מגמות סותרות בכלכלה העולמית בעידן טראמפ

עו"ד אליס אברמוביץ

אם יצא לכם לראות שני אנשים משוחחים זה עם זה, כשפניו של אחד זורחות באושר, ואילו השני נראה כאילו חרב עליו עולמו, סביר להניח שמדובר ביבואן וביצואן שמדברים על טראמפ. קשה לחשוב על דוגמה נוספת לאירוע מפתיע ודרמטי, שהתגובות לו כה מוקצנות וכה מבולבלות. ואפשר להוסיף – ובצדק.

הבלבול אינו רק נחלתם של יבואנים. גם מדד המניות נסדא"ק, לדוגמה, ירד בחדות בסוף אוקטובר ובתחילת נובמבר, לאחר שבימים שקדמו לבחירות גאה מאוד, על רקע ההערכה הרווחת שקלינטון תנצח. אבל מיד אחרי הבחירות, כשהכל ציפו לצניחה חדה, כפי שהייתה אחרי פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי (ברקסיט), הפתיעו השווקים, והמשיכו לזנק כלפי מעלה, וכיום ניצב מדד נסדא"ק קרוב מאוד לשיא כל הזמנים שלו. מוקצן ומבולבל כבר אמרנו?

סביר להניח שהבלבול וההקצנה נובעים מההקצנה והבלבול בתכניתו הכלכלית של טראמפ, שהציג במהלך מסע הבחירות שלו ובתכניתו הכלכלית מספר מסרים, שאם יתורגמו למהלכים כלכליים ישפיעו באופן משמעותי מאוד על השווקים, על סחר החוץ, על הכלכלה העולמית – וכמובן, גם על ישראל.

הפחתת מס החברות
אחד הסעיפים הבולטים במצע של טראמפ היה הבטחה להפחית במידה ניכרת את מס החברות בארצות הברית — מרמה של 35% היום, לרמה של 15%. כלומר, ארצות הברית תהפוך, בבת אחת, ממדינה שבה מס החברות הוא אחד הגבוהים בעולם, לכזו שמס החברות בה הוא אחד הנמוכים בעולם. הפחתה של מס החברות תהיה זריקת עידוד משמעותית להקמת חברות חדשות, ולחזרה של חברות אמריקניות ומאות מיליארדי דולרים של הכנסות לארצות הברית. לצעד זה תהיה, כמובן, תגובת שרשרת – כפי שהפחתת הריבית בארצות הברית משכה אחריה הפחתות ריבית בעולם כולו, כך יהיה גם עם מס החברות: מדינות ברחבי העולם, וגם בישראל, תידרשנה להגיב לצעד האמריקני, כדי למנוע נהירה של חברות לארצות הברית. התוצאה האפשרית היא ירידה כללית ואמתית של מס החברות בעולם כולו.

קיצוץ בביורוקרטיה
טראמפ חזר ודיבר במהלך מסע הבחירות על הצורך בקיצוץ של הביורוקרטיה ושל הרגולציה החונקת. שינוי כאן יקל על עסקים לפעול בארצות הברית, ויהפוך ענפי פעילות שונים בכלכלה לכדאיים הרבה יותר, משום שתוספת העלות הנובעת מהנטל הביורוקרטי תפחת במידה ניכרת. ניקח לדוגמה את תחום האנרגיה: כיום יש בארצות הברית הגבלות רבות, המכוונות לדחוק את רגליהן של תעשיית הנפט והפחם מן השוק לטובת אנרגיה מתחדשת ויקרה יותר. שינוי כיוון בתחום זה – לדוגמה, בדרך של הסרת מנגנוני הסבסוד או תקנות הכרייה או הקידוח המגבילות – יוזיל את עלויות הפקת הדלק, ובהמשך גם את העלויות לעסקים. גם כאן, שינוי כיוון בארצות הברית עשוי להוביל לשינוי כיוון בעולם כולו, ובכלל זה בישראל.

מכסים על סחר חוץ
נקודה מרכזית במסע הבחירות של טראמפ הייתה ההבטחה לשאת ולתת מחדש על הסכמי הסחר של ארצות הברית, ואם יהיה צורך, גם להטיל מכסי מגן על ייבוא סחורות מסוימות ממדינות מסוימות, בייחוד מסין ומהמזרח הרחוק. העלאת המכסים בארצות הברית עלולה לעורר שוב תגובת שרשרת של העלאת מכסים בעולם כולו, או לפחות בסחר מול ארצות הברית, מה שיפגע בארצות הברית וגם בחברות בה, שרבות מהן מייצרות באמצעות מפעלים במזרח הרחוק. ישראל, בהקשר זה, תיפגע קשות ממכסות ייצוא בעולם כולו, אך פגיעותה תמותן במידה ניכרת, משום שהייצוא שלה יוקרתי יותר. כלומר, ישראל אינה מייצאת חולצות, נעליים וצעצועים זולים, אלא מוצרים מתוחכמים ועתירי טכנולוגיה, שאין להם בהכרח תחליף.

שוויון בנטל
עוד נקודה שטראמפ הדגיש במסע הבחירות הייתה התביעה שמדינות שארצות הברית תומכת בהן באמצעות הפעלת צבאה תשאנה בחלק גדול יותר של הנטל. ביחס לישראל, התבטא טראמפ רק לעתים נדירות בהקשר זה, בין השאר משני טעמים כלכליים פשוטים: ראשית, ישראל הגנה תמיד על עצמה, ומעולם לא דרשה הצבת כוחות אמריקניים בגבולותיה; שנית, ישראל זוכה לסיוע צבאי בהיקף של כשלושה מיליארד דולר בשנה, אך כ-70% ממנו מוזרמים לרכישת מוצרים צבאיים בארצות הברית, או, במילים אחרות, לסבסוד עקיף של התעשייה האמריקנית. הפחתה ניכרת בסיוע הצבאי תהיה אפוא מהלומה לא נעימה לממשלת ישראל, אך במקביל היא גם עשויה להעניק זריקת עידוד לייצור, לייצוא ולייבוא הישראלי.

השקעה בתשתיות
טראמפ חזר והתייחס, במהלך מסע הבחירות שלו, לצורך בשיקום התשתיות בארצות הברית. במונחים מעשיים, משמעות השיקום היא הזרמה ממשלתית ישירה של כספים לפרויקטים של בניית מבנים ציבוריים, סלילת כבישים, וכדומה, בעלות של 1-1.5 טריליון דולר. טראמפ סבור, כי ניתן יהיה לממן את התכנית באמצעות הגדלת הגירעון התקציבי, מה שיגרום למשקיעים לחשוש מגידול בגירעון, ולהעלאת הריבית על החוב.

מהלך של בניית תשתית המבוססת על גירעון והפחתת מס החברות, עשויים להניב תוצאות דרמטיות. בתרחיש קיצוני, עשויה ארצות הברית להיקלע למשבר כלכלי חריף, עם עלייה חדה בריבית, שממנו היא עשויה להגיח מרועננת, מחודשת, רזה והרבה-הרבה יותר חזקה. תסריט כזה יגרום ליבואן וליצואן שלנו לחייך. בתסריט אחר, המהלך העיקרי של ארצות הברית תחת טראמפ יהיה פתיחה במלחמת מכס עולמית. במקרה כזה, היבואן והיצואן שלנו, ולא רק הם, יתחרטו היטב על ההרפתקה הטראמפית.