When lawyers cross the lines

לאחרונה, וככל שגואה גל התובענות הייצוגיות המוגשות חדשות לבקרים לפתחם של בתי המשפט, אנו עדים לתופעה בה עורכי הדין המייצגים תובעים ייצוגיים, מגלים מעורבות-יתר בהליך, המתבטאת בפשיטת גלימת הפרקליט וירידה לזירת המחלוקת על מנת ללקט ראיות שמטרתן לסייע ללקוחותיהם לבסס את תביעתם.


התופעה האמורה מעלה שאלות ביחס להיקף תפקידו של בא-כוח התובע הייצוגי: האם הטיפול המקצועי של בא-כוח התובע הייצוגי מתחיל ומסתיים אך ורק בתחום הייצוג בבית המשפט או שמא הוא מתפרש גם על תחומים נוספים, כגון הושטת סיוע לתובע תוך חבירה אליו ואל הקבוצה אותה הוא חפץ לייצג, כמי שיש לו עניין אישי בתיק.


במסגרת בקשה לאשר תובענה כייצוגית, שנדונה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בעניין ת.צ. 1320-06-11 גד ברק נ' באג מולטיסיסטם בע"מ, ביקש בא-כוחו של התובע להגיש תצהיר מלווה בהקלטות של עובדי הנתבעת, שנערכו על ידי בא-כוח התובע, וזאת על מנת לבסס את התובענה. כבוד השופטת ענת ברון קיבלה את התנגדותה של באג להגשת ההקלטות, בין השאר, מן הטעם שהן נערכו על ידי בא-כוחו של התובע, לו מיועד תפקיד מקצועי בלבד, תוך שהיא קובעת: "נראה שבא כוח המייצג לא נתן דעתו לגבולות ולתפקיד שנועד למבקש מצד אחד, ולבא כוחו מצד שני... גבולות אלה מקבלים דווקא משנה תוקף בתובענה ייצוגית... אמת היא שנכון וצריך שב"כ המייצג יראה בפניו לא רק את המבקש אלא גם את חברי הקבוצה כולה, ומבחינה זו הוא נושא בשני כובעים, ואולם התפקיד שנועד לו הוא תפקיד מקצועי ולא תפקיד של בעל דין".


לעומת זאת, במסגרת הליך של בקשה לאשר תובענה כייצוגית, התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בחיפה, בעניין ת.צ. 31833-10-11 טל נ' אלון החזקות בריבוע הכחול בע"מ, קיבל כבוד השופט אלכס קיסרי החלטה ברוח שונה. באותו מקרה, אמנם היה זה התובע הייצוגי שביקש להגיש את הראיות לביסוס תובענתו באמצעות תצהיר מטעמו, אך הוא עשה כן בסיועו האקטיבי של בא-כוחו שליקט את הראיות. בית המשפט קבע כי בשונה מעניין באג, במקרה הנדון בפניו, לא התבקשה הגשת הראיות באמצעות תצהיר מטעם בא-כוח התובע, וכי עצם העובדה שבא-כוחו של התובע סייע בידיו של האחרון לאסוף את הראיות, אין בה כדי לפסול את הגשתן.


יוער, כי האבחנה שנערכה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בין עניין באג לבין העניין שנדון בפניו, היא טכנית, שכן היא נגזרה משאלת זהות עורך התצהיר שבאמצעותו הוגשו הראיות. לעומת זאת, השאלה המהותית בדבר גבולות האסור והמותר לעורך-הדין, שעה שהוא מייצג תובע ייצוגי, נותרה ללא דיון של ממש.


נדמה כי סוגיית גבולות מעורבותו של בא-כוח התובע המייצג לא מוצתה במסגרת פסיקת בתי המשפט בישראל ועוד נכונו לנו עלילות. יש לקוות כי במסגרת הפסיקה שתבוא בעניין זה, ישורטט תפקידו של עורך הדין בקווים המסורתיים שלו, האומרים מקצועיות, להבדיל מ"שותף" של לקוחו בכל הנוגע לעילות התובענה, דבר שעלול להוביל להעדפת האינטרס הצר של התובע לתגמול אישי על פני האינטרס להיטיב עם כלל חברי הקבוצה אותה הוא שואף לייצג, ואף לזילות של מוסד התובענות הייצוגיות ומקצוע עריכת-הדין.