חבילה עוברת

עו"ד אליס אברמוביץ
חברת הבלדרות קורייר נטוורק ישראל בע"מ התבקשה לשלוח למלזיה שמונה חבילות, שיוצרו על ידי מפעלי אינטל בישראל. המשלוח הוטען, ביום 25.1.13, על גבי מטוס של חברת לופטהנזה, ונשלח לדרכו. עם הגעתו, התברר שחבילה אחת אבדה, ועקבותיה לא נודעו. לטענת המשלחת וחברת הביטוח איילון, שביטחה את המטען, נפלה החבילה מרכב ההובלה, והוזזה על ידי אלמוני לצד הדרך. לאחר מכן, הועברה החבילה לסככה המצויה במקום. יום למחרת, נוקתה הסככה אליה הועברה החבילה, ויש להניח כי היא נאספה עם האשפה ונשלחה לאתר פסולת. המבטחת פיצתה את המבוטח בסך של כ-166,000 ₪, ובחודש דצמבר 2015 הגישה לבית משפט השלום בתל אביב תביעת שיבוב נגד כל הגורמים בשרשרת ההובלה, ביניהם חברת לופטהנזה. בין היתר, תבעה המבטחת גם החזר של הוצאות החיפוש, בסך של 244,000 ₪, אולם בסופו של דבר הועמד סכום התביעה הכולל על כ-363,000 ₪.

חברת לופטהנזה הגישה בקשה לסילוק התביעה נגדה על הסף, מן הטעם שהנזק אירע בעת שהמטען היה בחזקת חברת הבלדרות ו/או רשות שדות התעופה ו/או מסוף המטענים סוויספורט, אך לא ברשותה. טענה זו נדחתה מידית על ידי בית המשפט, בנימוק כי הטענה טעונה בירור עובדתי, ואינה מספיקה לצורך סילוק על הסף.

טענתה השנייה של לופטהנזה הייתה טענת התיישנות. לעמדתה, מכיוון שהאירוע אירע בעת ההובלה של החבילה ממחסן סוויספורט למטוס, שחלה על המקרה אמנת מונטריאול, לפיה תביעה נגד מוביל אווירי מתיישנת בחלוף שנתיים. משמעות הדבר היא, כי תביעה זו, הנוגעת לאירוע שאירע בינואר 2013, התיישנה בחודש ינואר 2015, ולא ניתן היה, על כן, להגישה בדצמבר 2015. בית המשפט דחה טענה זו, בקבעו כי "יש לבחון את השאלה האם הנזק נגרם בתובלה האוירית או בחלק הקרקעי, דהיינו הטרום טיסתי". נציין, בהקשר זה, כי על פי סעיף 18(4) לאמנת ורשה, לא די בכך שהמטען נמצא בשדה התעופה כדי לומר שהחלה התובלה האווירית, אלא עליו להיות בשדה התעופה בהשגחת המוביל האווירי, כשבית המשפט המחוזי בת"א, מפי כב' סגן הנשיא (כתוארו אז) וינוגרד, קבע בפסק הדין בעניין רייס נ' ממן, כי מדובר לא בהשגחה תיאורטית אלא בהשגחה ממשית פיזית. מכאן, שגם טענה זו יסודה בעובדות, הטעונות בירור, ולא די בה כדי להביא לסילוק התביעה על הסף.

טענה נוספת שהעלתה לופטהנזה היא כי תגובת חברת הביטוח לבקשת הסילוק לא נתמכה בתצהיר, ועל כן דין טענותיה להידחות. נקבע, כי "כאשר העובדות נלמדות מכתבי הטענות ומנספחיהן, אין חובה לצרף תצהיר. הטענות שלדידה של המבקשת מחייבות תצהיר, מפורטות כבר בכתב התביעה ועולות ממנו. בנסיבות אלה, אין חיוב לצרף תצהיר לתגובה".

לאור כל האמור, נדחתה בקשת לופטהנזה, והיא חויבה בהוצאות בסך של 1,200 ₪.

[תא (ת"א) 10867-03-15 לופטהנזה קרגו איירלינס איי.ג'י נ' קורייר נטוורק ישראל בע"מ ואח', החלטתה של כב' השופטת נועה גרוסמן מיום 1.5.16. את לופטהנזה ייצג עוה"ד יצחק וינדר, ואת חברת הבלדרות והמבטחת ייצג עוה"ד עפר אטיאס].