הליך גילוי מרצון לרשות המסים – מיהו בית המשפט המוסמך לבקרו?

 

בימים אלה ניתן פסק-דין עקרוני על ידי בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט גבוה לצדק) במסגרת בג"צ 7393/07 דור-אלון תפעול תחנות דלק בע"מ נ' רשות המסים בישראל ואח', שעניינו קביעת בית המשפט המוסמך לדון בהחלטות הקשורות להליך גילוי מרצון בתחום המסים.

 

מעשה שהיה כך היה:
בשנת 2005 פרסמה רשות המסים נוהל אשר נקרא "נוהל גילוי מרצון", במסגרתו העניקה הרשות חסינות מפני העמדה לדין פלילי לנישומים אשר ידווחו על עבירות מס שבוצעו על ידן, בתנאי שבידי רשות המסים לא היה כל מידע מוקדם על ביצוע העבירות, ולא התנהלה כל חקירה בנושא. יצוין, כי נוהל זה חל על בכל תחומי המס: מכס, מס קניה, מס ערך מוסף,
מס הכנסה ועוד.
חברת דור-אלון טענה בפני בית המשפט העליון כי גילתה לרשות המסים כי מי שכיהן כמנכ"ל החברה ביצע רישומים בלתי תקינים בספרי החברה, מעשים אשר גרמו לתשלומי מס ערך מוסף מופחתים מאלה שהייתה אמורה החברה לשלם, בסך עשרות מיליוני שקלים. עוד טענה החברה כי פיטרה את המנכ"ל ופנתה ביוזמתה אל רשות המסים בבקשה לפתיחת הליך גילוי מרצון, תוך שיתוף מלוא המידע שעמד לרשותה. רשות המסים סירבה להחיל את הנוהל, ופתחה בחקירה פלילית כנגד החברה.
חברת דור-אלון ביקשה מבית המשפט העליון לאכוף על רשות המסים להחיל בעניינה את נוהל הגילוי מרצון, ולקבוע כי קיימת לחברה חסינות מפני העמדה לדין פלילי. מנגד, טענה רשות המסים כי היא החלה בחקירה סמויה וכי המידע אודות פעולת המנכ"ל כבר היה ברשותה עוד בטרם פניית דור-אלון, וכי היא מטילה ספק בכנות פניית החברה לאור זאת שהחברה חשפה מידע חלקי בלבד (לעומת מה שידוע לרשות כתוצאה מן החקירה). עוד טענה רשות המסים, כי כל מטרתה של פנייה זו לבית המשפט היא לעכב את הליכי החקירה אשר עדיין נמצאים בעיצומם.
בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט המוסמך לדון בהליכים הקשורים לנחקרים שטרם הוגש נגדם כתב אישום, הוא בית המשפט שיידון במעצר ובהליכי חקירה בטרם כתב האישום, או בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום.
משכך, קבע בית המשפט כי תקיפת אי-הסכמתה של רשות המסים להחיל הליך של גילוי מרצון בעניינו של נישום, היא בסמכות בתי המשפט הנמוכים ולא בסמכותו.
את הצדדים ייצגו עו"ד ניר כהן ועו"ד עידן דיין (חברת דור אלון) ועו"ד עמנואל לינדר מפרקליטות המדינה (רשות המסים).