה הרוסית של חברת טבע בכיר בשלטון הרוסי, כדי שיקדם במכרזים ממשלתיים את הקופקסון – תרופת הדגל של טבע לטיפול בטרשת נפוצה. הבכיר הרוסי קיבל תשלומי שוחד בהיקף של 65 מיליון דולר, שהוסוו כעמלות הפצה לחברה שבשליטתו. על פי הדיווחים בעיתונות, מנגנון השוחד הניב לטבע רווחים בהיקף של 215 מיליון דולר.

גם איש העסקים הישראלי, בני שטיינמץ, הסתבך לאחרונה בפרשייה בינלאומית וחשוד במתן שוחד בהיקף של עשרות מיליוני דולרים לעובד ציבור זר, שניתן על פי החשד במדינת גינאה אשר באפריקה. במסגרת החשדות נגדו נבדק, כי חברת בנייה בבעלותו קיבלה, בשנת 2008, אישור לבניית פרויקט רחב ממדים, ובהמשך נמכרו 51% ממנו לחברה ברזילאית. בשנת 2014 שללה ממשלת גינאה את הזכויות מהחברה הקונה, בטענה לאי-סדרים במכירת הזכויות ובהליך הענקת הרישיונות.

יצואנים רבים נוטלים חלק בפרויקטים בינלאומיים, ובמסגרת זו מנסים לזכות במכרזים לאספקת מוצרים ולמתן שירותים בתחומים שונים בחו"ל (חקלאות, בנייה, פיננסים, טכנולוגיה). במדינות מסוימות, מקובל ונהוג לשלם סכומים מסוימים לפקידים ממשלתיים או למנהלי תאגידים המספקים שירותים לציבור, לצורך שיפור משמעותי של הסיכויים לזכות במכרז או בפרויקט. לו אלה היו נעשים במדינת ישראל, הרי שמטבע הדברים מדובר היה בעבירה פלילית של מתן שוחד לעובד הציבור לפי סעיף 291 לחוק העונשין, כאשר ההגדרה של "עובד הציבור" היא רחבה וכוללת כל עובד של תאגיד המספק שירות כלשהו לציבור, וכן חברות פרטיות מסחריות רבות, המספקות שירותים עבור גופים ממשלתיים.

בשנת 2008, ניתן פסק-דינו של בית המשפט העליון בפרשת הידרולה (ע"א 6726/05 הידרולה בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 1), הנוגע לפעילות עסקית של חברת הידרולה בברית המועצות לשעבר בשנות ה-90: החברה עסקה במכירת ציוד רפואי ומוצרי מזון לגופים ממשלתיים, ובמסגרת ניהול עסקיה, שילמו סוכניה תשלומים שונים לפקידים ממשלתיים על מנת לקדם את עסקי החברה. כתוצאה מתשלומים אלה, צמחה לחברה הכנסה בישראל, עליה דיווחה למס הכנסה. החברה ביקשה מפקיד השומה להכיר בהוצאות סוכניה בחו"ל, ששולמו לפקידים הזרים, כהוצאות מוכרות לצורכי מס הכנסה. פקיד השומה סירב, החברה ערערה על החלטתו, והדיון הגיע עד לבית המשפט העליון. בפסק דין מקיף, קבע השופט רובינשטיין, כי הוצאות שהוציאה חברה ישראלית לצורך מתן שוחד בחו"ל אסורות בניכוי, אף אם שימשו לייצור הכנסה, ואין רלוונטיות לשאלה האם מקובל באותן מדינות לנהוג כך. שני השופטים האחרים שישבו בדין (חיות ואלון) נימקו את דחיית הערעור בכך שהחברה לא הצליחה להוכיח את עצם קיומן של ההוצאות הללו, והשופט אלון אף הוסיף וקבע, כי מדובר בסוגיה מורכבת, רבת פנים ועתירת השלכות במישורים רבים ושונים, וכי ייתכן שחלקים נכבדים בסוגיה זו הם עניין להסדר של המחוקק.

ואכן, בסמוך לאחר מכן – עוד בשנת 2008 – נערך תיקון מס' 99 לחוק העונשין הישראלי, במסגרתו התווסף לספר החוקים סעיף 291א, שכותרתו "מתן שוחד לעובד ציבור זר". סעיף זה הנו מחמיר יותר מסעיף 291 העוסק במתן שוחד לעובד ציבור ישראלי, וקובע, כי "הנותן שוחד לעובד ציבור זר בעד פעולה הקשורה בתפקידו, כדי להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית או יתרון אחר בנוגע לפעילות עסקית, דינו כדין נותן שוחד לפי סעיף 291", דהיינו מאסר שבע שנים או קנס שיכול להגיע עד פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה, ואף למעלה מכך. בנוסף, ישנה סמכות חילוט של כספים שנועדו לשמש כשוחד. בדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק נאמר, כי מדינת ישראל הנה שותפה למאבק העולמי בשחיתות, וכי העבירה החדשה עולה בקנה אחד עם התחייבויותיה של מדינת ישראל במסגרת אמנת האו"ם נגד שחיתות (United Nations Convention against Corruption) ובמסגרת אמנת ה-OECD בדבר המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות (Convention On Combating Bribery of Foreign Public Officials In International Business Transactions) – אמנות, המחייבות ענישה של נותן השוחד במסגרת עסקאות בינלאומיות.

