חורקים שיניים

עו"ד אביגדור דורות, עו"ד אליס אברמוביץ
חברת אורטה מדיקל בע"מ עוסקת ביבוא, שיווק והפצה של מוצרי צריכה וציוד לתחום רפואת שיניים. בשנת 2006, התקשרה אורטה עם חברה גרמנית בשם VOCO gmbH, המייצרת מוצרי צריכה בתחום רפואת השיניים. במסגרת זו, הוסכם, לטענת אורטה, שהאחרונה תהיה הנציגה הבלעדית של החברה הגרמנית בארץ. לטענתה, בסמוך לאחר ההתקשרות, הפנתה החברה הגרמנית את חברת אורטה לד"ר רפי פישר, אשר שימש כיועץ מקצועי שלה בארץ בתשלום, והיה איש הקשר בין הצדדים.

לטענת אורטה, במועד ההתקשרות בין הצדדים, היה היקף המכירות של מוצרי VOCO  בארץ כמעט אפסי, והיו לה מעט מאוד לקוחות, וכי באותה עת, הייתה תדמית מוצרי VOCO  בקרב ציבור רופאי השניים נמוכה ובעייתית, וסופקו מוצרים פגומים שלה. לפי טענתה, בעקבות ההתקשרות, פעלה אורטה רבות, תוך השקעת משאבים כספיים ניכרים, לשיווק מוצרי VOCO  בארץ, ובניית המותג והמוניטין שלה. בין היתר, שכרה אורטה, לטענתה, עובדי שיווק וסוכני מכירות, ערכה כנסים לרופאי שיניים ולקופות חולים, במסגרתם שיווקה את המוצרים ונשאה בעלויות, וכן שיווקה את המוצרים באמצעות פרסום, חלוקת דוגמאות ועלונים. לטענת אורטה, נשאו פעולותיה פרי, ולחברת VOCO  נוצרו בארץ הן מוניטין והן מאגר לקוחות גדול של כמה מאות לקוחות כולל משרד הביטחון, קופ"ח כללית, מאוחדת, מכבידנט ורופאי השיניים. בנוסף, טענה אורטה, היקף המכירות של מוצרי החברה הגרמנית בארץ גדל לסכומים של מאות אלפי שקלים בשנה.

בחודש יולי 2012 הפסיקה VOCO  , באופן חד צדדי, וללא כל הודעה מראש, את ההתקשרות עם חברת אורטה, ואף סירבה לספק לה סחורה שהוזמנה עבור לקוחותיה מבעוד מועד.

לאור זאת, הגישה חברת אורטה תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, במסגרתה תבעה הן מחברת VOCO והן מאיש הקשר, ד"ר רפי פישר, פיצוי בסך של 2.5 מיליון ₪, בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפרת ההסכם, שלטענתה העניק לה בלעדיות בשיווק מוצרי VOCO  בארץ.

VOCO  טענה, להגנתה, כי בין הצדדים אמנם היה שיתוף פעולה עסקי בין השנים 2006-2012, אך מעולם לא נחתם הסכם ביניהם, ושיתוף הפעולה היה מבוסס על ביצועי חברת אורטה, כאשר כל צד היה רשאי להפסיקו בכל עת. לטענת VOCO  , מעולם לא הוסכם שחברת אורטה תשמש מפיצה בלעדית של מוצריה, ולא הייתה בפניה כל מניעה חוקית או הסכמית להתקשר עם מפיץ ישראלי אחר תחת אורטה. מאידך, גם חברת אורטה לא התחייבה לבלעדיות כלפי VOCO  , ואף עבדה עם חברות אחרות כל העת.

