הליכי חדלות פירעון בינלאומיים- בקרוב גם בישראל!

תזכיר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ה-2015, אשר פורסם לאחרונה כולל בחובו חידוש מהפכני בניהול הליכי חדלות פירעון חוצי גבולות.
במקרים בהם לחייב יש נכסים ופעילות במספר מדינות, אי הוודאות בהליכי חדלות פירעון יכול להיות מסוכן. צדדים המצויים (או עלולים להימצא) בחדלות פירעון פועלים בכלכלה העולמית: מסתירים נכסים, מעבירים נכסים בין מדינות ומסתירים מידע אשר הינו מהותי להליך חדלות הפירעון. חייבים חשים בפיתוי לקבלת תמורה אישית בהרחקת נכס למדינה זרה, ולאור היעדר כללים נוקשים ואחידים בהליכי חדלות הפרעון, ההרתעה כנגד ביצוע פעולות כאמור אינה מספקת. יש לזכור כי התפתחות הכלים הטכנולוגיים מקלה על ביצוע פעולות מסוג זה.
חמור מכך, בהיעדר כללים בינלאומיים אחידים, יש לחייבים כוח למנוע גילוי מידע הכרחי, וליהנות מהכאוס שבניהול כמה הליכי חדלות פירעון במקביל, לגבי אותו חייב, במדינות שונות.
קיום הליכים בינלאומיים מקבילים ביחס לאותו חייב, יכול להיות יקר ומסורבל, בהעדר כללים אחידים. עניין זה מהווה תמריץ שלילי להשקעות בינלאומיות ובסופו של יום מפר את האיזון הדרוש בין אינטרסים מנוגדים, כגון שיקום כלכלי של החייב, למול אינטרס הנושים.
זאת ועוד, כאשר לחייב נכסים ופעילות הפזורה במדינות רבות, קיים חשש מוצדק שצווים משפטיים והחלטות של מדינה אחת לא יכובדו במדינה אחרת, באופן שיפגע בעקרון השוויון בין הנושים השונים ויאפשר העדפה של הנושים במדינה בה לא מתקיימים הליכי חדלות הפרעון העיקריים.
כך לדוגמא, צווי עיכוב הליכים או איסור דיספוזיציה על נכסי חייב במדינה אחת, לא יכובדו במדינה אחרת, בה הנושים יוכלו לפעול כנגד נכסי החייב בלא מפרע תוך יצירת העדפת נושים.
ועדת האו"ם למשפט מסחרי בין לאומי דנה בבעייתיות שבמצבים אלה ובצורך בהסדרה בינלאומית של הליכי חדלות פירעון, בהם לחייבים נכסים שונים במדינות שונות, והציעה למדינות החברות באו"ם לאמץ קוד שנכלל במסקנות הועדה לעניין הליכי חדלות פירעון בינלאומיים (להלן: "ה- Model Law").
מספר לא מבוטל של מדינות, בהן ארצות הברית, קנדה, מקסיקו, יפן, בריטניה ואוסטרליה אימצו את ה- Model Law בחקיקה הפנימית שלהן. במסגרת התזכיר, גם ישראל נעה בעקבות מדינות אלה ומכירה בצורך בטיפול אחיד ובינלאומי בהליכי חדלות הפירעון.
כך לדוגמא, במסגרת "Chapter 15" בארה"ב, במקרים של חדלות פירעון בהם מעורבים חייבים זרים להם נכסים, נושים ופעילות בארה"ב, יכול בעל תפקיד הזר לפנות לבתי המשפט הפדרליים של ארצות הברית ולקבל הכרה בהליך הזר וכן צווים להקפאת הליכים ומניעת דיספוזיציה בשל חשש להברחת נכסים, וכן צווים נוספים הנדרשים לו לצורך פעילותו.
נוהל דומה, מוצע לאמץ במסגרת התזכיר, כאשר הדרישות לאימוץ ההליך הזר נסמכות על דבר המינוי והסמכויות שבית המשפט במדינה הזרה העניק לבעל התפקיד, ומאפשרים לסייע לבעל התפקיד הזר לקבל סעדים לשם הגנה על הנושים או על שמירת ערכם של נכסי החייב. חלק מהסעדים כגון עיכוב הליכים ניתנים באופן אוטומטי.
התזכיר מגדיר מהן הזיקות המתקיימות בין חייב למדינה, המצדיקות הכרה בהליך המתקיים במדינה זו כהליך עיקרי או כהליך משני. מוצע לקבוע חזקה כי הליך זר המתנהל במדינה זרה שבה נמצא מרכז עינייניו של חייב (או מקום רישומו של תאגיד) הינו הליך עיקרי. עוד מוצע לקבוע כי פעילות כלכלית שעניינה מסחר בטובין או מתן שירותים הכרוכה בהעסקת כוח אדם ואינה ארעית, תגרום לסיווג ההליך הזר כמשני. תוצאות הסיווג הכרחיות כיוון שבמסגרת הליך זר עיקרי, בעל התפקיד הזר, אמור לנהל את כלל נכסי החייב, ואילו במסגרת הליך זר משני, האינטרסים שלו מצומצמים יותר ויהיה בכך כדי להשפיע על שיקול הדעת של בית המשפט בבואו ליתן סעדים להמשך ניהול ההליכים.
לסיכום ניתן לומר, כי יותר ויותר הליכי חדלות פירעון המתנהלים בישראל חוצים את גבולותיה ומחייבים ליצור כללים שיחזקו את הוודאות המשפטית בישראל. קבלת התזכיר תאפשר לחסוך זמן יקר ותשליך באופן ישיר על זכויות הצדדים ויהיה בו להתחיל בהסדרה כוללת של תחום הליכי חדלות פירעון הבין לאומיים.
אימוץ ה- Model Law בישראל, יאפשר גם ניהול נכון של הליכי פירוק של חברות שעיקר פעילותן בישראל, אך הן רשומות ו/או נסחרות במדינות זרות.