הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי – מבט ביקורתי

עו"ד רפאל ליבא
 

לסדרי הדין בניהול משפט אזרחי (כמו גם פלילי) השפעה מכרעת על כל הבאים בשעריו של בית המשפט. תקנות סדר הדין האזרחי מסדירות למעשה את אופן ניהול התובענה האזרחית במדינת ישראל. הן יוצרות מסגרת דיונית לבית המשפט ולבעלי הדין ומתוות את האופן שבו הצדדים להליך המשפטי יוכלו לממש באופן ראוי והוגן את הזכויות המוקנות להם מכוח הדין, ומכאן חשיבותן הרבה.

בתחילת שנת 2014 הוסמך כבוד השופט בדימוס משה גל, לערוך רוויזיה בתקנות סדר הדין האזרחי, במטרה לייעל, לפשט ולקצר את ההליכים האזרחיים. התוצאה הוצגה לאחרונה בחודש נובמבר 2014 ובעקבותיה נוצר הד תקשורתי וציבורי רב.

למרות המטרה שעומדת ביסוד ההצעה של כבוד השופט בדימוס גל החלפת תקנות סדר הדין האזרחי מהיסוד, עלולה לגרום דווקא לעומס התדיינויות משפטיות שייסובו סביב הפרשנות של התקנות החדשות. משכך, בטווח הזמן המידי הרפורמה לא תוביל בהכרח לחסכון בזמן ובמשאבים אלא ההפך הוא הנכון.

היקף כתבי הטענות

במסגרת טיוטת התקנות, מוצע לצמצם את היקף כתבי הטענות (כתב תביעה, כתב הגנה וכיו"ב) המוגשים לבית המשפט עם תחילתו של ההליך השיפוטי, כך שלא יעלו על שלושה עמודים. כמו כן, מוצע כי לכל כתב טענות יצורף תצהיר, שיפרט את העובדות הנכללות בכתב הטענות, וזה יוגבל לחמישה עמודים, עת מדובר בהליך המתנהל בבית משפט שלום ולשמונה עמודים, אם ההליך נפתח בבית המשפט המחוזי. מקורה של ההצעה בטענה כי כתבי טענות ארוכים גורמים להתארכות הדיון ולקושי באיתור השאלות השנויות במחלוקת. הכל מסכימים כי אין להאריך בכתבי הטענות שלא לצורך ויש להימנע מכתיבה מסורבלת, וזאת על מנת להציג בפני בית המשפט תמונה עובדתית ומשפטית מלאה ובהירה. ברם, אין בהכרח קשר ישיר בין אורך כתבי הטענות לבין הזמן המוקדש לקריאתם ולימודם. לעתים, ודאי עת מדובר בסכסוכים מורכבים, יש צורך בהגשת כתב טענות המתפרש על פני מספר עמודים גדול יותר משלושה עמודים, כפי שמוצע. הדגש צריך להיות על אופן הצגת הדברים (איכות) ולא על הכמות. ההגבלה בדבר מספר העמודים שכתבי הטענות יכללו, עלולה לפגוע באפשרות של הצדדים למצות את טענותיהם ובסופו של יום לפגוע בזכות הגישה לערכאות.

כתבי התביעה וההגנה יהיו מגובים בתצהיר  

כאמור, על פי ההצעה, כתבי התביעה וההגנה שיוגשו לבית המשפט יהיו מגובים בתצהיר שיינתן על ידי בעל הדין ובמקרה של תאגיד, על ידי אורגן בו. התצהיר יכלול את הפעולות המקדמיות שבהן נקט בעל הדין לפני הגשת כתב הטענות וביניהם בין היתר הודעה בכתב של התובע לנתבע בדבר כוונתו להגיש כתב תביעה, תשובת הצד שכנגד לתובע, והדיון המקדמי שהתקיים בין הצדדים, במטרה ללבן את הפלוגתאות שביניהם; את העובדות המשמשות יסוד לכתב הטענות וכל מידע נוסף שלמיטב ידיעת בעלי הדין, יהיה בו כדי לסייע בהבהרת הפלוגתאות נשוא המחלוקת שבין הצדדים. התצהיר שיצורף לכתב ההגנה יכלול גם התייחסות לעובדות המפורטות בכתב התביעה שהנתבע מודה באמיתותן. גיבוי כתבי הטענות בתצהירים יש בו כדי להכביד על ניהול ההליך המשפטי ואף לייקר אותו כבר בשלב הראשוני שלו. זאת ועוד, המערכת המשפטית כורעת תחת נטל העבודה ומעתה יצטרכו השופטים, עוד לפני הדיון המקדמי בתיק, לקרוא וללמוד לא רק את כתבי הטענות שיוגשו על ידי הצדדים, אלא גם את התצהירים שילוו אותם לרבות הנספחים שיצורפו להם.

