המהפכה שבדרך – מיסוי מסחר אלקטרוני

עו"ד אליס אברמוביץ, עו"ד עדי חיה רבן
לאחרונה פורסם תזכיר חוק מס ערך מוסף, במסגרתו מתוכנן להתבצע תיקון לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, כך שתוטל חובת תשלום מע"מ גם על חברות זרות, המספקות לישראלים "שירותים דיגיטאליים" וכן לחייב חברות אלו להירשם במרשם ייעודי מיוחד בישראל. תזכיר זה עורר סערה ומחלוקת, כאשר בין היתר, עלו טענות לפיהן יהיה בתיקון החוק המוצע כדי להרתיע חברות זרות מפני מסחר אלקטרוני עם ישראלים, או כי יהיה בתיקון המוצע כדי להעלות את מחירי השירותים האלקטרוניים.
ברקע לחוק עומדת הטענה כי קיימת אפליה בין ספקי שירותים אלקטרוניים הרשומים בישראל, החייבים בתשלום מע"מ בגין עסקאותיהם, לעומת ספקי שירותים אשר מאוגדים במדינות זרות. כך, בעוד שרכישת ספר אלקטרוני מחברה ישראלית תהיה עסקה החייבת במע"מ, כאשר ירכוש אותו לקוח, את אותו ספר, מחברה המאוגדת מחוץ לישראל – לא ישולם מע"מ בגין עסקה זו. כך, נטען כי החברה הישראלית מוחלשת בתחרות כנגד החברה הזרה. בנוסף, מדובר במיליוני עסקאות אשר המע"מ בגינן לא מגיע לקופת המדינה, הפסד מסים המוערך על ידי רשות המסים בעשרות מיליוני ₪ מידי שנה.
רשות המסים נסמכת על המלצות פרויקט ה – BEPS (Base and Profit Shifting), החוסה תחת ארגון ה – OECD. המלצות הפרויקט, אשר פורסמו בשלהי שנת 2015, נגעו בין היתר לאבדן המסים בגין עסקאות אלקטרוניות המבוצעות באופן בינלאומי, והתוו קווים מנחים לגביית מע"מ בעסקאות שכאלה.
התיקון המוצע מגדיר שירות דיגיטאלי, החב במס ערך מוסף, כ"שירות תקשורת", שידור טלוויזיה או רדיו, או מתן "שירות אלקטרוני".
"שירות תקשורת" מוגדר כהעברה של אותות, מילים וצלילים, תמונות ונתונים, באמצעות קו, סיב אופטי, רדיו או מערכת אלקטרומגנטית אחרת, כאשר נכללים בהגדרה זו, בין היתר, שירותי טלפון ניידים או נייחים, לרבות טכנולוגיית voice over ip (שירותי טלפון באמצעים מקוונים), שירותים נלווים (כגון הודעות), שירותי גישה לאינטרנט, ועוד.
"שירות אלקטרוני" מוגדר כמתן שירות, לרבות מכירת טובין בלתי מוחשיים, הניתן באמצעות רשת האינטרנט או רשת אחרת, באופן ממוכן, כאשר נכללים בהגדרה זו, בין היתר, מכירת מוצרים דיגיטליים (כגון תוכנה או שדרוג תוכנה), מוצרי בידור (ספרים, מוסיקה, הימורים, תכני וידאו ועוד), שירות המאפשר פעילות מקוונת בעבור אדם אחר או עסק (כדוגמת אתר אינטרנט המאפשר לנהל בו "דפים" עבורם), שירותי תיווך בין קונה לספק שירותים, ועוד.
על פי התזכיר, מוצע כי החוק יתוקן כך שכאשר אדם תושב חוץ (במקרה של חברה – חברה המאוגדת מחוץ לישראל) מספק שירות דיגיטאלי לתושב ישראל, מוטלת על ספק השירות חובת תשלום מע"מ בישראל בגין העסקה, וכן יהיה חייב ברישום במרשם ייעודי בישראל. ככל שהשירות הדיגיטאלי ניתן במהלך עסקו של מקבל השירות, או במסגרת פעולתו של מקבל השירות הישראלי כמוסד כספי או מלכ"ר (מוסד ללא כוונות רווח), החייב בתשלום המס יהיה מקבל השירות.
במצבו הנוכחי, חוק מע"מ מסדיר את פעילותם של גופים זרים "שיש להם עסקים או פעילות בישראל" באמצעות סעיף 60 לחוק, המטיל על גוף כאמור חובת רישום כעוסק בישראל באמצעות נציג. התקדמות הסחר האלקטרוני, והמעבר של גופים רבים לדרך מסחר זו, הצריכו את רשות המסים ליזום את שינוי בחוק לגבי עסקאות דיגיטאליות. בהמלצות פרויקט ה – BEPS הוצע מנגנון אחר, פשוט ומקוון, אשר באמצעותו יוכל הגורם הזר המספק שירותים דיגיטאליים להירשם באופן מקוון ולשלם את המס באופן מקוון, בדרך שתהיה קלה, יעיל ועכשווית.
תזכיר החוק מאמץ מנגנון זה, בקביעה כי תושב חוץ שאינו חייב במינוי נציג ורישום כעוסק כאמור, יירשם במרשם מיוחד אשר ייקבע על ידי שר האוצר. פרטי המרשם הנ"ל ואופן פעולתו לא פורטו יותר בתזכיר, אולם סביר להניח כי כוונת הרשות הינה ללכת בעקבות הקווים המנחים שהותוו בהמלצות פרויקט ה – BEPS .
על פי התזכיר, כל תאגיד זר המספק שירותים דיגיטאליים בישראל והרשום במרשם יהיה חייב בהגשת דוחות תקופתיים ובתשלום המע"מ הנובע מהם, וכן יהיה חייב לשמור את כל הנתונים והמסמכים הרלוונטיים לאותן עסקאות לתקופה של 10 שנים אחורה. בנוסף, התזכיר מקנה לרשות המסים את הזכות להוציא שומה לפי מיטב השפיטה ולחייב את התאגיד הזר בתשלום מסים, כאשר הודעת חיוב שכזו יכולה להתייחס לתקופה של עד עשור מיום הפקתה. על הודעת חיוב שכזו יוכל התאגיד הזר להשיג בדרך המקובל והקבועה בחוק בעבור עוסקים ישראליים.
תזכיר החוק מעורר לא מעט שאלות, ובכללן סוגיית האכיפה, אשר נדמה כי אין לה מענה.
בעוד שביחס לעוסקים ישראליים סוררים, אשר לא משלמים את המסים במלואם, יש בידי רשות המסים כלים אפקטיביים רבים לאכיפת הודעות החיוב וגביית המסים באופן אקטיבי, כלפי תאגידים המאוגדים במדינות זרות, המצב אינו פשוט כלל ועיקר. לצורך גביית מסים שלא שולמו יהיה על רשות המסים לפנות לרשויות המס במדינה הזרה, או לנסות ולאתר נכסים בישראל.
לסיכום, המדובר בתזכיר חוק אשר מעלה סימני שאלה רבים, ומעניין לראות מה יהיו השלכותיו בסופו של יום.