הכבש השישה-עשר

עו"ד אליס אברמוביץ
חברת פר-אור בע"מ ייבאה לישראל מאוסטרליה, 3,000 כבשים לפיטום, וזאת על-פי רישיון יבוא שניתן לה על-ידי השירותים הווטרינריים. יבוא של כבשים לפיטום חייב במיסי יבוא, וסיווגם לצרכי מכס הוא בהתאם לפרט 01.04-1090, החייב בתשלום מכס בסך של 6.22 ₪, בגין כל ק"ג. החברה הגישה למכס רשימון יבוא, בגדרו הצהירה כי משקלם הצפוי של הכבשים המיובאים עתיד לעמוד על 114,000 ק"ג.

משלוח הכבשים הגיע לנמל אילת במרס 2012, ולאחר פריקת הכבשים מן האנייה, והעמסתם על-גבי משאיות, שילמה החברה למכס את מיסי היבוא על-פי הצהרתה, וכן הפקידה בידי המכס פיקדון בסך של 150,000 ₪, למקרה בו יתברר כי שולמו מיסי יבוא בחסר.

כל משאית, שהועמסה בכבשים שיובאו, נשקלה עם כניסתה לנמל, וביציאתה ממנו. ההפרש בשקילות הוא משקל הכבשים המיובאים המועמסים על המשאית הספציפית. כל נהג מקבל לידיו העתק מתעודת השקילה, ועם סיום כל השקילות מקבל היבואן דו"ח שקילה מרוכז, אשר מרכז את כל השקילות הנוגעות ליבוא הספציפי. ספירת בעלי החיים המועמסים על המשאית נעשית על-ידי חברת נחשול מניה ופיקוח בע"מ, שהיא חברה חיצונית. לטענת החברה, עולה מן הדו"ח המרכז ומתעודות השקילה הפרטניות, כי משקלם הכולל של הכבשים עמד על 87,040 ק"ג, ולא 114,000 ק"ג כפי שהוצהר על-ידה. לאור האמור במסמכי השקילה, והיות ותשלום מיסי היבוא נגזר ממשקלם של הכבשים, הגישה החברה בקשה להשבת מיסי יבוא ששולמו ביתר, וכן ביקשה את השבת הפיקדון שהופקד על-ידה.

המכס קיבל את בקשת החברה להשבת מיסי יבוא ששולמו ביתר רק באופן חלקי, במובן זה שתוקן משקלן של ארבע משאיות מתוך 11, עליהן הועמסו הכבשים, ועל בסיס החישוב החדש קבע המכס, כי משקלם הכולל של הכבשים המיובאים עמד על 110,370 ק"ג. לאור קביעה זו הושבו לחברה מסי יבוא בסכום של כ- 22,600 ₪, וכן הושב לידיה הפיקדון שהופקד בגין היבוא שבמחלוקת. יחד עם זאת, סרב המכס להשיב לחברה את מלוא מיסי היבוא ששולמו ביתר, בנימוק כי המשקל הנטען ביחס לשבע המשאיות הנותרות הוא פשוט בלתי סביר (4-18 ק"ג לכבש, בשעה שהמשקל הממוצע הנכון הוא כ-37 ק"ג לכבש).

החברה הגישה תביעה לבית המשפט, במסגרתה טענה שתי טענות עובדתיות חלופיות: האחת, היא כי הכבשים איבדו ממשקלם במהלך ההפלגה, והאחרת, כי הכבשים נספרו בצורה שגויה, אולם בית המשפט דחה את התביעה, בנימוק כי החברה לא הצליחה להוכיח אף אחת מהטענות.

לגבי הטענה הראשונה נפסק כי "אין מחלוקת, כי המשקל הממוצע של הכבשים על גבי 7 המשאיות האחרות היה כ- 36.9 ק"ג לכבש, בדומה למשקל עליו הצהירה התובעת ברשימון היבוא. כאמור לעיל, גם אין כל מחלוקת, כי המשקלים הממוצעים על גבי 4 המשאיות שבמחלוקת הינם בלתי סבירים בעליל, שכן הם מצביעים על ירידה של בין 90% ל- 50%, במשקלם של הכבשים ב- 18 ימי הפלגה, וזאת שעה שיתר הכבשים לא איבדו כלל ממשקלם. לפיכך, בהעדר הסבר מדוע רוב הכבשים לא איבדו ממשקלם, ואילו חלקם איבדו משקל בשיעור של למעלה מ- 50%, הרי שלא ניתן לקבל את גרסת התובעת בעניין זה… יתרה מכך, במקביל ליבוא שבמחלוקת ייבאה התובעת 7,000 כבשים נוספים, שעל-פי עדותו של המעריך הראשי במכס אילת, שלא נסתרה, לא רק שלא איבדו ממשקלם במהלך ההפלגה, אלא אף משקלם בסיום ההפלגה עלה על המשקל המוצהר על-ידי התובעת… הראיתי לעיל, כי ביבוא המקביל שנעשה באותה אנייה ממש, וביבואים נוספים שהוצגו על-ידי החברה, לא אירעה תופעה דומה. זאת ועוד, אילו כך היו פני הדברים, הרי שעובדה זו הייתה צריכה להיות ידועה מראש לתובעת, הרי שהיא זו שהייתה אמורה ליתן את הנחיות ההאכלה… אין זאת אלא, שהתובעת מנסה בדיעבד לתת הסברים קלושים כתירוץ לכך, שאין לתקן את תעודות השקילה… עולה מן האמור לעיל, כי לא רק שלא נמצאה ראיה מהימנה, עליה ניתן לבסס ממצא, ולפיה חלק מן הכבשים איבדו משקל בשיעורים של בין 50% ל- 90%, אלא שישנן ראיות סותרות, ולפיהן ככלל כבשים אינם מאבדים משקל במהלך ההפלגה, וככל שהם מאבדים משקל הרי שמדובר באחוזים בודדים. לפיכך, יש לומר, כי התובעת לא הרימה ולו במקצת את נטל ההוכחה המוטל עליה לשכנע, כי כבשים איבדו שיעורים מהותיים ממשקלם במהלך ההפלגה."

את הטענה השנייה, בדבר ספירה שגויה של הכבשים, דחה בית המשפט לאחר שהחברה לא הביאה כעד מטעמה גורם כלשהו מחברת נחשול מניה ופיקוח בע"מ, אשר ביצעה את הספירה בפועל: "בענייננו, להשקפתי, היות והתובעת מבקשת להטיל כתם בחברת הספירה, שכן לגישתה, זו איננה עושה את עבודתה נאמנה בכך שהיא מוסרת את הספירה לידי עובד של היבואן, והיא אף מוסרת תעודות ספירה שגויות, הרי שחובה היה עליה להביא עד מטעמה של חברת הספירה. משלא עשתה כן, ההנחה היא שהעד מטעמה של חברת הספירה היה מוסר גרסה שונה…".

התביעה נדחתה, והחברה חויבה לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪ הן למכס, והן לחברת נמל אילת, אשר צורפה לכתב התביעה מבלי שהייתה לחברה כל עילת תביעה כנגדה.

[תא (ק"ג) 30119-06-12 פר אור בע"מ נ' מדינת ישראל, פסק דינו של כב' השופט יהודה ליבליין מיום 27.7.16. את החברה התובעת ייצגו עורכי הדין ט' עסולי ור' דאו, את המדינה ייצגה הפרקליטות, ואת חברת נמל אילת ייצג עו"ד י' חסיד).