חולט יהלום בשווי מאות אלפי שקלים שיובא שלא כדין

 

בימים אלה (29.12.09) ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ (השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, ח' מלצר, בג"צ 909/08 A.I.M.D LTD נ' שמואל מרדכי – המפקח על היהלומים ואח'), במסגרתו נדחתה עתירת יבואנית יהלומים כנגד החלטת המפקח על היהלומים לחלט יהלום שיובא שלא כדין.
רקע:
תהליך קימברלי, אשר נתגבש בנובמבר 2002, מקיף כיום 74 מדינות, ושם לו למטרה למנוע מסחר לא חוקי ביהלומים ולהגן על המסחר החוקי ביהלומים שמקורם ביבשת אפריקה. תהליך קימברלי מכיר בקשר שבין הסחר ביהלומים גולמיים לבין הימשכות מעגל האלימות באפריקה, ומשכך מציב שורה של דרישות מן המדינות החברות בו, ובכלל זה קבלת חקיקה מתאימה אשר תשקף את עקרונות ההסדר והקמת מנגנונים אשר יוציאוהו אל הפועל. מדינת ישראל הינה צד לתהליך קימברלי ואף הייתה מבין הראשונות ליישמו בדין הישראלי.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
חברת A.I.M.D עוסקת בייבוא ובייצוא של יהלומים. החברה ייבאה בפברואר 2007 יהלום גולמי ממדינת מאלי שביבשת אפריקה, ועליו שילמה, לטענתה, סכום של 71,600$. ליהלום לא צורפה תעודת קימברלי כנדרש על פי חוק ולחברה לא ניתן רישיון יבוא. לאור זאת, לא הורשתה החברה להכניס את היהלום לתחומי המדינה והיהלום הועבר לחזקת המפקח על היהלומים. לטענת החברה, בשלב זה התיר לה המפקח על היהלומים לייצא בחזרה את היהלום, בכפוף להמצאת הסכמה לביטול העסקה ולהשבת היהלום למוכר. מנגד, טען המפקח על היהלומים שכל שניתן לחברה הוא זמן נוסף להמצאת תעודת קימברלי כנדרש על פי חוק. בינואר 2008, לאחר שעלה בידיה של החברה לבטל את העסקה, פנתה למפקח על היהלומים על מנת שישיב לה את היהלום לצורך יצואו. המפקח דחה את הבקשה בטענה כי היהלום חולט בהתאם לכללי קימברלי עליהם חתומה מדינת ישראל. במסגרת העתירה, טוענת החברה כי המפקח נמנע באופן מוחלט מלשקול את אפשרות השבת היהלום, ולכן הפר את החובה להפעיל שיקול דעת. משכך, טוענת החברה, החלטתו הינה בלתי סבירה באופן קיצוני, ויש לבטלה.
פסק הדין של בית המשפט:
בית המשפט קבע כי אמנם בחינה לשונית של המושג חילוט על פי פקודת הייבוא והייצוא מעלה כי אין לגורמי האכיפה שיקול דעת בנוגע לאמצעי שעליהם להפעיל, ובהתקיים תנאים מסוימים מחוייבים הם לחלט טובין, אך זה מכבר פירש בית המשפט את המושג חילוט כמושג שאינו מוחלט, כך שבהתקיים נסיבות מסוימות, ניתן יהיה להימנע מחילוט. בית המשפט הוסיף וקבע כי זכות היסוד לקניין תומכת בהימנעות מקביעה מוחלטת בדבר חילוט יהלומים, בכל תרחיש ובכל נסיבה, ובהותרת מידה מסויימת, גם אם מרווח צר, של שיקול דעת לגורם המפקח לנקוט באמצעי אחר. בית המשפט קבע כי אף תהליך קימברלי אינו נוקב ישירות באמצעי שאותו יש להפעיל על מנת לקיים את כלליו, וגם ביישום של תהליך קימברלי במדינות החתומות עליו לא נקבע החילוט כסעד שבחובה.

 

בית המשפט בחן האם אפשרות יצוא היהלום הינה אמצעי אשר עשוי להגשים את מטרת תהליך קימברלי, וקבע כי במקרים חריגים ויוצאי דופן, לדוגמא כאשר מוסכם בין המוכר למייבא כי היהלום יושב למוכר בלא תשלום דמי ביטול, הרי שמניעת כניסתו של היהלום למדינת היעד תוביל לפגיעה ישירה במוכר כבר באותה עסקה, במקום בגורם המייבא, ובכך עשויה מטרת תהליך קימברלי להיות מוגשמת תוך שימוש באמצעי הייצוא לחו"ל במקום באמצעי החילוט. בית המשפט הדגיש כי לרוב ישמש החילוט האמצעי האפקטיבי והמתאים ביותר למימוש מטרות תהליך קימברלי, ואילו בחירה באמצעי אחר תיעשה אך כשכך מחייבות הנסיבות.
בית המשפט הוסיף וקבע כי במקרה זה, החלטת המפקח על היהלומים לחלט את היהלום הייתה סבירה, וכי לא מתקיימות נסיבות המצדיקות סטייה מהאמצעי של חילוט. בית המשפט קבע כי החברה זכתה לתדרוך טרם יבוא היהלום בנוגע לדרישות המוטלות עליה מכוח תהליך קימברלי, ובכל זאת בחרה לפעול בניגוד לחוק, ולכן החלטתו של המפקח הינה סבירה בנסיבות העניין.
בית המשפט הוסיף כי זהו המקרה הראשון שבו נעשה שימוש בחילוט לשם אכיפת האיסורים הנגזרים מתהליך קימברלי, וכי תגובה חסרת פשרות כבר בראשית הדרך יש בה כדי לבטא הצהרת כוונות ברורה ומרתיעה כלפי הבאות, שיהיה בה כדי לדכא מגמה בלתי רצויה עוד בתחילתה.
העתירה נדחתה. חברת A.I.M.D יוצגה ע"י עו"ד שיוביץ. המפקח על היהלומים, מינהל היהלומים ומשרד התמ"ת יוצגו ע"י עו"ד רביד.