מגמה חדשה-הכללת עלויות פרסום, דמי הפצה ודמי אחריות בערך לצרכי מכס

במהלך חודש יוני הפיצה רשות המיסים בקרב גופים שונים טיוטת נוהל אשר עניינה הכללת עלויות פרסום, דמי הפצה ודמי אחריות, בערך לצרכי מכס של טובין מיובאים, וזאת לצורך קבלת הערותיהם. בהתאם לטיוטת הנוהל המוצע, תחל רשות המיסים לראות בעלויות המפורטות בנוהל כחלק מערך העסקה של הטובין, ותמסה אותם בהתאם. יצוין, כי היות והמדובר בטיוטא אשר פורסמה רק לאחרונה לצורך קבלת הערות, רוב הסיכויים כי המועד הנקוב בטיוטא לעניין כניסת הנוהל לתוקף (1.7.12) יידחה למועד מאוחר יותר, לאחר עיון בהערות הגופים השונים.

בהתאם לפקודת המכס, הבסיס למיסוי טובין מיובאים הינו "ערך העסקה", קרי, המחיר אשר שולם, או אשר צריך להיות משולם, על ידי היבואן עבור הטובין בעת מכירתם ליצוא לישראל. שיטת זו של הערכת טובין שמה דגש על ההתקשרות העסקית בין הצדדים, תוך שהיא קובעת כי המחיר אשר הוסכם בין הצדדים מבטא את הערך לפיו ימוסו הטובין במיסי יבוא. חרף האמור, מונה פקודת המכס רשימה סגורה של עלויות והוצאות אשר, במידה ואינן נכללות בערך העסקה, ובמידה והיבואן נושא בהן, יש להוסיפן לערך העסקה. רשימה זו כוללת עלויות והוצאות אשר מעצם טיבם כרוכים בעסקת מכר, ועל כן, במידה ואינם נכללים במחיר העסקה מלכתחילה, יש לרשות המיסים סמכות חוקית להוסיפם לערך הטובין לצרכי מכס. בין העלויות הנכללות בפקודה ניתן למצוא עלויות חומרים אשר נצרכו והתכלו בייצור הטובין, כלים ותבניות ששימשו בייצור הטובין, עלות האריזה, והרשימה ממשיכה.

כפי שיובהר להלן, טיוטת הנוהל המוצע מבקשת להוסיף שורה של עלויות והוצאות לרשימה הסגורה המנויה בפקודת המכס, וזאת בניגוד לעמדה אשר ננקטה על ידי רשויות המס עד לאחרונה ביחס להוצאות אלו, דבר אשר צפוי להשפיע לרעה על ציבור היבואנים.

הוראה ראשונה בטיוטת הנוהל מתייחסת להחזרים הניתנים ליבואן בגין הוצאות פרסום בישראל. הוראה זו מתייחסת לנוהג מסחרי נפוץ, בו יצרנים זרים משפים יבואנים בגין נשיאתם בעלויות פרסום של המוצר בארץ היבוא, כאשר השיפוי יכול לבוא בדמות הנחה במחיר הטובין המיובאים, או בדמות זיכוי. עד לאחרונה הכירה רשות המיסים בהנחות אלו, והכירה בערך העסקה לפי מחיר חשבון הספק בניכוי ההנחות או הזיכויים אשר ניתנו ליבואן. בהתאם לטיוטת הנוהל, הוצאות פרסום אשר הוצאו על ידי יבואן, בגינם קיבל האחרון שיפוי מצד היצרן הזר, בין בדרך של מתן הנחה ובין בכל דרך אחרת, לא יופחתו מערך העסקה של הטובין המיובאים.

הוראה שניה בטיוטת הנוהל מתייחסת לתשלומים מצד יבואנים בגין הזכות להפיץ את המוצרים בישראל. הוראה זו מתייחסת למקרים בהם מלבד ההתקשרות החוזית בין הצדדים בעסקת רכישת הטובין, קיים הסכם נפרד המסדיר את זכותו של היבואן לשמש כמפיץ בלעדי של הטובין בישראל, במסגרתו משלם היבואן ליצרן דמי בלעדיות בגין זכות זו. בדומה לדמי פרסום, גם ביחס לדמי הפצה עמדת רשות המיסים עד כה היתה כי אין להוסיף תשלומים אלו לערך העסקה. בהתאם לטיוטת הנוהל, דמי הפצה יחשבו כחלק מערך הטובין ויתווספו לערך העסקה. הנוהל ממשיך וקובע כי במקרה של תשלום דמי הפצה בגין טובין המיובאים על פני תקופה מסוימת, יבוצע חישוב בתום התקופה, בו יחולקו דמי ההפצה לכמות הטובין המיובאים. היתה התקופה ארוכה משנה, יחולקו דמי ההפצה לתשלום שנתי וסכום דמי ההפצה לטובין יחולק בהתאם.

הוראה שלישית ואחרונה בנוהל מתייחסת לתשלומים בהם נושא יבואן בגין שירותי אחריות הניתנים על ידי היצרן הזר. הוראה זו מתייחסת הן למקרים בהם מחיר הטובין המיובאים כולל דמי אחריות, והן למקרים בהם יבואן פונה אל יצרן זר, בבקשה לרכוש ממנו שירותי אחריות, מעבר לתקופה הכלולה במחיר המוצר. בעוד שבמקרה הראשון דמי האחריות הינם חלק מערך העסקה, במקרה השני מדובר בהתקשרות נפרדת מעסקת המכר, כאשר יש ביכולתו של יבואן, במידה ויבחר לעשות כן, לרכוש את שירותי האחריות מצדדים שלישיים, או לשאת בהם בעצמו. בטיוטת הנוהל נכתב כי עמדת רשות המיסים היא שדמי אחריות נכללים בערך העסקה, וזאת אף אם הוסכם על תשלום דמי האחריות בחוזה נפרד מהחוזה למכירת הטובין המיובאים.

כפי שניתן ללמוד מהאמור לעיל, המגמה המסתמנת כיום ברשות המיסים היא מגמה נוקשה, המבטלת החלטות קודמות, מתוך רצון להעלות ככל הניתן את הערך המדווח לרשות המיסים כערך העסקה, ועל ידי כך, להעמיק את גביית מיסי היבוא. יחד עם זאת, לאור השינויים מרחיקי הלכת המוצעים בנוהל, אשר עומדים לכאורה בסתירה להוראות פקודת המכס ולאופן בו פורשו הוראות אלה על ידי ארגון המכס העולמי ובתי המשפט בחו"ל, צפויה רשות המיסים להיתקל בהתנגדות רבה מצד ציבור היבואנים לשינויים המוצעים, אשר חלקם ככל הנראה יתגלגלו לפתחם של בתי המשפט.