בית המשפט בחן את העדויות שהביאו הצדדים, ופסק כי "לא הוכח שלנתבעת ניתנה זכות בלעדיות. כל שהוכח שהתובעת הייתה מפיצה יחידה בארץ של מוצרי הנתבעת בין השנים 2006 – 2012 ובין היתר הפיצה גם מוצרים של ספקים אחרים. לא הוכח שנכרת הסכם, לא הוכחו, ואף לא נטענו, פרטי ההסכם, התחייבות התובעת להיקף מכירות והתחייבות הנתבעת להיקף אספקה, לא הוכחו מחירי המוצרים ולטענת הנתבעת שלא נסתרה, אלה נקבעו מראש מדי שנה. גם התובעת העידה, שביקשה מהנתבעת להוריד מחירים שנדרשו ממנה מסיבותיה היא. לא הוכחה ולא נטענה תקופת ההסכם ואו הבלעדיות…  התובעת מפנה לעדויות עדיה… לפיהן, היא השקיעה מאמצים כספיים ומשאבים בהחדרת ושיווק מוצרי הנתבעת ופיתוח השוק הישראלי למוצרים אלה. אין חולק, כי מוצרי הנתבעת שווקו בארץ טרם שהתובעת החלה להפיצם, ועולה, שאלה הופצו בהיקף לא גדול. עם זאת, היה זה אינטרס של התובעת עצמה וגם של הנתבעת למיצוי מירבי של רווחים, אך בכך אין להצביע על הסכם ו/או על בלעדיות. זוהי בחירתה של התובעת לשווק בארץ את מוצרי הנתבעת לשוק הדנטלי, תוך לקיחת סיכון וסיכוי, ככל עסק מסחרי אחר. ככל שהתובעת הגדילה את היקף מכירת מוצרי הנתבעת בארץ, היה זה גם לטובתה ולהגדלת רווחיה, אלא שעפ"י עדותה נגרמו לה הפסדים משיווק מוצרי הנתבעת".

בת"א 1902/08 דנשר נ' BANKETBAKERIJ MERBA B.V. נדונה תביעת פיצויים של חברת דנשר, אשר רכשה מחברת מ. רון פוד אינטרנשיונל בע"מ את זכויות ההפצה של מוצרי חברת BANKETBAKERIJ MERBAבישראל. משהחליטה האחרונה לעבור לעבוד עם מפיץ אחר, תבעה דנשר את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפרת ההסכם, שלטענתה היה הסכם הפצה בלעדי, על אף שמעולם לא הועלה על הכתב. באותו מקרה, קיבל בית המשפט את טענת דנשר לקיומה של בלעדיות, על אף שלא נערך הסכם בכתב, וזאת לאור עובדת הרכישה של זכויות ההפצה מחברת מ. רון פוד בסכום גבוה, ההשקעה הרבה שהשקיעה דנשר בפרסום מוצרי החברה הזרה, ודרישתה החוזרת ונשנית של דנשר לחתום על הסכם בכתב. "בענייננו", קבע בית המשפט כאן, "לא התקיים אף לא אחד מהמפורט לעיל בפסק הדין בעניין דנשר: התובעת לא רכשה את זכויות ההפצה מהמפיץ הקודם, לא נטען ובוודאי שלא הוכח שלמפיץ הקודם הייתה זכות בלעדיות, התובעת לא שילמה עבור זכויות ההפצה כל סכום שהוא, אין טענה שהתובעת דרשה הסכם כתוב והנתבעת סירבה… לא נטען ולא הוכח שהתובעת השקיעה סכומי עתק בפרסום ושיווק, ונהפוך הוא, לטענת התובעת הנתבעת השתתפה בהוצאות הפרסום".  

לאור זאת, נקבע כי דין התביעה להידחות במלואה, הן נגד החברה הגרמנית והן נגד איש הקשר, וחברת אורטה חויבה בתשלום הוצאות, וכן בתשלום שכ"ט עו"ד בסך של 80,000 ₪ לכל אחד מהנתבעים.

[תא (ת"א) 24269-07-13 אורטה מדיקל בע"מ נ' VOCO gmbH, פסק דינה של כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל מיום 9.10.15. התובעת יוצגה על ידי עוה"ד אמיר גרינברג, והנתבעת יוצגה על ידי עוה"ד אוהד רוזן ואמנון אפשטיין].