למי קראת סבתא? הגבלת שיעור עיצום כספי לפי חוק איסור הלבנת הון

עו"ד אליס אברמוביץ
משרדנו ייצג בהצלחה אדם שניסה להבריח לישראל, באמצעות בלדר, כ-550,000 יורו (2.3 מיליון ₪) כשהם מוסלקים, בין היתר, בתוך מכונה לשערות סבתא.

ביום 4.9.16 התפרסם פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא, הקובע כי גובה העיצום הכספי שהוטל על האיש חורג ממתחם הסבירות, והורה להפחיתו מ-2.3 מיליון ₪ ל-1.4 מיליון ₪.

בינואר 2016 נחת בנתב"ג בחור ישיבה מצרפת, אשר הגיע ארצה לחתונה, והוא נושא עמו מזוודה. בבדיקה שנערכה במשקף, התגלה כי הוא נושא על גופו מעטפה הכוללת 7,000 יורו, והוא נלקח לבדיקה מקיפה, שבה התברר כי סך של כ-550,000 יורו נוספים היו מוסלקים בכבודתו, וכן במכונה להכנת שערות סבתא שנשא עמו. לאחר שנתפס, הסביר בחור הישיבה כי הכבודה נמסרה לו על ידי אדם אחר, וכי לא ידע כי הוא משמש כבלדר להעברת הכספים עבורו.

על פי חוק איסור הלבנת הון, כניסה לישראל עם סכום העולה על 100,000 ₪ ללא דיווח מהווה עבירה, שעונשה מאסר או עיצום כספי. כעבור זמן קצר, נערך דיון בפני הועדה להטלת עיצום כספי, אליה התייצב גם אותו אדם אחר, שמסר לבלדר את הכבודה והכספים, בה הוחלט להטיל על הבלדר עיצום כספי בגובה מלוא הסכום שנתפס – 2.3 מיליון ₪. מכיוון שהבלדר לא התכוון לשלם את העיצום, חולט הסכום מתוך הכספים שנתפסו.

בעקבות זאת, הגיש בעל הכספים ערעור על ההחלטה לבית משפט השלום בכפר סבא, המהוה את ערכאת הערעור על החלטות הועדה. במסגרת הערעור, העלתה רשות המסים טענת סף, לפיה חוק איסור הלבנת הון מתיר למי שכנגדו הוטל העיצום הכספי להגיש ערעור על ההחלטה, אך החוק אינו מתיר לטוען לבעלות על הכספים לפנות לבית המשפט.

בדיון שנערך בפני בית המשפט, טענו כי חוק איסור הלבנת הון אינו שולל את זכות העמידה ממי שטוען לבעלות בכספים, כי אם נוקט בלשון כללית "על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום". בעידן חוקי היסוד, המגנים על זכות הקניין, טענו כי אין לפרש את חוק איסור הלבנת הון באופן השולל מבעל הכספים את זכות הטיעון בפני בית המשפט. בית המשפט השתכנע, וקבע כי "ראויה בנסיבות העניין  פרשנות המעמידה לטוען לזכות, משעה שהוזמן להשמיע דברו בפני הועדה, זכות עמידה בערעור על החלטתה… משעה שהועדה זימנה את המערער להציג בפניה את גרסתו, ולא כעד,  וקביעותיה ברות השלכה על זכותו הקניינית,  לא ניתן בנסיבות אלה לקבל את הטענה כי אינו בר זכות עמידה לערער על החלטת הועדה, ולו מהטעם של הגשמת זכות הגישה לערכאות, במיוחד של מי שנטל חלק בהליך בפני הערכאה שנתנה את ההחלטה בסופו של דבר".

לגופו של עניין נטען, כי העיצום הכספי שהוטל חורג מרף הענישה בעבירות דומות על חוק איסור הלבנת הון, ומכאן שיש להפחיתו. בית המשפט קיבל את טענותינו גם בעניין זה, ולאחר שעיין במקבץ ההחלטות שהוצגו בפניו קבע, כי "המסקנה הנלמדת מהמחקר ההשוואתי היא כי שיעור העיצום הכספי שהוטל על ידי הועדה במקרה דנן חורג ממתחמי הפסיקה, וכנראה ממתחם הסבירות…. קשה היה למצוא מקרה שבו הוטל עיצום על מלוא הכספים שנתפסו, ונראה שקביעה כנ"ל מחייבת נסיבות חריגות ויוצאות דופן". לפיכך, הוחלט להעמיד את העיצום על שיעור של 60%, ולהפחיתו מ-2.3 מיליון ₪ ל-1.4 מיליון ₪.

[עש"א 59555-02-16 רוטנימר נ' יו"ר הועדה להטלת עיצום כספי, פסק דינה של כב' הנשיאה השופטת רחל קרלינסקי מיום 4.9.16. את המערער ייצגה עוה"ד אליס אברמוביץ, ממשרד איתן מהולל & שדות, ואת הועדה להטלת עיצום כספי ייצג עוה"ד אלעד אסרף מפרקליטות מחוז מרכז].