השפעת הסרת מחדל בשלב הערעור על הקלה בעונשו של עבריין מס

 

לאחרונה (24.11.10) קיבל בית המשפט המחוזי בבאר שבע (עפ"ג 6707/09 גוויליס אוסמה נ' מ"י), את ערעורו של עבריין מס שהורשע בעבירות של קיום פנקסי חשבונות כוזבים ותרשומת כוזבת, והמיר, בהחלטה חריגה ויוצאת דופן, את עונש המאסר בפועל אשר גזר עליו בית משפט השלום, במאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. הטעם להקלה בעונש היה נעוץ באמונתו של המערער כי עם תשלום חוב המס הוא יזכה להקלה בעונשו.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:
המערער הורשע בבית המשפט השלום, על פי הודאתו, בעבירות של קיום פנקסי חשבונות כוזבים ובעבירה של תרשומת כוזבת, בשל כך שבמהלך שנת 2003 בכוונה להתחמק מתשלום מס, ניהל פנקסי חשבונות כוזבים, בכך שרכש חשבוניות מס פיקטיביות בסכום של 386,350 ₪ ורשם אותן כהוצאות בפנקסי החשבונות שלו. בדו"ח שהגיש על הכנסותיו, ציין המערער את הסכום האמור כהוצאות. בימ"ש השלום השית על המערער 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וקנס בסך 150,000 ₪ או 300 ימי מאסר תמורתם. עונש המאסר עוכב עד מתן החלטה בערעור אשר הופנה כנגד חומרת העונש.

לאחר מתן גזר הדין, ובמסגרת הליך הערעור, שילם המערער למס הכנסה סך העולה על 130,000 ₪ המשקף כ-90% מחוב המס שנוצר בשנת 2003, עקב ניכוי החשבוניות הפיקטיביות. במהלך אחת מהישיבות שנערכו בבית המשפט הודיע ב"כ המערער כי 90% מהחוב הוסדר, ונרשם בפרוטוקול, מפי ב"כ המערער, כי אם ישלח בית המשפט את המערער לעבודות שירות, הוא יתחייב להסיר את המחדל לחלוטין, דהיינו: המערער ישלם את יתרת החוב הנותרת, בסך של 27,000 ₪. ב"כ המדינה הודיע כי לא יסכים למבוקש. המשך הדיון נדחה למועד אחר, על מנת לאפשר למערער להסיר המחדל. בדיון שנדחה, הודיע ב"כ המערער כי מרשו שילם את יתרת החוב, ועתר להשתת עונש המאסר שירוצה בעבודות שירות. ב"כ המדינה טען כי אין לפטור את המערער מריצוי עונש מאסר בפועל.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי:
בדעת רוב מפי השופטת ר' אבידע, אליה הצטרפה השופטת נ' נצר, פסק בית המשפט, כי חרף חומרת עבירות המס בהן הורשע המערער, ניתן להתרשם מקריאת פרוטוקול הדיונים בערכאת הערעור, כי ייתכן שהמערער סבר שעם הסרת המחדל יזכה להקלה בעונש אשר תאפשר לו את ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות, וזאת למרות שב"כ המדינה הודיע במפורש כי המדינה לא תסכים לריצוי העונש בעבודות שירות. אך ורק בשל האמור, ומשהמחדל הוסר, הוחלט להמיר את עונש המאסר בפועל בעבודות שירות.
השופט צלקובניק, אשר נותר בדעת מיעוט, סבר כי למרות שהמערער שילם למס הכנסה (באיחור רב אמנם) את החוב המקורי, הרי שאופיין החמור של העבירות, השימוש במספר לא מבוטל של חשבוניות פיקטיביות, ושיקולים נוספים, מצדיקים ענישה ממשית ולפיכך אין מקום להורות על ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות.
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין.
הערות:
פסק הדין הינו חריג ויוצא דופן בשני מובנים. ראשית, בית המשפט לערעורים המיר את עונש המאסר בעבודות שירות וזאת למרות שהמערער הסיר את המחדל רק במסגרת הליך הערעור ולא קודם לכן, ובניגוד לפסיקה קודמת שקבעה כי חרטה כנה של עברייני מסים צריכה לבוא לפני תחילתו של המשפט הפלילי ובוודאי שלפני סיום המשפט הפלילי בערכאה הראשונה. שנית, לא ברור כיצד יכול היה המערער להאמין כי עם תשלום חוב המס הוא יזכה להקלה בעונשו, נוכח העובדה כי ב"כ המדינה התנגד מפורשות להקלה שכזו.