"זרקנו את הראיה כי היא הסריחה"

עו"ד אביגדור דורות, עו"ד אליס אברמוביץ
בפסק דין שניתן ביום 7.10.15, מתח בית משפט השלום בתל אביב ביקורת חריגה בחריפותה על התנהלות המכס, בכל הנוגע להודעת גירעון שהוציא ללקוח, אשר יוצג על ידי משרדנו. על אודות הפרשה יסופר להלן.
חברת ארסבן עוסקת בעמילות מכס. בשנת 2007, ייבא לקוח שלה ארצה שתי מכולות של ממרח, המופק מזנבות של תרנגולי הודו. לאור קשיים כלכליים אליהם נקלע הלקוח באותה עת, ועל מנת לפרוע את חובו לחברת ארסבן, העביר הלקוח את הבעלות במטען הממרחים לחברת ארסבן, אשר סיווגה את הממרחים בפרט 21.06-9099 לצו תעריף המכס, שעניינו "תכשירים שונים הראויים למאכל אדם… של"פ… אחרים… אחרים", הפטור ממכס, ושיווקה את הממרחים בישראל.
לימים, הוציא בית המכס מרכז הודעת גירעון לחברת ארסבן, בסך של כ-220,000 ₪, בטענה כי סיווגם הנכון של הממרחים היה בפרט 16.02-3190, שענייננו "בשר, שיירי בשר או דם, מעובדים או משומרים… מתרנגולי הודו… אחר", החייב במכס בשיעור של 12% + 2.90 ₪ לק"ג, אך לא יותר מ-22%.
חברת ארסבן טענה בפני המכס כי לאור העובדה שהממרחים הכילו פחות מ-20% בשר, לא ניתן לסווגם כלל בפרק 16 לצו תעריף המכס, שכן הכללים לפרק זה קובעים כי "תכשירי מזון נכללים בפרק זה, בתנאי שהם מכילים יותר מ-20%, לפי משקל, נקניק, בשר, שיירי בשר, דם, דגים או סרטנים, רכיכות או חסרי חוליות אחרים החיים במים, או כל צירוף שלהם".
המכס דחה את טענת החברה, בנימוק כי לפי החישוב שנערך על ידו, הכילו הממרחים כ-36% בשר.
לאור זאת, הגישה חברת ארסבן, באמצעות עורכי הדין ממשרד איתן, מהולל & שדות, תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, במסגרתה טענה, כי הקביעה העובדתית של המכס בטעות יסודה, ועל כן יש להצהיר על בטלותה של הודעת הגירעון. להוכחת טענתה, שלחה חברת ארסבן דוגמה של הממרח למעבדה באנגליה, והגישה לבית המשפט חוות דעת מומחה מאת מנהל המעבדה, מר רובין ויליאם ג'ונס, אשר קבע כי אחוז הבשר בממרח אינו עולה על 18%.
על מנת להתגונן מפני התביעה, הגיש המכס חוות דעת מאת ד"ר בוריס גינזבורג, המעריך הראשי בהנהלת המכס, אשר קבע שם, כי "לא ניתן לקבוע באופן ישיר על ידי בדיקה כימית או טכנית אחרת את שיירי הבשר בממרח". אשר לדוגמת הממרח שנשלחה לאנגליה, טען המכס כי מדובר בממרח שונה מזה נשוא הודעת הגירעון והתביעה. בית המשפט דחה מכל וכל את עמדתו זו של המעריך הראשי, ואף מתח ביקורת חריפה ביותר על התנהלות המכס בכל הנוגע לפרשה:
בית המשפט קבע כי "התנהלות רשויות המכס בהליך שבנדון תמוהה, בלשון המעטה, ועדויותיהם של נציגי המכס הפתיעו אותי עד מאוד. כך, לדוגמה, התברר כי דגימה שנותרה במשרדי המכס הושלכה לפח, מאחר שהתקלקלה ו"הסריחה", כך לשיטת אנשי המכס… חמור מכך: אף שמר חזי יחזקאל, "פקיד מכס לא זוטר", כלשונו של המשורר, ציין שהוא "מניח" שבתיק קיים טופס המתעד את השמדת הדוגמה… טופס כאמור לא הומצא, ומכאן שהוא לא קיים, ולחילופין – שהוא קיים, אך תוכנו מזיק לגרסת הנתבעת. כך או כך, נראה כי רשויות המכס לא הקפידו על שמירת הראיות החיונית כל כך לקביעת המצב העובדתי". את דבריו, סיכם בית המשפט במילים הבאות: "אני סבור כי התנהלות זו מצד רשויות המכס היא התנהלות רשלנית וחמורה ביותר, אשר מצדיקה בדיקה פנימית יסודית, שכן אם זו מידת הרצינות והיסודיות שבה פועל המכס בשמירת ראיות משפטיות ובעריכת סיווגים – דומה כי יש סיבות לדאגה".
לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי אין כל ספק שהמוצר שנבדק על ידי המומחה מטעם ארסבן באנגליה זהה למוצר לדוגמה שנמסר על ידה קודם לכן למשמורת המכס, והושמד, קיבל את חוות דעת המומחה מטעם ארסבן, וקבע כממצא עובדתי כי הממרחים הכילו פחות מ-20% בשר. כפועל יוצא, קיבל בית המשפט את התביעה במלואה, וקבע כי הודעת הגירעון מבוטלת, וכי על המכס להשיב לארסבן את הערבויות שהובטחו להבטחת הגבייה.
בנוסף, חייב בית המשפט את המכס בשכר טרחת עו"ד, וכן בהוצאות מוגדלות בסך של 50,000 ₪, בנימוק כי "חלק ניכר מן ההוצאות שהוציאה התובעת ניתן היה למנוע, אילו הסכימה הנתבעת לחקירתו של מר ג'ונס באמצעות היוועדות חזותית. העובדה היא, כי הנתבעת סירבה לבקשה זו, וחייבה את התובעת בהוצאות הבאתו של מר ג'ונס לישראל… נראה כי המדינה עשתה ניסיון להקשות על התובעת את ניהול ההליך, ועל כן עליה לשאת בהוצאות הכרוכות בכך, בעיקר משום שעדותו של מר ג'ונס התבררה כחשובה וחיונית לבירור ההליך".
[ת"א 58062-11-12 ארסבן יבוא בע"מ נ' מדינת ישראל, פסק דינו של כב' השופט עמית יריב מיום 7.10.15. את התובעת ייצגו עורכי הדין אהוד קרונפלד ועדי חיה רבן ממשרד איתן, מהולל & שדות, ואת הנתבעת ייצגה עוה"ד לירון ארצי מפרקליטות מחוז תל אביב].