בית המשפט: הנישום זכאי לפטור ממס, אף אם לא נרשם במועד כחוק

לאחרונה (9.2.12), ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, במסגרתו נקבע כי על אף שחברה המפעילה סניף בעיר אילת לא נרשמה בעבר כ"עוסק באזור אילת", יש להכיר בה כתושב אילת אף רטרואקטיבית, באופן המזכה אותה מתשלום מע"מ בגין עסקיה כתושב, ולבטל את חיובה בתשלומו מאחר ועמדה בתנאים המהותיים הנדרשים בחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים), התשמ"ה-1985 (ע"מ 356/08 ר.ד.מ.פ זמן אויר בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ירושלים).
רקע וטענות הצדדים
המערערת הינה חברה העוסקת במסחר באבזרים נלווים לטלפונים סלולאריים, והמפעילה סניף בקניון אילת. המערערת לא נרשמה כעוסק באזור אילת במשך תקופת מה, אך במהלך אותה תקופה דיווחה על עסקאות אשר בוצעו בעיר אילת כעסקאות בעלות מע"מ בשיעור אפס.
לאחר שנרשמה המערערת כעוסק באזור אילת, הוצאה לה שומה על ידי מנהל מע"מ בירושלים, אשר מחייבת אותה בתשלום מע"מ בגין כל אותן עסקאות אשר דווחו על ידה כעסקאות פטורות, מבלי שהחברה נרשמה בהתאם להוראות החוק.
המערערת הגישה השגה על השומה, במסגרתה ביקשה כי המנהל יחיל למפרע את רישומה כעוסק באזור אילת, שכן באותה התקופה עסקה החברה, הלכה למעשה, באזור אילת, ועמדה בדרישותיו המהותיות של החוק. מנהל מע"מ ירושלים דחה את השגת המערערת בטענה כי הרישום הינו תנאי קונסטיטוטיבי, אשר לפי הוראות החוק לא ניתן לממש בלעדיו זכאות לפטור או הנחה ממס, וכן כי אין זה בסמכותו לבצע רישום רטרואקטיבי.
על כן הוגש הערעור, ובו טענה המערערת כי יש לבחון את התנאים המהותיים אשר מנויים בחוק, בהם היא עומדת, וכי מדובר בשגיאה טכנית בלבד של אי-רישום, המצדיקה תיקון רטרואקטיבי של הרישום.

 

עוד טענה המערערת, כי אין זה ראוי שמנהל מע"מ יהנה מפירות אשר לא צמחו מ"מס האמת", אלא מפגם טכני בלבד, על חשבונה היא.

 

מנהל מע"מ עמד על טענתו כי תנאי הרישום הקבוע בחוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים), התשמ"ה-1985 הינו תנאי קונסטיטוטיבי, אשר מקים את הזכאות, ואינו מהווה ראיה בלבד להיות העוסק "עוסק אילתי". כמו כן, חזר על טענתו כי אין בסמכותו לתקן רישום באופן רטרואקטיבי, ועל כן על השומה להיוותר כמות שהיא.

 

הכרעת בית המשפט

 

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, וקבע כי על מנהל מע"מ ירושלים לתקן את הרישום כך שזה יחול על תקופת השומה, וכן כי חיובה של המערערת בתשלום מע"מ בגין תקופה זו יבוטל.

 

בית המשפט קבע כי מדובר היה, במקרה זה, בטעות בתום לב, אשר רק בשלה נמנעה המערערת מרישום כעוסק באזור אילת כנדרש. בית המשפט לא דן בשאלה האם הצורך ברישום כעוסק באזור אילת במנהל מע"מ אילת הינו קונסטיטוטיבי או טכני בלבד, שכן כך או כך ניתן להתגבר על צורך זה. בית המשפט קבע כי על אף שהחוק אינו מסמיך במפורש את מנהל במע"מ ברישום רטרואקטיבי, ניתן לפרש את החוק באופן המתיר זאת. בית המשפט ביצע היקש ממקרים אחרים בהם הוכרה פרשנות כזו על ידי בית המשפט העליון, וקבע כי הכרה בסמכות לרישום רטרואקטיבי אינה סותרת את תכליות רישום העוסקים לפי חוק אזור סחר חפשי אילת, אשר הינן בעיקר פיקוח ומניעת שימוש לרעה בחוק.

 

כך, מרגע בו נקבע כי המערערת עומדת בתנאים המהותיים של החוק, די בכך כדי לרשום אותה, אף רטרואקטיבית, כעוסק באזור אילת, ולאפשר לה ליהנות מההטבות אשר מקנה מעמד זה.

 

לאור האמור, קבע בית המשפט כי על מנהל מע"מ ירושלים לתקן את הרישום כך שזה יחול על תקופת השומה, וכן כי חיובה של המערערת בתשלום מע"מ בגין תקופה זו יבוטל.

 

בנוסף, הוטלו על המדינה הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

המערערת יוצגה על ידי עו"ד י. קסטל ומנהל מע"מ ירושלים יוצג על ידי עו"ד ח. דומברוביץ' מפרקליטות מחוז י-ם (אזרחי).

 

מסקנות

 

שאלות דומות מתעוררות גם במקרים אחרים, בהן פטור מתשלום מס (למשל, מכס או מס קניה) תלוי ברישום, קבלת היתר או רישיון. רשויות המכס עומדות על דרישות פורמאליות של הצגת אישורים והיתרים, כתנאי לזכאות לפטור ממס, גם באותם מקרים בהם הנישום עומד, מבחינה מהותית, בתנאי הפטור.

 

מפסק הדין שסקרנו לעיל, עולה כי בית המשפט לא קיבל את הגישה הפורמאלית של מנהל מע"מ, והעדיף את התנאים המהותיים על קיום מדוקדק של התנאים הפורמליים.