אל על לא הצליחה להעיף את התביעה הייצוגית

עו"ד דייב זיתון, עו"ד אליס אברמוביץ
בפברואר 2013, הגישה עמותת הצלחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד ארבע חברות התעופה המרכזיות, העוסקות בשילוח מטענים בהטסה מישראל ואליה – אל על, בריטיש איירווייז, לופטהנזה וסוויס אייר. התובענה מבוססת על הטענה, שחברות התעופה היו חלק מקרטל עולמי שפעל בין השנים 2000 – 2006, במסגרתו תיאמו ביניהם החברים את מחיריהם של מספר רכיבים בתעריף שינוע מטענים בהטסה, וביניהם תוספת הדלק, תוספת ביטחון, תוספת מלחמה ותוספת מכס, וכן סיכמו כי ימנעו ממתן הנחות והחליפו ביניהם מידע על רווחים ומחירים. קרטל זה נחשף ב- 14.2.06, בעקבות פנייתה של חברת לופטהנזה למשרד המשפטים של ארצות הברית, בבקשה ליטול חלק בתוכנית חסינות על פי חוק ההגבלים העסקיים של ארצות הברית. חשיפה זו הביאה לפתיחת חקירות נגד חברות תעופה שונות, ובכללן המשיבות לבקשה הנ"ל, על ידי מספר רשויות אכיפת חוק ברחבי העולם, ולניהול הליכים פליליים במדינות שונות, שבחלקם הסתיימו בהרשעות בעקבות עסקאות טיעון. לטענת עמותת הצלחה, השתתפות המשיבות בקרטל הנטען מהווה גם הפרה של דיני ההגבלים העסקיים בישראל, ומקימה כנגדן עילת תביעה בגין הנזקים שגרמו למשלחי סחורות אל ישראל וממנה (למעט שילוח מטענים לארצות הברית וממנה).

אחד משלושת עורכי הדין שהגישו, בשם עמותת הצלחה, את התובענה הייצוגית, הוא עו"ד אורי ברעם, שהיה בעת הגשת התביעה עורך דין עצמאי, המתמחה בתחום ההגבלים העסקיים. בדצמבר 2014, לאחר שהוגשו תגובות חברות התעופה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ואף התקיים דיון הוכחות בקשר לבקשה, הודיע לפתע עוה"ד ברעם כי עליו להפסיק את ייצוג עמותת הצלחה, וזאת לאור העובדה כי בתקופת חשיפת הקרטל (קרי, בשנת 2006) עבד כעו"ד שכיר במשרד עורכי הדין תדמור ושות', אשר ייצג את אל-על באותה עת, ונתן לה חוות דעת משפטית בעניין הקרטל נשוא התביעה. עוה"ד ברעם ציין, כי לא זכור לו שהיה שותף לעריכת חוות דעת האמורה, ואולם "לצורך מראית פני הצדק" הוא מודיע "על הפסקת הטיפול… עד לתום בירור העניין". בסיום ההודעה הבהיר עו"ד ברעם כי שני עורכי הדין האחרים ימשיכו את הטיפול בתיק כסדרו.

בעקבות הודעה זו, הגישה אל על בקשה למחיקת בקשת אישור התובענה כייצוגית, ולחילופין לפסילת המבקשת ובאי הכוח המייצגים, בנימוק כי מעורבותו של עו"ד ברעם בתיק מהווה הפרה גסה של הוראת כלל 16 לכללי לשכת עורכי הדין, שכותרתו היא "איסור על טיפול נגד לקוח", ואשר קובע כי "עורך דין לא יטפל נגד לקוח – (1) בעניין או בקשר לעניין שטיפל בו למען אותו לקוח; (2) בעניין אליו יש זיקה של ממש למידע שקיבל עורך הדין מאותו לקוח או מטעמו".

לטענת אל על, הפרת הכלל הנ"ל על ידי עו"ד ברעם היא התנהגות פסולה, שיש ערך ציבורי רב במניעתה, הן בשל החשיבות הרבה שיש ליחס לשמירת אמון הלקוחות בעורכי דינם, והגנה על צפייתם כי המידע שנמסר לעורך הדין לא ישמש נגדם, והן בשל החובה להגן על הגינותו של ההליך המשפטי-האדברסרי. עוד נטען, כי לאור אופיו הייצוגי של ההליך, וחובת דרישת תום הלב המוגברת, הקבועה בסעיף 8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות ביחס למבקשים לייצג את עניינה של הקבוצה, יש לסלק את התובענה ולפסול את המבקש ואת באי הכוח המייצגים.