פעולות מקדמיות טרם הגשת כתב תביעה  

התקנות המוצעות מסדירות פעולות מקדמיות שהצדדים יהיו מחויבים לקיימן, טרם הגשת כתבי הטענות. כך, התובע יהיה מחויב להודיע בכתב לצד שכנגד על כוונתו להגיש כתב תביעה נגדו תוך פירוט של עילת התביעה וצירוף מסמכים רלוונטיים. הצד שכנגד יידרש להשיב לפניה ולצרף לה  מסמכים רלוונטיים מטעמו. לאחר מכן, ילבנו הצדדים את הפלוגתאות שבמחלוקת ויעלו הצעות לפתרונן. במידה והצדדים יגיעו למסקנה שלא ניתן למנוע קיומו של הליך שיפוטי ביניהם לשם פתרון הסכסוך, יהיה עליהם לבחון צעדים במטרה לצמצם, ככל האפשר, את המחלוקות שביניהם ובין היתר, למשל מינויו של מומחה מוסכם. אמנם ההליכים המקדמיים נועדו להביא לליבון יריעת המחלוקת עוד טרם ההליך המשפטי, ולאפשר את יישוב הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט ובכך לחסוך בזמן שיפוטי יקר, ברם הם עלולים גם לייקר את ההליך המשפטי ובמקרים בהם הסכסוך יתברר, בסופו של יום, בין כתלי בית המשפט, אף להאריכו.

עקרונות יסוד 

התקנות המוצעות כוללות בחובן שלושה עקרונות יסוד: הראשון, הליך שיפוטי ראוי והוגן; השני, שימוש לרעה בהליך המשפטי והשלישי, ניהול המשפט וחובת בעלי הדין על פיו. על בית המשפט מוטלת האחריות להגשים את המטרות שביסוד התקנות, כאשר על בעלי הדין מוטלת החובה לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו ומכאן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית. לטענת מנסחי טיוטת התקנות, העקרונות כאמור מגשימים את מטרות סדר הדין האזרחי ומייתרות את הצורך לחזור, פעם אחר פעם, על נושאים הנגזרים מעקרונות אלו. כפועל יוצא מכך, צומצם באופן ניכר היקף תקנות סדר הדין האזרחי. טיוטת התקנות מכילה 176 תקנות בעוד שכיום יש למעלה מ-550 תקנות. צמצום התקנות בצורה כה דרסטית על ידי החלפתן בעקרונות יסוד טומן בחובו מספר חסרונות וביניהם חוסר וודאות, אי-סדר והכבדה על ניהול ההליך השיפוטי.

סוף דבר 

בהחלט אין לומר כי כלל השינויים המוצעים במסגרת הרפורמה בסדרי הדין שגויים מיסודם. כך למשל, מבורכת ההצעה לאפשר המצאה של כתבי בית דין באמצעים דיגיטליים, תוך התחשבות בבעלי דין שאין ביכולתם לעשות שימוש באמצעים אלה, ובכך לחסוך עלויות רבות הכרוכות בהמצאה של אותם מסמכים במסירה אישית.

בכל מקרה, משמדינתנו עומדת לפני בחירות, יש להניח כי הרפורמה תושהה ובכך יתאפשר ליישם את הביקורת ולהוביל לשינויים ושיפורים בכלי חשוב זה.