החזר מס קניה בשל "חובות אבודים" על סיגריות בפרשת קלאבמרקט

 

לאחרונה ניתן פסק דין על ידי בית משפט השלום בהרצליה, בו התקבלה באופן חלקי תביעתן של חברות הסיגריות דובק בע"מ והחברה הישראלית לסיגריות (ח.י.ס) בע"מ, להחזר מס קניה אשר שולם על ידן בגין אספקת סיגריות אשר יוצרו על ידן לרשת קלאבמרקט, מבלי ששולמה על כך התמורה על ידי הרשת, אף לא במסגרת הסדר הנושים. יצוין, כי עבור סיגריות מיובאות נקבע שאין זכאות להחזר מס הקניה.

 

רקע וטענות הצדדים
במסגרת הסדר הנושים של רשת קלאבמרקט, אשר כידוע, נקלעה לחדלות פירעון, קיבלו התובעות תמורה חלקית בלבד בעבור סיגריות אשר סופקו על ידן לרשת. מאחר והתובעות שילמו מראש מס קניה בגין ערכם הכולל של הטובין, לרבות הטובין אשר התמורה עבורם הפכה, בסופו של דבר, לחוב אבוד, התובעות פנו לנתבע, מנהל מע"מ ומס קניה ת"א, בבקשה להשבת מס הקניה שנגזר מהחובות האבודים. הנתבע סירב להשיב לתובעות את מס הקניה, בטענה כי לא קמה להן זכאות להשבה כאמור.

התובעות טענו כי הנסיבות בעניינן עונות על הדרישות המנויות בסעיף 27 לחוק מס קניה (סחורות ושירותים), תשי"ב-1952, לצורך זכאות להחזר המס. הדרישה העיקרית השנויה במחלוקת הינה האם הטובין בגינם מבוקש החזר המס לא נמכרו. לטענת התובעות, הטובין לא נמכרו – שכן לא שולמה בעדם תמורה.
לטענת הנתבע, הטובין בגינם מבוקש החזר המס נמכרו, שכן הבעלות בהם עברה מידי התובעות.

 

טענה נוספת אשר הועלתה על ידי הנתבע במסגרת הדיונים בתביעה, הייתה כי מאחר והמדובר במס שתכליתו היא הגנה על הציבור מפני נזקי העישון ופיזור עלויות הטיפול בעישון, הרי שהשבת המס שנגבה מקופת המדינה ליצרני הסיגריות יהווה פגיעה בתכלית זו.

 

כמו כן, נטען על ידי הנתבע כי אף אם התובעות זכאיות להחזר מס הקניה שנגזר מהחובות האבודים, הרי שיש להבחין בין טובין אשר יוצרו על ידן, לבין טובין מיובאים – אשר הוראות חוק מס קניה קובעות כי עבורם לא תקום זכאות להחזר.

 

פסק דינו של בית המשפט

 

בית משפט השלום בהרצליה קיבל את התביעה באופן חלקי. בית המשפט קבע כי יש לפרש את הוראות חוק מס קניה כך שטובין שלא שולמה בעדם תמורה אינם מהווים "טובין שנמכרו". זאת, לאור הגדרתה של פעולת המכירה בחוק המכר, תשכ"ח-1968, לפיה מכירה הינה הקניית נכס תמורת מכיר. בית המשפט קבע כי הפרשנות אותה מציע הנתבע להוראות חוק מס קניה אינה יכולה לעמוד, שכן קבלתה תביא למצב בו מס קניה לעולם אינו מוחזר לספק – שהרי רק במקרים נדירים, אם בכלל, משולם מס קניה בעבור טובין אשר לא סופקו ללקוח ולא שולמה בעדם תמורה.

 

גם טענת הנתבע לפיה תכלית המס המוטל על סיגריות, הגנה על הציבור ומיסוי בשל השפעותיו השליליות של העישון, אינה מאפשרת את השבת המס על הסיגריות שבעדן לא שולמה תמורה, לא התקבלה על ידי בית המשפט. בית המשפט הסכים לכך כי אכן הסיגריות הופצו בשוק, על אף שלא שולמה בעדן תמורה, כך שהטובין נשוא התביעה אכן יגרמו להשפעות שליליות מהן מבקש החוק להגן, אולם אין די בכך על מנת להצדיק את הטלת המס על יצרני הסיגריות, שהרי יהיה עליהם לספוג את מלוא גובה המס (אשר הינו גבוה במיוחד – בין 800-900%), ללא יכולת לגלגל עלות זו על הצרכנים.

 

על כן, קבע בית המשפט כי התובעות זכאיות להחזר מס הקניה אשר נגזר מהחובות האבודים בנוגע למוצרים אשר יוצרו על ידם בלבד, שכן חוק מס קניה קובע במפורש כי לא ניתן לקבל החזר בעבור טובין אשר מס הקנייה שולם בעדם בעת ייבואם, אף אם לא נמכרו.

 

לאור האמור, חייב בית המשפט את מנהל מע"מ ומס קניה ת"א להשיב לתובעות את מס הקניה אשר שולם על ידן בגין החובות האבודים בצירוף ריבית והצמדה, למעט בגין הטובין אשר יובאו ארצה.

כמו כן, הוטלו על הנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪.
התובעות יוצגו ע"י עו"ד ליאור נוימן, ואילו הנתבע יוצג ע"י עו"ד מיכל ריצ'ולסקי