עמותת הצלחה ועורכי דינה הנוספים ביקשו לדחות הן את הדרישה לסילוק על הסף של בקשת האישור, והן את הדרישה החלופית, להסתלקותם האישית ולהסתלקותה של עמותת הצלחה מהתביעה. בשלושה כתבי טענות שהוגשו מטעמם, אשר נתמכו בתצהירים ובחוות דעת של שופט בדימוס, הם גרסו כי לאחר התפטרותו של עו"ד ברעם מהייצוג, אין עוד מניעה להמשך הדיון בתובענה מהנקודה שבה נעצרה. לשיטתם הטיפול בטענות שהועלו נגד עו"ד ברעם צריך להיות במישור המשמעתי, ואין בו כדי להשליך על התנהלות התביעה. זאת ועוד, גם אם נניח כי נפל פגם אתי בהתנהלותו של עו"ד ברעם, אין לומר כי פגם זה מכתים את התביעה, ובוודאי שלא אותם באופן אישי.

בית המשפט דחה את הבקשה במלואה. לגבי בקשת אל על לסילוק בקשת אישור התביעה כייצוגית, נקבע כי הסמכות הנתונה לבית המשפט, לסלק בקשת אישור תובענה כייצוגית בשל פגם שנפל בהתנהלות המבקש או בא הכוח המייצג, צריכה להיות מוגבלת למצבים קיצוניים, בהם הפגם בו מדובר יורד לשורש בקשת האישור. במסגרת זו, יש לבחון את שני צדי המשוואה: חומרת הפגיעה באינטרסים המוגנים במקרה הקונקרטי מזה, והנזק שבפסילת התוצרים מזה. במקרה הנדון, האיזון האמור מחייב לדחות את הבקשה לסילוק בקשת האישור: ראשית, לא הוכחה פגיעה קונקרטית באינטרס של אל-על בעקבות  הפרת כלל 16, שכן אל-על לא הצביעה על מידע סודי קונקרטי, אשר מצוי בבקשת האישור או בחקירות העדים על ידי עו"ד ברעם, ובכך לא הצליחה לסתור את טענת העמותה, כי הבקשה נסמכת על מקורות גלויים בלבד; שנית, מעורבותו של עו"ד ברעם בייצוג אל-על בשעתו הייתה מוגבלת מבחינת היקפה ועיתוי התרחשותה, שכן לפי הראיות שהוצגו, עו"ד ברעם עסק בנושא בשירותה של אל-על לא יותר מ- 18.5 שעות, והוא החל בייצוג נגדה יותר מחמש שנים לאחר שהיה שותף לכתיבת חוות דעת תדמור. נקבע, כי עובדות אלו מחלישות את הפוטנציאל לכך שנגרמה פגיעה קונקרטית באינטרס של אל-על, וזאת גם אם מניחים שמעורבותו של עו"ד ברעם בתובענה הייתה משמעותית מאד; ושלישית, ההליך הייצוגי מתנהל מזה כשלוש שנים ולאינטרס הקבוצה יגרם נזק משמעותי מהפסקתו. החזרת הגלגל אחורנית, באמצעות סילוק הבקשה, עלולה לגרום לכך שטענות הקבוצה לא יבחנו כלל לגופן, שכן סילוק התובענה אולי לא ימנע הגשת בקשת אישור חדשה, אבל קיים סיכוי משמעותי כי לא ימצא מי שיחליט לנסות ולגלגל את התביעה פעם נוספת במעלה ההר.

הבקשה לפסילת עמותת הצלחה ועורכי דינה הנוספים נדחתה אף היא, בנימוק כי הבסיס לבקשה זו  – דהיינו החשש, שמידע שהיה בידיעתו של עו"ד ברעם זלג אל עורכי הדין האחרים – הוא ספקולטיבי ביותר, ונעדר כל אינדיקציה ממשית.

בקשת אל על נדחתה, אפוא, במלואה, ונקבע כי בקשת האישור תמשיך להתנהל.

[ת"צ (מרכז) 10538-02-13 הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ, החלטתו של כב' השופט עופר גרוסקופף מיום 3.2.166. אל על יוצגה על ידי עו"ד צבי אגמון, עו"ד טל מישר ועו"ד יותם קוולר, ועמותת הצלחה יוצגה על ידי עו"ד יוקי שמש ועו"ד עמית מנור].