איחור אופנתי

עו"ד דייב זיתון, עו"ד אליס אברמוביץ
חברת אי ריידר מוטורס בע"מ עוסקת בייבוא ושיווק אופניים וכלי רכב חשמליים. לצורך ייבוא שתי מכולות מסין, שכרה החברה את שירותיה של חברת מנטפילד, המספקת שירותי שילוח ועמילות מכס.

המכולות הגיעו לנמל אשדוד ביום 14.9.12, יומיים לפני תקופת חגי תשרי, אולם מנטפילד לא עדכנה את החברה על כך, ודבר הגעתן נודע לה רק בשיחה טלפונית שנערכה ביוזמתה כשבועיים לאחר מכן, ביום 27.9.12. המכולות שוחררו, בסופו של דבר, מהמכס, כל אחת בנפרד, ביום 11.10.12 וביום 17.10.12, וכתוצאה מההתנהלות המתוארת, נוצרו לחברה הוצאות בגין אחסון ושיהוי המכולות, בסך כולל של כ-30,000 ₪, אותן תבעה ממנטפילד, בתביעה שהגישה לבית משפט השלום בהרצליה.

מנטפילד טענה, להגנתה, כי ההסכם המקורי בין הצדדים היה לביצוע שירותי שילוח בלבד, וכי הסדרת השילוח בוצעה כראוי וכמצופה ועל כן לא הייתה סטייה מסטנדרט התנהגות סביר. נטען, כי רק לאחר הגעת הסחורה לנמל, הזמינה החברה ממנטפילד גם שירותי עמילות מכס, ולכן העיכוב בשחרור. בנוסף, טענה מנטפילד כי גם אילו הייתה חריגה באי מסירת ההודעה, הרי שזו כלל לא רלוונטית בנסיבות העניין, מאחר והחברה ידעה כי מועד ההגעה הצפוי של המכולות הוא במהלך חגי תשרי. בכל מקרה, הסחורה הגיעה לנמל ביום ו' ה-14.9.2012, יומיים בלבד לפני ערב ראש השנה, ולכן ממילא לא ניתן היה לשחררה במועד מוקדם יותר. טענה נוספת שהעלתה מנטפילד, היא כי לאחר שהוזמנו שירותי עמילות המכס, נתברר כי החברה לא הסדירה רישיון סחר, הדרוש לשחרור אחת מהמכולות, ומאחר שבחרה לשלחן תחת שטר מטען אחד – התעכב גם שחרור המכולה השנייה לזמן נוסף.

בית המשפט קבע כי חברת מנטפילד שימשה כמשלחת, וככזו חלה עליה החובה ליידע ולעדכן את הלקוח בדבר התקדמות הטיפול והשילוח של מטענו, ואף על הגעתו לנמל, וכי אין זה תפקידו של היבואן לפנות אל המשלח כדי לברר סוגיה זו. משמעות הדבר היא, אפוא, כי חברת מנטפילד איחרה בהודעה ללקוח.

אף על פי כן, לא ראה לנכון בית המשפט לקבל את תביעת החברה ולפסוק לה פיצויים: דיני הנזיקין, שמכוחם הוגשה התביעה, אינם מסתפקים בהוכחת רשלנות המזיק, ומחייבים להוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות ובין הנזק. המבחן המקובל לבחינת קשר סיבתי עובדתי הינו מבחן "הסיבה שבלעדיה אין" – האם היה נמנע הנזק הנטען אלמלא ההתרשלות. החברה טענה כי הנזק נגרם כתוצאה מהתרשלותה של מנטפילד במשלוח ההודעה, אולם בתוך כך גם הודתה בפני בית המשפט, כי הליך שחרור סחורה מהמכס אורך בין שבעה לעשרה ימים, והיותה יבואנית חשודה על ידי רשויות המכס מעלה את הסבירות להתארכות זמן זה אף יותר, עקב בדיקות קפדניות יותר. נקבע, כי מכיוון שבהסכם השילוח נאמר לחברה כי תאריך ההפלגה הינו 27.8.2012, וכי היא צפויה לארוך כשלושה שבועות, ולהסתיים ביום 17.9.2012 – לו רצתה החברה להימנע מ"סחבת" בעקבות חגי תשרי, היה עליה לתכנן את תהליך השילוח בצורה מתאימה. בנוסף, התרשלה החברה בכך שלא טרחה לקדם את ענייניה ולהנפיק את אישור הסחר הדרוש לשחרור חלקי החילוף מן המכס טרם הגעת הסחורה, וצירוף שתי המכולות תחת שטר מטען אחד הבטיח את עיכובן של השתיים גם יחד עד להנפקת האישור. נקבע, אפוא, כי מרגע שהתבקשה לשמש כסוכן מכס, פעלה מנטפילד בצורה מהירה ויעילה לשחרור המכולות, וכי "אין ספק כי גם לו הודיעה הנתבעת לתובע על הגעת הסחורה לנמל ביום ו' ה-14.9.2012 עדיין לא היה מספיק לשחרר את סחורתו טרם תקופת החגים שחלה ביום א' ה-16.9.2012, הן בעקבות זמני עבודת המכס והן עקב אי הנפקת אישור הסחר במועד. משכך, מקבל אני את טענת ההגנה כי לא קיים קשר סיבתי עובדתי במקרה זה, וגם אם היה הרי שהיה מתנתק עקב רשלנותו ומחדליו של התובע. את כלל עלויות האחסנה והשיהוי שספג יכול התובע לייחס אך ורק לכישלונו בתכנון זמני הגעת המשלוחים ואין לו להלין אלא על עצמו".

התביעה, כאמור, נדחתה במלואה, והחברה חויבה לשלם למנטפילד הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

[תאמ (הרצ') 39943-06-13 אי ריידר מוטורס בע"מ נ' מנטפילד (1983) בע"מ, פסק דינו של כב' הרשם הבכיר אדי לכנר מיום 29.10.15. את החברה היבואנית ייצג עוה"ד אריאל מירלמן, ואת מנטפילד – עוה"ד אלעד נץ].