כיצד תנאי המכר ביבוא עלולים להשפיע על סמכות השיפוט בישראל?

ביום 23.3.12 התקבלה החלטה בבית המשפט המחוזי בחיפה שקבעה כי יבואן אשר רכש טובין בתנאי C.I.F יוכל לתבוע את היצרן בישראל (14843-07-10 דבדוב – מסחר, ייבוא וייצוא בע"מ ואח' נ' Frisdranken Industrie).
עובדות המקרה
התובע, יבואן משקאות אנרגיה, התקשר בהסכם עם הנתבע, יצרן הולנדי של משקאות אנרגיה, במסגרת הסכם זה, ניתנה ליבואן בלעדיות בשיווק המשקאות בישראל. לימים, קיבל התובע תלונות מלקוחות על פגמים במשקה האנרגיה, לרבות פגמים בריאותיים, וכי פגמים אלו לא מאפשרים המשך שיווק המשקה. לאור האמור, הגיש היבואן תביעה כספית בשווי 1,866,146 יורו נגד היצרן ההולנדי, בגין הנזקים שנגרמו לו.
היות והנתבע לא הגיש כתב הגנה, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה לטובת התובע על כל סכום התביעה. על פסק דין זה הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה, בבקשה זו טען, בין היתר, לאי קיומה של סמכות שיפוט לבית המשפט בישראל בעניין הנדון.
בבקשה זו, טען המבקשת, בין היתר, כי אין בעובדה שהנזק שהתגלה בישראל בכדי להקנות סמכות שיפוט לבית המשפט בישראל, אלא המעשה או המחדל אירעו בהולנד, בזמן הייצור במפעלי המבקשת.
החלטת בית המשפט
בית המשפט קבע, כי היות ומדובר בעסקה בתנאי C.I.F, על הנתבע היה לספק את הטובין עד לנמל היעד, שהוא נמל חיפה. ובנסיבות אלו, ההפרה, בחלקה, בוצעה בישראל, והאחריות בגין ההפרה הינה על הנתבעת.
בית המשפט קבע, כי ההפרה המהותית התבצעה דווקא בנמל חיפה, בזמן בו קיבל התובע את הסחורה הפגומה במעמד המסירה של הסחורה, וגם אם ההפרה התרחשה גם במפעלי הנתבע בהולנד, הרי שמספיק שחלק מן ההפרה בוצע בשטח ישראל בכדי להקים סמכות שיפוט ישראלית על ההפרה.
בית המשפט, בין היתר, מציין כי סמכות השיפוט קיימת גם מכיוון שמירב הראיות נמצאות בישראל וגם מכיוון שמירב הזיקות בתביעה יהיו לבית המשפט בישראל.
בסופו של דבר, בית המשפט מבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה כנגד הנתבע, אך סמכות השיפוט נותרת בעינה, והנתבע ההולנדי ייאלץ להגיב כתב הגנה בבית המשפט הישראלי ולדון בו.
על פניו, נראה כי פסיקתו של בית המשפט בעניין השפעת תנאי המכר על סמכות השיפוט – אינה מדוייקת. תנאי המכר קובעים מי מהצדדים ישא בעלויות ההובלה והביטוח, ובאיזה שלב עובר הסיכון בין הצדדים, כפי שמצוין בסעיף 4 למבוא לכללי האינקוטרמס:

 

"כללי האינקוטרמס קובעים לאיזה צד לחוזה המכר החובה לערוך הסדרי הובלה או הסדרי ביטוח, כאשר המוכר מוסר את הטובין לקונה, ומהן העלויות שעליהן אחראי כל צד עבורם. אולם, כללי האינקוטרמס אינם אומרים דבר אודות המחיר שיש לשלם עבור הטובין או אופן התשלום. הם אף לא עוסקים בהעברת הבעלות על הטובין או בתוצאות של הפרת החוזה. נושאים אלה מטופלים, בדרך כלל, באמצעות תנאים מפורשים בחוזה המכר או באמצעות החוק החל על חוזה זה. הצדדים צריכים להיות מודעים שהחוק המקומי המחייב, יכול בצדק לבטל צדדים כלשהם בחוזה המכר, הכוללים את כלל האינקוטרם שנבחר".
לפיכך, נראה כי הפסיקה במקרה זה – אינה מדויקת. אין בכוח תנאי המכר להשפיע על סמכות השיפוט, המהווה שאלה נפרדת של המשפט הבינלאומי הפרטי. עם זאת, יש להיות ערים למצב זה, בו בית המשפט מתחשב בתנאי המכר כשיקול להכרעה בעניין קיומה של סמכות שיפוטו.