השנוי המבני המתוכנן בבורסה בתל אביב חיוני לעתידה

איתן שמואלי, עו"ד
כפי שפורסם בכלי התקשורת, הצעת החוק ניירות ערך (תיקון מס' 60)(שינוי מבנה הבורסה), התשע"ו-2016 ("הצעת החוק") לשינוי מבנה הבורסה לניירות ערך בתל אביב ("הבורסה"), שאושרה על ידי הממשלה, נתקלת בהתנגדות מצד הבנקים וגורמים אחרים.

לדעת כותב מאמר זה, שינוי מבנה הבעלות בבורסה והפיכתה לחברה הפועלת למטרות רווח, הינו מהלך חשוב לפיתוחו וגידולו של שוק ההון בישראל.

הבורסה הינה חברה פרטית, ללא הון מניות, הפועלת שלא למטרות רווח, משכך היא אינה רשאית לחלק רווחים. ישנה זהות מלאה בין הבעלות על הבורסה לבין זכות הגישה למסחר (הזכות לבצע פעולות של קניה ומכירה בבורסה), המוקנית רק לחברי הבורסה.

בדוח "הוועדה לשכלול המסחר ולעידוד הנזילות בבורסה", בראשות פרופ' משה בן חורין  שפורסם באפריל 2014, נמצא כי שינוי מבנה בורסות בעולם והפיכתן לחברות הפועלות למטרות רווח, הביא להתייעלות הבורסות, לעליה במחזורי המסחר שלהן, לירידה בעמלות המסחר בהן, ולהגדלת האטרקטיביות שלהן מצד חברות המבקשות לגייס הון

לפי דוח הוועדה, המתבסס על נתוני הפדרציה העולמית של הבורסות (WFE), מתוך 52 הבורסות החברות בפדרציה, 41 פעלו למטרות רווח. מתוך 22 הבורסות הנכללות בסקר באירופה, באפריקה ובמזרח התיכון, 19 מהבורסות פעלו בשנת 2011 למטרות רווח, ורק 3 בורסות מתוכן פעלו שלא למטרות רווח, ביניהן הבורסה בתל-אביב.

המצב הנוכחי בו הבורסה פועלת שלא למטרות רווח מחד, וחברי הבורסה הם גם בעליה מאידך, יוצר ניגוד עניינים אינהרנטי. חברי הבורסה שהינם גם בעלי המניות אינם נהנים מרווחיה, ולכן אין להם ענין בהגדלת רווחיה. כחברי בורסה ובעלי גישה למסחר הם נהנים מתשלום עמלות נמוכות לבורסה, בעוד שגובה העמלות הנגבות מציבור המשקיעים בגין המסחר מגיע לסך של מיליארדי שקלים בשנה, כאשר בפועל  רק חלק זעום מסכום זה מועבר חזרה לבורסה. כך בכל מן השנים 2014 ו- 2015, הועברו לבורסה עמלות מסחר וסליקה בסכום של כ-141 מיליון ₪ (מקור הדוחות הכספיים של הבורסה לשנים 2014-2015). ההפרש הינו דיווידנד סמוי- חלוקת רווחים לחברי הבורסה, בעיקר לבנקים.

המצב הנוכחי שבו החברות בבורסה (גישה למסחר) קשורה לבעלות, מונע הוספת חברים חדשים, ואת הגדלת התחרות בין חברי הבורסה וכתוצאה מכך הקטנת העמלות למשקיעים. לא מפתיע לפיכך, שמספר חברי הבורסה בת"א הינו 27 בלבד, בהשוואה לכ-900 חברים בבורסה של לונדון ובבורסה הגרמנית, 5166 חברים בבורסה של הונג קונג ו- 350 חברים בנאסד”ק (המקור WFE).

אחת הטענות של מתנגדי המהלך, ביניהם התנועה לאיכות השלטון, הינה שהבעלות על הבורסה שייכת לציבור (בשל כך שהמניות בה אינן מקנות זכות לרווחים), לכן אין ליתן הטבה לחברי הבורסה בשווי של מאות מיליוני שקלים, על ידי הפיכת הבורסה לחברה למטרות רווח.

לדעת כותב מאמר זה טענה זו הינה בלתי מבוססת. הבורסה הייתה מאז ומתמיד חברה פרטית שמניותיה הוחזקו על ידי חברי הבורסה, והסיבה שהבורסה התאגדה כחברה שלא למטרות רווח, כפי שנדרש על פי הוראת סעיף 45(ב)(1) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח -1968 ("החוק") נועדה למנוע את ניצול מעמדה המונופוליסטי. דבר זה נלמד גם מהוראת הסעיף האמור, אשר תוקן בשנת 2000, על ידי הוספת הוראה לפיה ההגבלה על חלוקת רווחים תתבטל, כאשר יינתן רישיון לפתיחת בורסה נוספת בישראל, כך שהמעמד המונופוליסטי של הבורסה יתבטל.

בנוסף, על פי הצעת החוק, כל חבר בורסה שיקבל מן המכירה תמורה העולה על ההון העצמי הנוכחי של הבורסה (כ- 480 מיליון ₪), ישלם מס רווח הון בשיעור של 100% מהתמורה העודפת, כך שעליית הערך כתוצאה מן ההפרטה לא תגיע לידי חברי הבורסה הנוכחיים.

במצבה הנוכחי של הבורסה בת"א, המאופיין בירידת מחזורי המסחר, בריחת חברות ממנה, והתחרות מצד בורסות אחרות בעולם, ברור ששינוי מבנה הבעלות בה והפיכתה לחברה הפועלת למטרות רווח, הינם חיוניים לעתידה של הבורסה, וחבל יהיה אם יעלו על שרטון.