בית המשפט דחה תביעת יבואן וקיבל את טענת המכס כי המחירים שהוצהרו אינם מחירי אמת

 

בימים אלה (26.3.08) ניתן פסק-דין על ידי בית משפט השלום בחיפה (השופטת חנה לפין-הראל, ה.פ. (חיפה) 1333/05 פ.א. סאבי בע"מ נ' מדינת ישראל-האוצר-אגף המכס ומע"מ), במסגרתו דחה בית המשפט תביעת יבואן כנגד אגף המכס שעניינה הנמכת מחירים ביבוא, וזאת בשל היעדר ראיות מספיקות בדבר המחירים שהוצהרו ביבוא.

 

עובדות המקרה:

חברת פ.א. סאבי (היבואן) ייבאה חלב מרוכז עם סוכר מליטא. לאחר ששוחררו הטובין, החליט אגף המכס כי מחירי היבוא שהוצהרו בעת שחרור הרשימון אינם משקפים את מחירי העסקה האמיתיים, והוציא ליבואן הודעה מרוכזת בדבר חיוב, במסגרתה דרש הפרשים במיסי יבוא.

 

טענות הצדדים:

אגף המכס טען כי כתוצאה מחקירה ובדיקה התקבלו אצלו מסמכים מן המכס בליטא, אשר הוכיחו כי המחירים שהוצהרו בעת יצוא הטובין מליטא היו גבוהים מן המחירים שהוצהרו בעת היבוא לישראל. משכך, נוצר לטענת אגף המכס גרעון במסי יבוא בסך של כ-50,000 ש"ח. אגף המכס טען כי אין מדובר דווקא במסמכי יצוא הנוגעים למשלוח הספציפי, כי אם מסמכים הנוגעים למאות ואלפי עסקאות שבוצעו על ידי אותו יצרן של חלב מרוכז, שמהם למד אגף המכס על עלות הטובין. היבואן טען כי צירף למכתבו לאגף המכס את כל מסמכי היבוא אשר מהם עלה כי המחירים שהוצהרו על ידו ביבוא הם המחירים הנכונים, ומשכך ביקש כי בית המשפט יצהיר על בטלות הודעת החיוב. עוד טען כי לא רכש את הטובין ישירות מן היצרן, אלא ממתווך, והמחירים שהוצהרו על ידו הם המחירים האמיתיים. היבואן טען כי ביצע העברה בנקאית על הסכום שהוצהר על ידו, ואין לו כל שליטה על המחירים שהוצהרו על ידי היצואן מליטא. כמו כן, טען היבואן כי הודעת החיוב הוצאה באיחור של שנה מיום היבוא, והדבר מקשה עליו להוכיח אמיתות הצהרותיו.

 

החלטת בית המשפט:

בית המשפט ציין כי על אף שהיבואן טען כי רכש את הטובין ממתווך, אותו מתווך לא הופיע למתן עדות בבית המשפט, ובכך יש להחליש את טענות היבואן בדבר אמיתות המחירים שהוצהרו. כמו כן, ציין בית המשפט כי גם סוכן המכס של היבואן לא הופיע למתן עדות. בית המשפט דחה את טענת היבואן כי לו המחירים הם כטענת המכס, אזי הוא מכר אותם בהפסד, מאחר והיבואן לא הביא כל ראייה מקצועית לתמיכה בטענה זו.
בית המשפט ציין כי כמו בכל תביעה, נטל ההוכחה הוא על התובע- ובמקרה זה היבואן, אשר לא עמד בנטל זה.
בסופו של יום, דחה בית המשפט את תביעת היבואן והתיר לאגף המכס להמשיך בהליכי גביית החוב.
היבואן יוצג ע"י עו"ד מוחמד ג'בארין, ואגף המכס יוצג ע"י פרקליטות מחוז חיפה-אזרחי.

 

הערות:
חשיבותו של פסק הדין הוא בקביעה כי נטל ההוכחה הוא על התובע כאשר האסמכתא לכך היא הדין הכללי ביחס לכל תביעה. לדעתנו שגה בית המשפט בקביעה זו.
ביחס לתביעות מכס קיימות הוראות ספציפיות, כמו סעיף 229 לפקודת המכס, הקובע כי חובת הראייה שהמכס שולם כדין הוא על התובע, וסעיף 130 לפקודה, הקובע כי ערך טובין לצרכי מכס (ביבוא) הוא ערך העסקה.
בית המשפט היה חייב להתייחס להוראות אלה וליישמן במסגרת תביעה זו, אף אם היה מגיע לאותה התוצאה.
לטעמנו, נטל ההוכחה הראשוני אכן צריך להיות מוטל על היבואן, כי מחיר העסקה הוא בהתאם למוצהר על ידו, ולשם כך עליו להמציא את מסמכי ההתקשרות ומסמכי העברת התשלום. במידה והמכס חולק על נתונים אלה, צריך נטל הראייה לעבור אל המדינה להוכיח כי מחיר העסקה הוא לא כפי שהוצהר.
רק לאחר הרמת נטל זה על ידי המדינה, צריך הנטל לשוב אל היבואן על מנת להפריך את טענות המדינה. על פי קביעת בית המשפט, כל נטל ההוכחה מוטל על היבואן מכח הכלל ש"המוציא מחברו עליו הראייה".
אם קביעה זו של בית המשפט תתקבל, תיסתם מבחינה מעשית הדרך מפני יבואנים להוכיח את מחיר העסקה מאחר ועל פי הקריטריונים שנקבעו על ידי כב' השופטת, על הטוען לאמיתות התשלום שבוצע על ידו להמציא ראיות שכמעט ולא ניתן להשיגן, כמו, כדברי השופטת- הזמנת הספקים מחו"ל למתן עדות בישראל.
דרישה כזו אינה עומדת במבחן המציאות, מאחר ולא נראה שספקים זרים יסכימו להגיע לישראל למתן עדות ובייחוד לגבי סכומים שאינם מצדיקים הגעה כזאת, כמו התביעה בעניין זה, שהייתה על סך של כ-50,000 ש"ח.