תוכן שיווקי

פתרון אמריקאי ל"מכת" התובענות הייצוגיות בישראל?

עו"ד עופר כהן-צדק

עו"ד עופר כהן-צדק, שותף במשרד איתן, מהולל & שדות ומומחה בתחום התביעות הייצוגיות

מאז חוקק חוק תובענות ייצוגיות בשנת 2006, הפכה ישראל, שלא בטובתה, למתחרה רצינית של ארצות הברית בכל הנוגע לכמות התביעות הייצוגיות המוגשות לערכאות המשפטיות. בישראל מוגשות מידי שבוע וכדבר שבשגרה עשרות בקשות לאישור תביעות ייצוגיות בתחומי הצרכנות, הביטוח, הבנקאות, ניירות ערך ועוד.
עצם הגשתה של תביעה ייצוגית, המאופיינת בהיקפים כספיים עצומים, מטיל מורא על החברה הנתבעת. התביעה הייצוגית, שזכתה מפיו של בית המשפט העליון לכינוי "נשק בלתי קונבנציונלי", טומנת בחובה סיכון משמעותי לתאגיד לאור הסכומים הגבוהים הנתבעים בדרך כלל בהליך מסוג זה. אין להתפלא אפוא על כך שהתאגידים השונים נאלצים להשקיע באופן שוטף זמן ניהול ומשאבים כספיים ניכרים בהתמודדות המשפטית עם התביעות הייצוגיות המוגשות חדשות לבקרים, לרבות שכירת עורכי דין, מומחים, מימון סקרי שוק וכד'. התמודדות זו מטילה מטבע הדברים מעמסה כבדה על התאגידים.
לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט העליון של ארה"ב פסק דין (AT&T v. Concepcions), אשר פותח לכאורה פתח לצמצום כמות התביעות הייצוגיות המוגשות לבתי המשפט. בית המשפט העליון, שפסיקותיו מחייבות את כל הערכאות השיפוטיות בארה"ב, הן הפדראליות והן המדינתיות, קבע כי יש לתת תוקף לסעיף בחוזה בין התאגיד לבין הצרכן, האוסר על הגשת תביעה ייצוגית נגד התאגיד תוך מתן אפשרות ליישוב הסכסוך בדרך של בוררות. למעשה, בכל אותם מקרים שבהם ההתקשרות עם ציבור הצרכנים נעשית בהסכם כתוב (למשל, חברות סלולר, בנקים, חברות ביטוח ועוד), מאפשר פסק הדין לתאגידים לכלול בחוזה תניית פטור או תניית בוררות חובה, המונעות הגשת תובענות ייצוגיות נגדם.
עוד לא יבשה הדיו מעל פסק הדין וחברת מייקרוסופט כבר הודיעה כי היא משנה את חוזי השימוש שלה ביחס לשורה של מוצרים חדשים, כדוגמת מערכת ההפעלה Windows 8, באופן שיאסרו על המשתמשים להגיש תביעות ייצוגיות נגדה.
שאלת המפתח כמובן היא אם ההלכה שנפסקה בארה"ב תאומץ על ידי בתי המשפט בישראל. נקודת המוצא היא, שבתי המשפט לא יתעלמו מהחלטה תקדימית שנתקבלה על ידי הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר בארה"ב ומההנמקות שפורטו באותה החלטה.
יהיה מי שיטען כי ליישומו של פסק הדין בישראל תהיה השפעה מצננת מבורכת על מכשיר התובענה הייצוגית, אשר הפך זה מכבר לספורט לאומי. כמו כן, עקרון חופש החוזים תומך בעמדה לפיה יש לאפשר לצדדים לעצב את החוזה ביניהם כראות עיניהם ולתת תוקף להסכמה שלא להגיש תביעה ייצוגית נגד התאגיד. קיומה של חלופה הוגנת וסבירה בחוזה ליישוב סכסוכים בין הצרכן לבין התאגיד (כגון הליך בוררות מקובל שתנאיו מיטיבים עם הצרכן), תקל על בתי המשפט לאשר את ההסכמה המונעת הגשת תביעה ייצוגית.
מנגד, בפני החלתה של ההלכה האמריקאית בישראל יעמדו מספר מכשולים. יהיו כאלה שיטענו כי הדבר מנוגד לתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות, אשר נועד לאפשר הגשת תביעות בשם ציבור גדול של צרכנים במקרים שבהם אין כדאיות כלכלית בניהולה של תביעה אישית המסתכמת בשקלים בודדים. בנוסף תיבחן השאלה, אם סעיף המונע הגשת תביעה ייצוגית אינו מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד (קרי, טופס קבוע שמשמש את החברה בהתקשרות עם צרכנים רבים) או תנאי שנוגד את תקנת הציבור, שבית המשפט רשאי לבטלו.
נדמה לנו כי זה רק עניין של זמן עד שהחברות בישראל יאמצו את הפיתרון האמריקאי ויעגנו בהסכמים עם הצרכנים תניית פטור מתביעות ייצוגיות. אם הדבר יהיה מלווה בחלופה הוגנת שתאפשר לצרכן להתדיין עם החברה במהירות וביעילות ולקבל את מבוקשו היה ויתברר שהצדק עימו, הרי ששני הצדדים יצאו נשכרים.
סגור חלון