גיוס הון כנגד ניירות ערך במודל מימון המונים

עו"ד איתן שמואלי; עו"ד ניר ויסברגר; עו"ד אלון ענוה

ביום 28 בדצמבר 2015, התקבל בכנסת החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 ("החוק"), שנועד להקל ולסייע לחברות היי-טק לגייס מימון לפעילותן, ובכך להגדיל את הסיכוי להישארותן של חברות אלו בישראל. החוק חוקק לאור הנתון העגום לפיו למעלה מ- 95% מחברות ההיי-טק הישראליות נמכרות לחברות זרות, על אף ההבנה שתעשיית ההיי-טק הינה מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי.

החוק עוסק, בהקמה של מנגנון למימון המונים (Crowdfunding) לשם השקעה בניירות ערך. יש לציין בפתח הדברים, כי מרבית ההוראות האופרטיביות אשר יסדירו את אופן הפעילות של מימון המונים, תקבענה בתקנות שיותקנו מכוח החוק, ואשר טרם הותקנו. לכן, על אף כניסתו של החוק לתוקף, לא ניתן לפעול כיום לגיוס ולהשקעה של כספים בדרך של מימון המונים בהתאם לחוק, וזאת עד שיותקנו התקנות.

מימון המונים, כידוע, הינו מודל לגיוס סכומים קטנים מהציבור הרחב באמצעות פלטפורמה אינטרנטית. בשנים האחרונות, חלה עליה מתמדת ברחבי העולם בהיקף הגיוסים באמצעות מודל מימון המונים, וכן במספר הפלטפורמות האינטרנטיות אשר דרכן מתבצע הגיוס. עם זאת, בשל הגבלות בדיני ניירות ערך, מרבית גיוסי הכספים נעשו בדרך של תרומה של משקיעים (מימון המונים חברתי/קהילתי) אשר אינה מקנה זכות לבעלות או להשתתפות ברווחים, או בדרך של רכישת מוצר (דיסק, ספר, וכיוב') ולא בדרך של גיוס כספים כנגד הנפקת ניירות ערך.

במענה למגמה ההולכת וגוברת של השימוש במודל מימון המונים לצורך גיוס כספים, ועל מנת  לספק פתרון מימוני חוץ-בורסאי לחברות הזנק צעירות (חברות Seed), נחקק החוק אשר נועד, מחד, לאפשר לחברות המגייסות, נגישות קלה ומיידית יחסית למשקיעים מקרב הציבור, ומאידך, להגן על המשקיעים מפני הסיכונים האינהרנטיים הכרוכים בהשקעה מסוג זה, על ידי החלת הגבלות שונות על הגורמים המעורבים בגיוס בדרך של מימון המונים.

על פי החוק, הצעת ניירות ערך של תאגיד מגייס לציבור, לא תחויב בפרסום תשקיף, אם התאגיד התאגד בישראל ואינו תאגיד שניירות ערך שלו הונפקו כבר לציבור, ובלבד שההצעה נעשית על ידי רכז הצעה היינו על ידי חברה שמרכזת את ההצעה ומשמשת מתווכת להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט. חברה המבקשת לפעול כרכז הצעה ולתווך בין חברות מגייסות למשקיעים באמצעות אתר אינטרנט, תידרש להירשם במרשם הרכזים, אשר ינוהל על ידי רשות ניירות ערך.

על מנת להירשם במרשם הרכזים, תידרש החברה לעמוד בתנאים שונים שייקבעו על ידי שר האוצר, וביניהם, תנאים לעניין הון עצמי מינימאלי, פיקדון, ביטוח ותשלום אגרות. יושב ראש הרשות יהיה רשאי לסרב לבקשת חברה להירשם במרשם הרכזים או לבטל את רישומה, בהתקיימותן של נסיבות אשר יש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותה של החברה, בעל השליטה או נושא משרה בה. נסיבות אלו ייקבעו על ידי רשות ניירות ערך, ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.

פעילותו של רכז ההצעה תפוקח על ידי רשות ניירות ערך, וכן יחולו על רכז ההצעה חובות דיווח, אשר ייכללו, בין היתר, הגשת דוחות שנתיים בדבר ההצעות שנעשו באמצעותו בשנה החולפת, ודוחות נוספים שייקבעו על ידי רשות ניירות ערך.

החוק קובע הגבלות לעניין סכום ההשקעה שמשקיע רשאי להשקיע בהשקעה בודדת, ובמספר השקעות מצטברות במשך תקופה של 12 חודשים. כמו כן, החוק קובע מגבלות לעניין סכום הגיוס המרבי שתאגידים מגייסים יהיו רשאים לגייס על פיו מן הציבור הרחב. לאחרונה, פרסמה רשות ניירות ערך נוסח טיוטה מוצעת של תקנות מסויימות לחוק, ובמסגרתן הציעה להגביל את סכום ההשקעה המירבי בהשקעה בודדת ל- 10,000 ש"ח, ואת סכום ההשקעה המצטבר במשך תקופה של 12 חודשים ל- 20,000 ש"ח. עוד הוצע שם כי הסכום המירבי המותר להשקעה, ישתנה בין משקיע למשקיע בהתאם לגובה הכנסתו החודשית או לשווי הנכסים שבבעלותו.

כמו כן, במסגרת הטיוטה, הציעה רשות ניירות ערך להגביל את היקף הגיוס המירבי של חברות מגייסות לסכום שנתי של 1 מיליון ש"ח, עם אפשרות להגדלת היקף הגיוס המרבי השנתי ל- 2 מיליון ש"ח, אם בהשקעה ישתתף משקיע מתוחכם, או אם החברה המגייסת קיבלה אישור לפי החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, או אישור של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים; בהתקיים שני התנאים יחדיו, החברה המגייסת תהיה רשאית לגייס עד 3 מיליון ש"ח בשנה.

נוסח טיוטת התקנות המוצעת על ידי רשות ניירות ערך, כפוף לשינויים על ידי הגורמים המעורבים בהליך החקיקתי (ועדת הכספים של הכנסת ושר האוצר).

חקיקתו של החוק, מהווה צעד משמעותי בדרך להצעה לציבור של ניירות ערך שלא על פי תשקיף. בטרם אימוצן של תקנות שיאפשרו ליישם את החוק, על המחוקק לזכור כי על מנת שמודל מימון ההמונים יהיה אפקטיבי, ויסייע הלכה למעשה במימון פעילותן של חברות בתחילת דרכן, יש להחיל חובות והגבלות על החברות המגייסות, אשר יפחיתו את הסיכונים הכרוכים בהשקעות מקוונות שאינן מפוקחות, תוך שמירה על הליך השקעה פשוט, אשר אינו כרוך בעלויות רבות, שעשויות להפוך את אפיק הגיוס ההמוני ללא כדאי בעבור החברות המגייסות והמשקיעים כאחד.