ייצוא ציוד ביטחוני לארה"ב: תנאים לביטול רכישת הציוד ממשרד הביטחון

 

בימים אלה (17.3.11) דחה בית המשפט העליון את ערעורה של חברה העוסקת בייצוא ציוד צבאי (ע"א 3375/06 קמטק מערכות בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד הביטחון) בקבעו כי יצואנית לא תוכל ליהנות מסעיף בחוזה עם משרד הביטחון המאפשר לה את ביטול העסקה כתוצאה מהיעדר היתר הייצוא, כאשר ההיתר נמנע ממנה בשל מעשים פליליים שביצעה.
העובדות וטענות הצדדים:
המערערת, קמטק מערכות בע"מ, היא חברה העוסקת במסחר בין לאומי בפריטים צבאיים. המסחר בפריטים צבאיים שנרכשו ממשרד הביטחון (ניהול מו"מ עם לקוחות פוטנציאליים והעברת הטובין אל מחוץ לישראל) מחייב היתר ממשרד הביטחון, בנפרד מרכישת הטובין. אישור דומה נדרש על ידי רשויות ארה"ב, על מנת לייצא מישראל ציוד בעל אופי בטחוני אשר יובא אליה מארה"ב (אם עבור ייצוא למדינה שלישית ואם לארה"ב עצמה), והוא מכונה "אישור ייצוא חוזר".
ההליך נוגע לעסקת רכש, בה רכשה המערערת ממשרד הביטחון טובין על מנת לייצאם מישראל. דא עקא, נגד המערערת הצטברו הליכים פליליים שונים שהתנהלו נגדה ונגד מנהלה הן מתחום ההגבלים העסקיים והן בשל ייצוא פריטים צבאיים מישראל ללא היתר ייצוא חוזר. הליכים מן הסוג האחרון התנהלו נגדה גם בארה"ב. בשל כך, החליט משרד הביטחון להשעות את קשריו עם המערערת. ניסיונות המערערת להניא את משרד הביטחון מהחלטתו לא הואילו, ולכשהיתר הייצוא שבידיה פקע מצאה עצמה מול שקת שבורה: ברשותה פריטים צבאיים אך היא משוללת היתר לייצאם. המערערת ניסתה לחלץ עצמה מעסק הביש על ידי ביטול הסכם המכר, כאשר היא נתלית בסעיף לחוזה המאפשר לה להשיב את הטובין ולקבל את התמורה בעדם בחזרה אם משרד הביטחון "לא יוכל" להעניק היתר ייצוא. משלא קיבל משרד הביטחון את ביטול החוזה על ידי המערערת, פנתה האחרונה לבית המשפט המחוזי אך תביעתה נדחתה משקבע בית המשפט כי מטרתו של הסעיף הייתה להגן על הקונה ממשרד הביטחון למטרות ייצוא מפני נסיבות ביטחוניות או פוליטיות בלבד. על כן הערעור.
המערערת טוענת ששגה בית המשפט המחוזי בפרשנותו את החוזה בין החברה למשרד הביטחון, ושהאפשרות לבטל את העסקה פתוחה לכל מקרה בו לא ניתן היתר ייצוא. בנוסף טענה המערערת כי מלכתחילה, בהיעדר היתר ייצוא חוזר לא היה רשאי משרד הביטחון למכור לה את הטובין. משרד הביטחון עמד מאחורי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והוסיף כי המערערת ידעה כי אין לה עדיין היתר ייצוא חוזר ואף על פי כן עמדה על קיום העסקה. כמו כן, כיוון שהיתר הייצוא נמנע מהמערערת עקב מעשים פליליים שביצעה, אין היא יכולה להשתמש באותה מניעה כעילה לביטול העסקה.
פסק דינו של בית המשפט
השאלה המרכזית בה דן בית המשפט העליון היא שאלת פרשנות סעיף הביטול בחוזה שבין הצדדים. האופן בו נוסח הסעיף התאים, על פניו, הן לטענות המערערת והן לטענות משרד הביטחון. על כן, פנה בית המשפט העליון לבחינת תכלית אותו סעיף. בית המשפט העליון מצא שני טעמים ליצירת סעיף הביטול בחוזה בין המערערת ומשרד הביטחון: האחד כלכלי – על מנת לתמרץ סוחרים להיקשר עם משרד הביטחון בעסקאות מעין זו; והשני מטעמי הגינות – על מנת שלא להשאיר סוחר שרכש ציוד צבאי חשוף לסיכונים שאינם תלויים בו. בית המשפט נמנע מהחלת כלל הפרשנות "נגד מנסח החוזה" (במקרה זה – משרד הביטחון) ולכלל ש"לא ייצא חוטא נשכר". על כן, בית המשפט העליון דחה את הערעור וקבע כי תכלית ההגנה העומדת מאחורי סעיף הביטול אינה מצדיקה את ביטול ההסכם, שכן היתר הייצוא נמנע מהמערערת אך בשל מעשים עברייניים שבוצעו על ידה.

את המערערת ייצגו עו"ד גיא לוטם ועו"ד אורן הירש, ואת המשיבה (המדינה) ייצג עו"ד ליאב וינבאום.