עד כה, הוגש כתב אישום אחד ויחיד במדינת ישראל בגין עבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר, וזאת בנובמבר 2016: חברת ניפ גלובל בע"מ היא חברה העוסקת בפיתוח תשתיות אלקטרוניות במדינות שונות, ובין היתר בפיתוח פרויקטים בתחום מרשם האוכלוסין והנפקת תעודות זהות חכמות. על פי כתב האישום, במהלך השנים 2010 ועד 2012 פעלה החברה מול גופי ממשל שונים בממלכת לסוטו, לשם קידום זכייתה במכרז וחתימה על הסכמים לביצוע פרויקט במרשם האוכלוסין שם, ובמסגרת זו העסיקה סוכנים מקומיים שקידמו את ענייניה. לצורך קידום ענייניה, שכרה החברה את שירותיו של סוכן מקומי, המקורב למי ששימש באותה העת כמנכ"ל משרד הפנים של ממלכת לסוטו . שירותיו של הסוכן נשכרו כדי שיניע את מנכ"ל משרד הפנים למשוא פנים או להפליה לקידום האינטרסים של החברה, בין היתר בתמורה לטובות הנאה כספיות. בראשית 2012, הגיעה החברה לסיכום עם הסוכן ועם מנכ"ל משרד הפנים, לפיו האחרון יקדם את האינטרסים שלה, בתמורה לטובות הנאה כספיות שיועברו מהחברה אליו באמצעות הסוכן. בהתאם לכך, העבירה החברה סך של 503,893 דולר לסוכן, על מנת שיעביר למנכ"ל משרד הפנים סכום משמעותי מתוך סכום זה שאינו ידוע, וכן כדי שיניע אותו לבחון את מוצרי החברה שפעלה במדינות אחרות באפריקה ולאפשר לה הזדמנות לזכות במכרז.

ההעברות נעשו כנגד חשבוניות, שנחזו כחשבוניות יעוץ בהעברות בנקאיות, מחשבונה בפיבי (הבנק הבינלאומי הראשון) בשוויץ, לחשבון הבנק על שם הסוכן במאוריציוס, במועדים שונים, ואף רכשה עבורו טלפון סלולרי בעלות של 2,000 דולר. ביום 28.2.12 חתמה החברה על הסכם עם ממלכת לסוטו לפיתוח והטמעת מערכת ביקורת גבולות ודרכונים אלקטרוניים, וביום 9.3.12 נחתם גם הסכם לפיתוח והטמעת מערכת מרשם אוכלוסין. התמורה בגין הסכמים אלה עמדה על לא פחות מ-30 מיליון דולר. כאמור, בגין מעשיה אלו הואשמה החברה במתן שוחד לסוכן, על מנת שיעביר טובות הנאה כספיות למנכ"ל משרד הפנים בעד פעולות הקשורות בתפקידו, וכן על מנת שיניע את מנכ"ל משרד הפנים לקידום האינטרסים הכלכליים של החברה בממלכת לסוטו. עם זאת, ההליך הסתיים זה עתה, באמצע דצמבר 2016, בהסדר טיעון, לפיו החברה הודתה בעבירות שיוחסו לה, הוטל עליה קנס בסך של 2.5 מיליון שקל, וכן חולטו לה 2.25 מיליון שקל נוספים מתוך כספי שוחד שנתפסו (ת"פ (שלום ת"א) 57177-11-16 פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה נ' ניפ גלובל בע"מ (פורסם בנבו, 15.12.2016)).

בשולי דברים אלו יצוין, כי במקביל לתיקון חוק העונשין, תוקנה בשנת 2008 גם פקודת מס הכנסה, באופן המונע מפורשות ניכוי בגין "תשלומים, בין   שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, שיש יסוד סביר להניח שנתינתם מהווה עבירה לפי כל דין" (סעיף 32(16) לפקודה).

לאור ההליכים המתנהלים נגד טבע ושטיינמץ ניתן לומר כי הכרזת המלחמה, לכאורה, של ישראל כנגד מתן שוחד במדינות זרות לא הולידה פעילות של ממש כדי למנוע אירועים כאלו. בלי לומר זאת במפורש, המדינה אמנם נמנעת מהכרה בתשלומי שוחד כ'הוצאה מוכרת', אך עוצמת עין נוכח התרחשותם. לפני שנים רבות ביטא לוי אשכול, שהפך אחר כך לראש הממשלה של ישראל, יחס סלחני לקבלת שוחד בידי פקידי ציבור. "לא תחסום שור בדישו", אמר אשכול בהתייחס לפקידי ציבור בישראל, שכמו שוורים המושכים משא כבד בעת הדיש, לא נמנעו מליחוך שיבולים פה ושם. היחס בישראל למעשי שוחד הפך מחמיר בהרבה עם השנים, אך דומה כי ביחס לשוורים המלחכים באפריקה או ברוסיה, היחס נותר סלחני – מתוך הכרה בכך שכך זה עובד שם וכך עושים עסקים שם. ואם נצלול קלות לעניינים תת מימיים קרובים יותר אלינו – אולי לא רק שם.