חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל או הוצאתם ממנה

עו"ד דייב זיתון, עו"ד אליס אברמוביץ
על פי חוק איסור הלבנת הון ותקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה), חלה חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים לישראל וממנה. סעיף 9 לחוק מטיל חובת דיווח בדבר כספים בכל סכום העולה על הסך הקבוע בתוספת הרביעית בחוק, דהיינו 100,000 ₪. סעיף 11(א) לחוק, מקנה לפקיד מכס את הסמכות לתפוס כספים העולים על הסכום הפטור מדיווח, כאשר על פי סעיף 11(ב), יש להשיב כספים שנתפסו לבעליהם, ככל שבתוך 10 ימים מיום התפיסה, לא הוטל עיצום כספי, או הוגש כתב אישום.
בהתאם להוראות סעיף 15 לחוק, מסלול העיצום הכספי הינו חלופי להליך פלילי, בו ניתן לנקוט על פי הוראות החוק, ובמסגרתו רשאית הועדה לעיצום כספי להטיל על מי שהפר את חובת הדיווח עיצום כספי, בשיעור שלא יעלה על 113,000 ₪, או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר. הועדה עצמה מורכבת, בין היתר, מ"הממונה", שהוא מנהל אגף המכס ומע"מ, עובד מבין עובדי משרדו שמונה על ידו, ומשפטן ממשרד המשפטים, אשר מונה על ידי שר המשפטים.
תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי) מגדירות את נוהלי העבודה של הועדה, את החומר שיש להגיש לעיונה ואת החובה לנהל פרוטוקול, אשר ייחתם על ידי חברי הועדה ויפרט את הטענות שהוצגו בפניה ואת החלטותיה. תקנות העיצום הכספי קובעות כי טענות החשוד בהפרה יוגשו בכתב, אך הוא זכאי גם להופיע בפני הועדה כדי להשמיע לפניה את טענותיו. כן מפורטת זכותו של החשוד בהפרה לכלול בקשה לפריסת תשלום, וחובת הועדה לנמק את החלטתה בדבר הטלת העיצום הכספי, שיעורו וכדומה. חשוב לציין, כי הועדה אינה כפופה לדיני הראיות הרגילים, והיא רשאית להפעיל את שיקול דעתה ולבסס את החלטתה על כל ראיה סבירה בעלת ערך הוכחתי.
אמות המידה להטלת העיצום הכספי פורטו בסעיף 10 לתקנות העיצום הכספי, והן כוללות שני שיקולים עיקריים: האם מדובר בהפרה ראשונה או בהפרה חוזרת, ומה היקפה הכספי של ההפרה. עם זאת, קבעה הפסיקה כי רשימת השיקולים שבתקנה 10 הנ"ל היא, למעשה, רשימה פתוחה, שניתן להרחיבה, כך שתכלול שיקולים נוספים. כך, נפסק כי ניתן לכלול במסגרת השיקולים גם נושאים כגון שיעור ההפרה, תדירות ההפרה, השיעור המקסימאלי של העיצום ביחס לאותה הפרה, שיתוף הפעולה של המפר עם הרשות, יכולת זיהוי מקור הכספים, יכולת זיהוי מטרת הכספים, דרך התנהלות המפר מול הרשות (לרבות דרך הסתרת הכספים, תכנון מוקדם, מהימנות גרסתו של המפר וכו'), שאלת הבעלות בכספים ותום ליבו של המפר.
סעיף 20 לחוק קובע, כי על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט השלום בתוך 30 יום, וכי בערעור שיוגש ידון שופט יחיד (להבדיל מהרכב של שלושה שופטים, הנהוג לעיתים בהליכים אחרים). הערעור אינו דיון מחודש בטענות שכבר עלו בפני הועדה, אלא הוא מתמקד בעריכת ביקורת מנהלית על התנהלות הועדה והחלטתה הסופית, שהנה מצומצמת יותר, שכן היא מתמקדת אך ורק בבחינת סבירות ההחלטה ומידתיותה, ובבדיקה אם לא נפל בה פגם חמור היורד לשורשו של עניין.
כל דיוני הועדה מתפרסמים באתר האינטרנט של רשות המסים. מסקירת כל ההחלטות שהתקבלו בין השנים 2008-2015 עולה, כי מרבית הסכומים הלא מדווחים שנתפסו הם בסך של עשרות אלפי יורו או דולר, וכי במקרים כאלו גובה העיצום הכספי המוטל הוא בשיעור של כ-5% מהסכום הבלתי מדווח.
במקרים של סכומים משמעותיים יותר, הנעים בין כמה מאות אלפים למיליוני שקלים, נע היקף העיצום המוטל על המפר בין אחוזים בודדים ובין כמה עשרות אחוזים מהסכום המוברח, כאשר רף הענישה הכללי בדרך כלל אינו עולה על 20%, אלא במקרים חריגים במיוחד.
כך היה, למשל, בתיק 40/08, שעסק בעניינו של משגיח כשרות מתל אביב, אשר הסליק על גופו כ-1.2 מיליון ₪ בחמש חבילות נפרדות. בחקירתו ובפני הועדה, הודה המפר כי שימש כבלדר כספים עבור חתנו, כפי שעשה במספר הזדמנויות נוספות בעבר, אולם סרב לספק מידע נוסף לגבי מקור הכספים. בנסיבות אלו, השיתה עליו הועדה עיצום כספי בסך של 750,000 ₪, המהווים 60% מהסכום המוברח. בתיק 58/06, לעומת זאת, ניסה המפר להבריח כארבעה מיליון ₪ לישראל, וכאשר נתפס באי-דיווח כי הוא זכה בהם בקזינו בחו"ל. הועדה קבעה כי היא מתקשה לקבל את גרסתו, לאור העובדה כי "נתן גרסה תמוהה לגבי מקור הכספים, לא שיתף פעולה עם החוקרים ולא ניסה לתת הסברים שישכנעו את הועדה בדבר מקור הכספים…", והשיתה עליו עיצום כספי בסך של שני מיליון ₪, המהווים 50% מהסכום המוברח.
אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול, ועל כן יש הקפדה יתרה על הוראות החוק בכל הנוגע להצהרה על סכומי כסף בכניסה לישראל וביציאה ממנה. כאמור, כמעט בכל מקרה בו מפר הנכנס או היוצא את חובת הדיווח לפי סעיף 9 לחוק, הוא מסתכן בכך שרשות המסים תשית עליו עיצום כספי משמעותי, ועל כן יש להקפיד על הוראות החוק.