השיקולים המנחים בהטלת קנס על סוכן מכס שטעה באופן שיטתי בסיווג טובין

 

לאחרונה (11.8.09) ניתן פסק-דין בבית המשפט לערעורים בארה"ב (United States Court of Appeals for the Federal Circuit) שעסק במידת האחריות של סוכן מכס לטעויות שנעשו בסיווג טובין לצרכי מכס.
( United States V. UPS Customshouse Brokerage Inc. )

עובדות המקרה, בקצרה, היו כדלקמן:

UPS היא חברה לעמילות מכס, העוסקת, בין היתר, בסיווג טובין לצרכי מכס. במהלך ינואר-מאי 2000, סיווגה UPS 60 משלוחי יבוא בפרט 84.73-9000 לצו תעריף המכס האמריקאי, העוסק בחלקי מחשבים.
המכס האמריקאי טען כי נפלה טעות בסיווג המשלוחים, היות והטובין במשלוחים נעדרו רכיב הנקרא "שפורפרת קרן קתודית" (Cathode ray tube), הממירה אותות חשמליים לתמונה והמהווה רכיב אינטגרלי במסכי מחשב. מכיוון שהטובין נעדרו רכיב זה, טען המכס האמריקאי כי לא ניתן לסווגם בפרט זה.
לאור הטעות בסיווג, קבע המכס האמריקאי כי UPS התרשלה במלאכת הסיווג, והטיל עליה קנסות בסך מצטבר של 90,000 דולר. UPS שילמה 15,000 דולר בלבד, ומשלא שילמה את יתרת הסכום, הגיש המכס האמריקאי נגדה תביעה לבית הדין לסחר בינלאומי (United States Court of International Trade).
בבית הדין הייתה מחלוקת גם ביחס לסיווג הנכון של הטובין וגם ביחס למידת אחריות סוכן המכס (UPS) לטעות בסיווג ובמידת העונש הראויה למעשיו, ככל שנפלה טעות בסיווג. UPS טענה, בין היתר, כי היה על המכס האמריקאי להטיל עליה עונש אחד בגין מעשים אלה, ולא "סדרת קנסות" כפי שהוטלו עליה. לחילופין, טענה UPS כי הקנס היה צריך להיות לכל היותר 30,000 דולר. בית הדין דחה את טענותיה של UPS וקבע כי מאחר ונפלה טעות בסיווג פעמים רבות ביחס למשלוחים שונים, היה בסמכות המכס האמריקאי להטיל קנסות רבים. פסק-הדין ניתן במאי 2008, ובימים אלה ניתן פסק-הדין בערעור.

טענות הצדדים בערעור

פרט מכס 84.73-3000 בצו תעריף המכס האמריקאי, מתייחס לחלקים ואביזרים של מכונות שבפרט 84.71 (מחשבים), שלא כוללים שפורפרת קרן קתודית. פרט מכס 84.73-9000, בו סיווגה UPS את הטובין, מתייחס לחלקים ואביזרים של מחשבים – אחרים (כלומר: כאלה הכוללים שפורפרת קרן קתודית).
UPS טענה כי הפרשנות הנכונה של פרט 84.73-9000 היא כי אין צורך שבחלק המיובא תהיה שפורפרת קרן קתודית, אלא כי רכיב זה יהיה בטובין השלמים. כלומר: UPS טענה כי המילים "כולל שפורפת קרן קתודית" מתייחסות דווקא למכונות שבפרט 84.71, ולא לחלקים או לאביזרים.

פסק-הדין בערעור

בית המשפט לערעורים דחה את טענות UPS וקבע כי על מנת לסווג טובין בפרט זה חובה שהחלקים יכללו רכיב זה ומשכך קבע כי UPS טעתה בסיווג.
בית המשפט ציטט סעיף מהחקיקה הפדרלית לפיו חובה על סוכן מכס לנהוג באחריות ולפקח במידה ראויה על עבודתו בתחום המכס. באותו סעיף צוינו מספר אמות מידה שבהן צריך המכס להתחשב, כאשר הוא בוחן האם סוכן המכס נהג באחריות במקרה ספציפי: האם סוכן המכס הוציא הנחיות בכתב לעובדיו; גודל עסקו של סוכן המכס; היקף הטעויות שנעשו על ידו בעבר; האם קיימת בידו גרסה מעודכנת של צו תעריף המכס האמריקאי ומידת הביקורת המופעלת על עסקו.
UPS טענה כי על המכס האמריקאי לשקול את כל הנסיבות שפורטו בסעיף, וכי במקרה זה לא נלקחו כל הנסיבות בחשבון. מנגד, טען המכס האמריקאי כי בסמכותו להחליט איזה שיקול הוא בעל משקל רב יותר בכל מקרה ומקרה, וכי הוא אינו חייב לשקול את כל השיקולים שפורטו בסעיף, היות ובחלק מן המקרים ישנם שיקולים שאינם רלוונטיים.
בית המשפט קבע כי מלשון הסעיף עולה שהמכס האמריקאי חייב לשקול את כל השיקולים שפורטו בסעיף, אך בסמכותו לקבוע איזה שיקול מכריע יותר את הכף במקרה כזה או אחר, וכאשר הוא נתקל בשיקול שאינו רלוונטי, ביכולתו להמשיך הלאה לשיקול הבא. בכל אופן, קבע בית המשפט כי שיקול הדעת של המכס האמריקאי מתחיל לאחר הבאה בחשבון של כל השיקולים שפורטו בסעיף.
לאור זאת, קבע בית המשפט לערעורים כי נפל פגם בהליך קבלת ההחלטה בעניינה של UPS מאחר ולא כל השיקולים נלקחו בחשבון- והחזיר את הדיון לבית הדין לסחר בינלאומי לצורך המשך ההליכים, החלטה אשר ייתרה את הצורך לדון ביתר טענות UPS בעניין "כפל קנס", והקנס המקסימלי.

הערות

לצורך השוואה, בישראל מוסדרת חובתו המקצועית של סוכן מכס בסעיף 20 לחוק סוכני המכס, הקובע:
"סוכן מכס יפעל בפעולות מכס במהימנות, בנאמנות וביושר הן כלפי רשות המכס והן כלפי לקוחותיו, וכן ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח התנהגותם המהימנה, הנאמנה והישרה של פקידיו הרשויים, או של תאגיד-סוכן-מכס שבהנהלתו או שהוא פקיד אחראי לפעולות מכס או שותף בו, כדי לסייע לרשות המכס במילוי תפקידיה על פי כל דין".
על פי החוק בישראל, האמצעים המשמעתיים שניתן לנקוט כלפי סוכן מכס אשר אינו נוהג על פי אמת מידה זו, הינם: מחיקת רישומו כסוכן מכס (במקרים חמורים), נזיפה או אזהרה, אך לא קיימת בישראל תשתית חקיקתית להטיל קנסות כספיים על סוכן מכס.
קיימת הצעת חוק בדבר תיקון החוק, הנוגעת לחיוב סוכני מכס בעיצומים כספיים, אשר אם תתקבל בכנסת, תחליף את "הסדר הענישה" הוולונטרי הקיים כיום בין המכס לבין חברי ארגון סוכני המכס.