חתמת על ערבות אישית בחו"ל? ניתן יהיה לאכוף את פסק הדין נגדך בישראל

 

לאחרונה (5.5.11), קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו תובענה להכרה בפסק דין אשר ניתן בניו יורק כפסק דין אכיף בישראל ( ת"א 22673-07-10 Nader & Sons Ltd. ואח' נ' Homayon Antony Namvar).
העובדות וטענות הצדדים:
המבקשות, החברות Nader & Sons ו- Sisko Enterprises, הלוו כסף לתושב חוץ, כאשר לצורך קבלת ההלוואה ניתנה ערבות אישית מטעם אחיו של הלווה. לטענת המשיבות, ההלוואה לא הושבה והן פתחו בהליכים משפטיים לגביית החוב בניו יורק, אשר הסתיים בקבלת ניתן פסק דין של בית המשפט העליון המחייב את הערב בהעברת תשלום של למעלה מ 6.5 מיליון דולר לידי המבקשות, עליו התבקש בית המשפט הישראלי להכריז כאכיף בישראל.
לטענת המבקשות, פסק הדין ניתן בסמכות, הוא אינו נתון לערעור, והוא בר ביצוע במדינת ניו יורק באופן כזה שאין צורך בהליך נוסף לשם כך. מדובר בחיוב כספי בלבד, ותכנו של פסק הדין אינו סותר את תקנת הציבור. על כן, לטענתן, פסק הדין עומד בדרישות הדין הישראלי לשם אכיפת פסק חוץ.
לבקשה לאכיפת פסק החוץ צורפה חוות דעת של עו"ד בעל תואר דוקטור למשפטים והסמכה לעורך דין במספר מדינות שונות, ביניהן ניו יורק, אשר קבע כי בית המשפט הניו יורקי היה מוסמך לדון בנושא התובענה מבחינת הסמכות המקומית והעניינית. כמו כן לפי חוות הדעת לא ניתן לערער על פסק הדין.
הערב, טען מנגד כי אין לאכוף את פסק הדין בישראל, שכן פסק הדין ניתן בהיעדר סמכות, הוא סותר את תקנת הציבור, ומתקיימות בעניינו הגנות שכן פסק הדין הושג במחטף של המבקשות ותוך חוסר תום לב. בנוסף טען המשיב כי המבקשות פגעו בזכות הטיעון שלו שכן לא המציאו לו את כתבי הטענות בתרגום לאנגלית, ולא התחשבו בהיותו בלתי מיוצג ע"י עו"ד. כמו כן, טען המשיב כי הוחתם על כתב הערבות שלושה שבועות לאחר מתן ההלוואה, וכי פעולה זו אינה חוקית בארה"ב, כי לא הוצגו בפניו המסמכים הרלוונטיים לצורך הערבות, לא ניתן לו הסבר על משמעות החתימה, ורק מאוחר יותר התברר לו כי אחיו, הלווה, שעבד לטובת החזר ההלוואה נכסים אשר שוויים גבוה בהרבה מהסכום שלווה. בנוסף טען המשיב כי כתוצאה מרשלנות עורך דינו בארה"ב הוא לא הגיש ערעור על פסק הדין וכי לא ניתן לו יומו בבית המשפט.
פסק דינו של בית המשפט
בית המשפט קבע כי פסק הדין הניו-יורקי הינו בר אכיפה בישראל וכי הוא עומד בדרישות הדין לאכיפתו. בית המשפט מנה את התנאים המצטברים להכרזה על פסק חוץ כפסק דין אכיף, לפי סעיף 3 לחוק אכיפת פסקי חוץ: בית המשפט בפורום הזר היה בעל סמכות שיפוטית; הפסק אינו ניתן לערעור עוד; החיוב שבפסק ניתן לאכיפה על פי הדינים בישראל ותכנו אינו סותר את תקנת הציבור; הפסק הינו בר ביצוע במדינה בה ניתן.
בית המשפט הגיע למסקנה כי בית המשפט בניו יורק היה מוסמך לדון בעניין, כך שמתקיים התנאי הראשון. גם הדרישות כי הפסק אינו ניתן עוד לערעור, כי הוא ניתן לאכיפה בישראל וכי תכנו אינו נוגד את תקנת הציבור – מתקיימות. בית המשפט דחה את טענות המשיב לחוסר סמכות בית המשפט הניו יורקי, ודחה את טענתו בדבר "מחטף" ומרמה בהשגת פסק הדין.
בית המשפט דחה את טענותיו של המשיב כי רשלנות עורך דינו בהליך שהתנהל בארה"ב צריכה להוות לו הגנה מפני אכיפת פסק הדין בישראל, וזאת כיוון שההזדמנות הניתנת לצד בהליך נבחנת באופן אובייקטיבי – האם ניתנה לבעל הדין האפשרות לטעון טענותיו, ולהיות מיוצג, ואין זו בחינה סובייקטיבית – עד כמה ייצוגו של מאן דהו היה איכותי או אפקטיבי. במקרה דנן ניתנה הזדמנות הולמת למשיב להעלות טענותיו או להגיש ערעור, ודי בכך על מנת שלא להקים לו את ההגנה לה טען.
על כן – קיבל בית המשפט את התובענה להכרה בפסק הדין כפסק דין אכיף במדינת ישראל.

 

המבקשות יוצגו ע"י עו"ד גולדשמידט והמשיב יוצג ע"י עו"ד סוחוליצקי.